דרור גילאון: "בכל אחד מהחודשיים האחרונים נרשם גידול של 800% בביקושים לקונצרני"
שוק קרנות הנאמנות הישראלי הצליח בשבוע החולף לגייס מיליארד שקל נוספים ולשבור שיא מבחינת היקף הנכסים שהגיעו לשיא כל הזמנים - 170 מיליארד שקל. אחת המגמות הבולטות של התקופה האחרונה בשוק הקרנות היתה המעבר של המשקיעים מהשקעה סולידית ביותר בקרנות כספיות ושקליות, לעבר שוק האג"ח בכלל והקונצרני בפרט. כ-800 מיליון שקל מתוך המיליארד שגויסו בשבוע שעבר - היו לקרנות האלו.
בהתאם, מדד תל בונד 60 רשם בחודשים האחרונים מהלך עליות משמעותי. מה-9 בספטמבר רשם המדד מהלך עליות של כמעט 6%, זאת לאחר דשדוש מסוים שנרשם מתחילת השנה (ראו גרף בתחתית הכתבה).
על השינוי בהעדפות המשקיעים ובחירתם להסיט את כספם לאפיק שנחשב מסוכן יותר, שוחח Bizportal עם דרור גילאון, סמנכ"ל ההשקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות ועם דני ירדני, סמנכ"ל השקעות באלטשולר שחם.
לדברי דרור גילאון, "בשגרה, הכסף שהציבור הישראלי חוסך לפנסיה מדי חודש מסתכם לכ-1.5 מיליארד שקל, כש-15% מהכסף הזה (כ-225 מיליון שקל) מגיע לשוק האג"ח הקונצרני הסחיר בישראל. אבל במהלך החודשיים האחרונים ראינו זינוק של כ-800% מדי חודש בביקושים היעודיים לסחורה בשוק הקונצרני מכיוון הציבור הרחב, כלומר ביקושים בסך של כ-4 מיליארד שקל בחודשיים. נוצר מצב של יתר ביקוש לסחורה בשוק הקונצרני - יש כסף גדול שמחפש סחורה ראויה".
התעוררות מבורכת בשוק הנפקות האג"ח
גילאון סבור כי להתעוררות הביקושים בשוק יש השלכות חיוביות, "כתוצאה מהצפת השוק בביקושים לאג"ח של חברות, מה שאנחנו רואים כרגע זה את ההתעוררות המחודשת והמבורכת של שוק הנפקות האג"ח. יש לכך השלכות חיוביות לא רק על המשקיעים ועל החברות המגייסות, אלא בטווח הרחוק יותר גם על צמיחת המשק, מאחר שהתעוררות שוק ההנפקות מאפשר ליותר חברות למחזר שוב חובות באמצעות שוק ההון במקום על ידי פנייה לבנקים".
עם זאת הוא ממליץ למשקיעים להיות יותר זהירים באופן בחירת ההשקעות שלהם בשוק הקונצרני. "צריך להיזהר מלרכוש כל אג"ח. משקיעים רבים בוחרים כיום להשקיע ב'תלבונד יתר' למשל, אבל צריך לשים לב שהשקעה במדד זה מספקת בעיקר עודף סיכון, כי אנחנו מדברים על אג"ח שמדורגות נמוך יותר מהאג"ח המשתייכות למדד התלבונד 60. השקעה בתל בונד יתר היא עם חשיפה גבוהה הרבה יותר לחברות העוסקות בתחום הנדל"ן לעומת חשיפה דומיננטית יותר לתחום הבנקאות בתל בונד 60. גם הנזילות באג"ח המרכיבות את מדד התלבונד יתר הרבה יותר נמוכה, וכל זה בתמורה לתוספת תשואה של כ-0.35% בלבד ביחס לתמורה בתל בונד 60".
"צריך להמשיך ולהתמקד בבחירה סלקטיבית של אג"ח קונצרניות וליצור תיק בו העוגן מורכב מאג"ח חזקות כגון בנקים ואותו לתבל באג"ח שבהן עדיין קיים מרווח תשואה שמצדיק את הסיכון".
