ילין לפידות: "אין לנו קרנות כספיות, כי אין באפיק זה ערך מוסף לניהול אקטיבי"

על רקע הר השקלים ב'כספיות' (38 מיליארד שקל), Bizportal שוחח דווקא עם גוף שלא מחזיק בקרן באפיק זה. למה הוא לא במשחק?
יעל גרונטמן | (6)

קרנות כספיות הן מוצר צעיר יחסית שהחל לפעול בישראל רק בשנת 2008, ובכך נורתה יריית הפתיחה בתחום סיבסוד הפעילות בקרנות הנאמנות. בית ההשקעות פריזמה היה הראשון שהציע את הקרנות הנ"ל ב-0% דמי ניהול, מיד לאחריו החלו מרבית בתי ההשקעות בישראל להציע את הקרנות הכספיות בדמי ניהול אפסיים. הארוע הזה הביא לתחילתה של הסטת כספים משמעותית מפקדונות בבנקים לענף הקרנות. על פי נתונים שפורסמו בשבוע שעבר הקרנות הכספיות כמעט הכפילו את נפחן מאז ינואר 2011 והן מנהלות כיום כרבע מסך ההיקף הכספי שמנהלת תעשיית קרנות הנאמנות בישראל כולה, מעל ל-38 מיליארד שקל. למרות זאת, היקף הפקדונות בבנקים (הכוללים פק"מים פח"קים פז"קים וכו'...) הוא עדיין עצום ובהם יושבים עד היום שקלים רבים יותר מבכל תעשיית הקרנות כולה. השאלה הנשאלת היא האם היצירות האדירות שנרשמו בשנתיים האחרונות בקרנות הכספיות צפויות להימשך והאם הציבור ימשיך להסיט אליהן כספים הן מהקרנות המנייתיות והן מהפיקדונות הבנקאיים? שאלה נוספת היא מהם התחליפים שמציעים מנהלי הקרנות שאינן כספיות שיכולים לתת את מידת הביטחון הרצויה למשקיעים תוך השאת תשואות עדיפות על אלו שרושמות הקרנות הכספיות. בכדי לענות על השאלה, פנה Bizportal דווקא לילין לפידות, גוף שבולט בכך שאינו מחזיק בקרן כספית, למרות הריצה של הציבור לאפיק זה. לדבריו של אסף אלדר, מנכ"ל משותף של קרנות הנאמנות בבית ההשקעות ילין לפידות, "היום, כמו ב-2008, חלק מהמלחמה בין בתי ההשקעות היא על נתח שוק בענף הקרנות, כאשר מבחינת רבים ממנהלי הקרנות הכספיות יותר חשוב עצם הגיוס - גם אם הם לא רואים מהם רווחים. בשנים האחרונות אמנם החלו בתי ההשקעות לגבות דמי ניהול בעבור הקרנות הכספיות לרמה שמייצרת מידה של רווחיות, אך לאחרונה שוב נפתחה מלחמת המחירים ואנו רואים קרנות כספיות שמציעות עצמן בתמורה לדמי ניהול אפסיים על מנת למשוך יותר פקדונות". "למרות שאנחנו לא מנהלים קרנות כספיות לדעתי בהחלט יש להן מקום כמוצר תחליפי לפקדון בנקאי, אשר טומן בחובו הטבה מיסויית בפרט בתקופה של מדדים גבוהים, כי כמעט כל הקרנות הכספיות הינן קרנות פטורות ולכן חייבות במס על הרווח הריאלי בלבד. אבל אני לא חושב שההתבצרות היא רק שם, אלא רואים הסטת כספים גם לאפיקים נוספים כמו אג"ח מדינה או אג"ח קונצרניות. במידה שיהיה שיפור בשוק והפנמה של אותו השיפור בקרב הציבור אני צופה שנראה חזרה ליצירות גם בקרנות המסורתיות". אלדר מציין כי השונות בין מנהלי הקרנות הכספיות היא מאוד נמוכה בשל כך שהקרנות הכספיות הן מוצר בעל מאפיינים ברורים עם גבולות גזרה מאוד מצומצמים ביחס לכלל הקרנות האחרות הפועלות בתעשייה. לדוגמא, מתחילת השנה ממוצע התשואות בקרנות הכספיות נע סביב 1.66%, כמעט ללא סטיית תקן (התשואות ב-80% מהקרנות הכספיות נעו בטווח הצר שבין 1.6% ל-1.75%). "בילין לפידות אנחנו מעדיפים לתת לקהל היועצים וללקוחותינו מוצרים בהם אנחנו יכולים לספק ערך מוסף ולהביא לידי ביטוי את עבודות האנליזה הענפות באמצעות ניהול אקטיבי, המאפשר לנו להציג את יכולותינו". לדברי אלדר "האלטרנטיבה של קרנות קונצרניות דפנסיביות מהווה כיום תחליף סולידי הולם להשקעה בקרנות כספיות. למשל קרן שכזו השקנו לפני כשנה, 'ילין לפידות מד"פ - מודל דירוג פנימי', קרן שמתמקדת באג"ח קונצרניות והניבה תשואה עודפת וסטיית תקן נמוכה משמעותית בהשוואה לקרנות נאמנות בקטגוריית אג"ח קונצרני. קרן זו גייסה כ-370 מיליון שקל בשנה האחרונה - בניגוד למגמת הפידיונות שנרשמה באפיק האג"ח הקונצרני".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שמרית 28/10/2022 08:38
    הגב לתגובה זו
    לסייע לנו. עלוב קצת לא? בכל מקרה, תודה אבל לא תודה. יש היום כבר פלטפורמה למסחר בקרנות נאמנות לבד, בלי עמלות, ישירות מהנייד. תתמודד.
  • 5.
    02/10/2012 06:50
    הגב לתגובה זו
    מנהלי ההשקעות מפסידים בקרנות הכספיות, אז למה לשחק שם?
  • 4.
    חד עין 01/10/2012 08:16
    הגב לתגובה זו
    בדקו איזה מניות הם מחזיקים , תצברו מאות % בעת גאות בבורסה שהיא קרובה מאד , חלק מהמניות , כן פייט, איתמר, מיקרומדיק, הדסית , ביוקנסל , אפוסנס ועוד
  • 3.
    חסכו פרסומת (ל"ת)
    איתן 30/09/2012 17:36
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כספיות - בזבוז זמן ... (ל"ת)
    יואל 30/09/2012 16:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תותחים. מנהלי ההשקעות הכי מקצוענים בישראל (ל"ת)
    ילין 30/09/2012 13:34
    הגב לתגובה זו
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?

האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים דיבידנד


בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.


הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין. 

והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.   


ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.

 הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח.  מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל. 


עונת הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי.  הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%) תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.

מייסדי רייזור לאבס, צילום: ניר סלקמןמייסדי רייזור לאבס, צילום: ניר סלקמן
דוחות

הזמנה אחת בשנתיים; האם רייזור בדרך למטה?

לקוח אחד, הזמנה מ-2023 שמסופקת בחלקים; איפה ה-AI המבריק ואיך זה שלחברה אין לקוחות

מנדי הניג |

רייזור -3.75%  מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם הכנסות של 15.7 מיליון שקל פי שלושה מהתקופה המקבילה אבל מאחורי נתון הצמיחה המרשים לכאורה מסתתר הנתון הבא - כמעט כל השורה העליונה נשענת על עסקה אחת. עסקה שנחתמה עוד ברבעון הרביעי של 2023 עם תאגיד כרייה בינלאומי, בהיקף כולל של 78.6 מיליון שקל. פרויקט אחד, שמתממש בהדרגה, בלי שום צבר נוסף שיבטיח את המשך קצב ההכנסות בעתיד. בינתיים, רייזור שורפת לא מעט כסף, במחצית האחרונה תזרימי המזומנים היו שליליים על 8.5 מיליון שקל, עליה של 14% לעומת המחצית הקודמת היא שורפת יותר מחצי ממה שהיא מצליחה להכניס. 

רייזור פיתחה מערכת מבוססת AI שנועדה למנוע תקלות במכונות כריה  באמצעות סנסורים שמוצמדים למכונות, יחד עם אלגוריתמים שמנתחים את כל הדאטה בזמן אמת. המערכת יודעת להתריע מראש על תקלות טכניות, לחזות שחיקה של רכיבים ולהוזיל את עלויות התחזוקה של תאגידי הכרייה הגדולים בעולם. לאחרונה היא מנסה ליישם את אותה טכנולוגיה גם בתחום המשאיות הכבדות של הלקוח היחיד שלה, שלו יש צי של משאיות כבדות, שגם עבורן משמעות של יום השבתה בעקבות תקלה טכנית הוא הפסד של מאות אלפי דולרים.

במצגת למשקיעים, רייזור מצטטת מאמר לפיו "חברות כרייה עלולות להפסיד עד 500,000 דולר לשעה עבור כל תקרית של כשל במכונות הכבדות". הנתון הזה רק מחדד את השאלה: איך ייתכן שלאורך כמעט שנתיים ה־AI המבריק והסנסורים ה"מהפכניים" לא הצליחו להניב אפילו לקוח משמעותי נוסף? התירוץ הקל יהיה שתעשיית הכרייה מסורתית ואיטית בקליטת טכנולוגיות חדשות, אבל אם הפתרון באמת כל כך יעיל קשה להסביר למה המתחרות לא רוצות גם. ככל שהזמן עובר החשש הוא שמדובר בפתרון שהוא לא מהפכני כמו שניתן היה להעריך או שיש תחרות גדולה. ה-AI מתקדם מדי שבוע, ונראה שגם בתחומים האלו יש התקדמות גדולה, רק שהעובדה שאין הזמנות חדשות מעידה על בעיה גדולה בפתרון של החברה.  

הגיוס הבא: AI + ביטחון

ובזמן שרייזור נשארת תלויה בלקוח יחיד, המייסדים שלה, רז רודיטי, מיכאל זולוטוב ועידו רוזנברג, כבר מכוונים הלאה. הם עכשיו רוצים לגייס לחברה אחרת אקסונז ויז'ן הפעם יש בחברה את כל מה שהשוק אוהב גם AI וגם ביטחון, אלא שגם כאן יש נורה אדומה מהבהבת. 

אקסונז מפתחת מערכות AI לשוק הביטחוני וכבר מחזיקה בגירעון של כ־3.8 מיליון שקל בהון העצמי והפסדים צבורים של 16.7 מיליון שקל, לפי טיוטת התשקיף שהגישו להנפקה בבורסה.