סמנכ"ל ההשקעות של קרנות הנאמנות במנורה מבטחים מציין עוד כי "מ-2011 ועד לתקופה האחרונה ראינו בריחה המונית מהקרנות הקונצרניות. אבל הכיוון הזה השתנה על רקע העלייה בביטחון המשקיעים המלווה גם בריבית כל כך נמוכה. לדעתנו אנו צפויים לראות המשך נהירה של הציבור לקרנות הקונצרניות, זאת כל עוד מפלס הפחד העולמי ממשיך להיות נמוך יחסית".
במבט קדימה אומר גילאון כי "בסופו של דבר, הבטחון שנבנה והריבית הנמוכה מובילים את הציבור לקחת סיכונים גדולים יותר, ובהמשך התהליך הזה צפוי להוביל חלק מהכספים בשוק גם להשקעה בקרנות הנאמנות המנייתיות, עם כי היקפי ההשקעה שם צפויים להיות נמוכים יותר מבקרנות הקונצרניות".
"כבר זמן רב שהבנקים המרכזיים בעולם מדפיסים כסף כמעט בלי הגבלה, ובינתיים לא משלמים על זה מחיר בדרך של עליית שיעור האינפלציה. כל עוד זה המצב, אנחנו מעריכים שהמגמה החיובית הן בשוק הקונצרני והן בשוק המנייתי צפויה להימשך. כשיצוצו סימני האינפלציה, אז דווקא אגרות החוב הקונצרניות החזקות הן אלו שיספקו את ההגנה האינפלציונית החכמה למשקיעים, מאחר והן צמודות למדד ומספקות תוספת תשואה ביחס לאג"ח הממשלתיות".
עלייה בתיאבון לסיכון - כל עוד השקט נמשך
דני ירדני, סמנכ"ל ההשקעות באלטשולר שחם מתייחס גם הוא לנושא ואומר בשיחה עם Bizportal, "המעבר מהבונקר של הקרנות הכספיות והשקליות למיניהן לקרנות האג"ח הממשליתיות והקונצרניות מעיד על הרצון של המשקיעים לקחת על עצמם יותר סיכון. זאת בעקבות השקט היחסי בשוקי העולם בתקופה האחרונה, גם בארה"ב וגם באירופה. יש הרגשה בשוק שהמנהיגים שם עושים מאמצים על מנת שלא לתת לכללת העולם להתפרק. בנוסף לכך סביבת הריבית המאוד מאוד נמוכה - גורמת לעלייה בתאבון לסיכון".
"כל עוד הנתונים ימשיכו להיות דומים, השקט ימשך והריביות ימשיכו להיות נמוכות כל כך, (לדעתנו גם בישראל - סטנלי פישר לא יכול להתנהג בשונה מהעולם) - אין שום סיבה שהמגמה של המעבר להשקעות בנכסים מסוכנים יותר תיפסק, נהפוכו יש מצב שהמגמה שעד כה הסתכמה במספר בודד של מיליארדי שקלים - עוד תתעצם".
ירדני מזכיר כי משנת 2011, כשהתפרץ משבר החובות באירופה יצאו כ-25 מיליאד שקל מהאפיקי האג"ח הממשלתי והקונצרני ומציין כי "מה שראינו שעבר עד עכשיו לקרנות הקונצרניות זה עדיין הכסף הקטן. רמות המחירים הן עדיין סבירות בהחלט להשקעה, לדעתנו גם באג"ח הממשלתיות הארוכות וגם באג"ח קונצרניות יש עדיין בשר. כל זאת תחת הנחה שהמצב הכלכלי בעולם או המצב הביטחוני בישראל לא נפגע באופן משמעותי".
על אופן בחירת ההשקעה בשוק הקונצרני אומר סמנכ"ל ההשקעות של אלטשולר שחם, "זה כבר מזמן לא נכון לבחון את שוק האג"ח הקונצרני רק על פי הדירוגים של סוכנויות הדירוג. ניתן לראות כיום אג"ח עם דירוגים נמוכים או כלל בלי דרוג שמציעים ביטחונות וקובננטים טובים יחסית - שהם בהחלט ראויים להשקעה. לעומת זאת, יש אג"ח עם דירוג גבוה שלא ראויים להשקעה ושהדירוג שלהם בכלל לא משקף את הסיכון של אותה איגרת חוב".
"לדעתנו חייבים להסתכל כיום על האג"ח הקונצרניות בצורה מאוד סלקטיבית ולא להשקיע בצורה אופקית. אנחנו ממליצים על תהליך מובנה של בונד פיקינג. לפני הכל אני בוחן את החברה עצמה, האם היא באמת ראויה להשקעה ומה מצבה הפיננסי. הדבר השני שאני בוחן הוא את הפרמטרים השונים ששומרים על המשקיעים באג"ח במקרה שמצב החברה מידרדר. צריך כיום שיהיו מנגנונים שישמרו אליך בצורה של ביטחונות ממשיים או דרישות לעמידה באמות מידה פיננסיות שמתאימות להשקעה".
"אם התרחיש של השקט בעולם ובארץ ישמר, אני מצפה שההשקעה בקרנות אג"ח וקונצרניות מוסיף לרכז עניין. לדעתי רק בטווח הארוך יותר נתחיל לראות גם מעבר של כסף בהיקפים משמעותיים יותר גם לקרנות המנייתיות. זה עניין של אבולוציה - כל עוד האג"ח הקונצרניות מספקות בשר למשקיעים אין להם טעם לעבור להשקעה מסוכנת יותר. אבל אני מניח שברגע שהמחירים בשוק הקונצרני יעלו לרמה שבה התשואה עליהן כבר לא תהיה מספיק אטרקטיבית, ניראה מעבר משמעותי יותר גם להשקעות בקרנות המנייתיות".
- 2.דניאל גורי 10/12/2012 16:01הגב לתגובה זובאופציות בינאריות ניתן לקבל כ-80% מהסכום תוך דק אפילו שהשוק בירידות? http://www.imarkets.co.il
- 1.מניות כן תלבונד זה טירוף שיגמר בקריסה (ל"ת)שאולי 10/12/2012 14:39הגב לתגובה זו
- אחד שמבין 10/12/2012 15:19הגב לתגובה זוהמניות יקרסו ואחרי התלבונד אג"ח ממשלתי היכ אלדניא אליוום
אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגעונת הדוחות צוברת תאוצה, ג'י סיטי בירידה ומה ישפיע לחיוב על הבורסה?
ג’י סיטי ג'י סיטי 0% המשיכה לרכז עניין גם אתמול, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות, סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%.
ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם
את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא,
הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.
בגזרה הגיאופוליטית, אתמול ישראל קיבלה גופת חטוף אחרי 4,118 ימים. נכון לבוקר זה, נותרו עוד 4 חללים בעזה, וכאשר האחרון יחזור זה אמור להיות האות להתקדם לשלב השני והמורכב לא פחות. הפסקת האש עדיין שברירית, ורואים את זה גם בדיווחים שמגיעים מאזור לבנון, כאשר צה"ל תוקף מדי פעם בהתאם להתפתחויות בגזרה הצפונית.
- ג'י סיטי ירדה 6.8%, נקסט ויז'ן עלתה 7.1%, סגירה יציבה במדדים
- איי.סי.אל נפלה 15%, חברה לישראל איבדה 14%; מחזור המסחר - 13.4 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעוד בוול סטריט אנחנו בשלהי עונת הדוחות, בתל אביב היא רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע 0% ו- נובה 0% שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. אתמול הצטרפה סקופ סקופ 0% שפרסמה דוחות חיוביים, ואף רמזה על הנעשה בסקטור הביטחוני (סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות). גם בהמשך השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות:
היום: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן ולייבפרסון,
בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי.
ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין
בחמישי ידווחו נייס וספיינס.
