ההזדמנויות בשנה העברית החדשה, 3 מניות מומלצות

תומר סן, מנהל תחום לקוחות פרטיים באי.בי.אי ניהול תיקי השקעות, מסכם את תנודות הבורסה המקומית, גובה מחזורי המסחר וכדאיות ההשקעה בשנה החולפת ובזו החדשה
תומר סן | (10)

אני לא אתיימר לספר על הכל, ובכל זאת, בערב ראש השנה החדשה ישנם כמה אירועים שהתרחשו בשנה החולפת ומהדהדים מעל כולם. זו היתה שנה בה הממשלה הלכה לבחירות ולבסוף לא. שנה בה מפלגת קדימה נכנסה לממשלה וחזרה לאופוזיציה, שנה בה למדנו שתקציב דו שנתי הוא טוב ואז שאולי דווקא פחות. שנה בה הוחלט לכלול את בני השלוש בחוק חינוך חינם, ובאחת הפך כל אחד מאיתנו למומחה טילים ומטוסים היודע בדיוק כיצד לפעול בסוגיית אירן.

גם בשוקי ההון הייתה שנה סוערת. תשע"ב נסגרת עם עלייה של כ-10% במדד ת"א 100, כשלכאורה זו שנה די מוצלחת, אבל התנודתיות היתה גבוהה במיוחד והשוק התנהג בתבניות של מאניה דיפרסיה - כל חדשה מהארץ או מחו"ל שלחה אותו לכיוון חדש. את התנודות המשמעותיות ביותר ראינו במניות כמו בבילון עם זינוק של 470%, מלאנוקס עם כמעט 270%, ישראמקו עם 46% ופריגו ואבנר עם 33% כל אחת.

לפני שנה בלבד הריבית בישראל היתה 3.25% לאחר עלייה רציפה משנת 2009. אילו עכשיו אנחנו נמצאים 100 נקודות בסיס נמוך יותר, בריבית של 2.25%. במהלך השנה אגרות החוב הארוכות של ממשלת ישראל עלו בכ-7%, מדד התל בונד 20 עלה אף הוא ב-7% והדולר התחזק מול השקל ב-7.5%.

טוב, בכל זאת היו גם כמה דברים שירדו השנה. אפשר להתחיל ולספר על החלשות מניות בנק לאומי או דיסקונט. אך השנה הזו הייתה לחלוטין שנת התקשורת. לאחר הרפורמה בשוק הסלולר וכניסת החברות החדשות לתחום, איבדו מניות התקשורת גובה, החל בהוט ובזק שאיבדו 14% ו-20% בהתאמה ועד לצניחה של 52% במניות סלקום. בין הנפגעים אפשר למצוא את "הטייקונים", שהשוק הפסיק להאמין כי יחזירו את חובם לבעלי האג"ח. רק לפני שנה איגרות החוב של אי.די.בי וסקיילקס נסחרו בתשואות חד ספרתיות, שאומנם אותתו על מצוקה, אך היום השוק צופה הסדרי חוב בחברות - מי היה מאמין שאימפריית אי.די.בי, שאגרות החוב שלה דורגו בעבר AA+, התדרדרו לתשואות דו ספרתיות גבוהות.

אירופה מחולקת מחדש

ביוון טרם החליטו האם להישאר בגוש האירו ולקבל את הסיוע שהותנה במשמעת כלכלית מרסנת במיוחד, אז הם הלכו לבחירות (ולא החליטו), ושוב לבחירות ואז החליטו להישאר ולקבל את הסיוע. בספרד סייעו לבנקים כושלים ולמחוזות שפשטו רגל והאבטלה במדינה מגיעה ליותר מ-20%. אבל בל נחשוב שבאירופה רק במדינות במצוקה מתחלפות ממשלות. גם בצרפת, שהייתה בצד המסייע, הוחלף סרקוזי בהולנד.

למעשה אירופה חולקה שוב - אך הפעם לא מזרח ומערב פוליטיים - אלא צפון ודרום כלכליים. מצפון, גרמניה, צרפת, ה"בנלוקס" ומדינות סקנדינביה, מדרום ספרד, איטליה ויוון. לשמחת כולנו, האירופים מנסים לפעול סוף כל סוף בנחישות והחליטו על הקמת קרן החילוץ החדשה ה-ESM שלרשותה יעמדו כ-500 מיליארד אירו. גרמניה תכניס ידיים עמוק לתוך הכיסים, ותתרום עד 190 מיליארד אירו.

בגרמניה אהבו את השנה העברית יותר מכל, ומדד ה-DAX עלה בתשע"ב ביותר מ-40%. בצרפת, איטליה וסקנדינביה היו עליות של 20% "בלבד", ואילו ספרד מסיימת את תשע"ב בלא שינוי. אם רק העולם הפיננסי היה עובר ללוח שנה יהודי נראה שהדברים היו פשוטים יותר.

מה מעניין בתשע"ג?

השוק בישראל נראה מעניין. רמת המחירים של חברות רבות מצדיקה השקעה, אך כדאי לזכור כי ההזדמנויות הגדולות מגיעות תמיד כשהחששות גדולים במיוחד - והיום הם קיימים בשפע. די אם נציין את מצב התעסוקה במשק, את הגירעון בתקציב או את האיום מאירן כדי להבין למה הנכסים זולים. למשקיע מתוחכם שמביט קדימה לטווח ארוך ממתינות הזדמנויות לא מעטות.

שלוש מניות מומלצות

מניית בנק הפועלים היא אחת המעניינות. במכפיל הון של 0.67 (היחס בין שווי השוק בבורסה להון העצמי של הבנק) מחיר מניית הפועלים נראה כמגלם מצב עולם עגום במיוחד. כל אחת מהבעיות (העיקרית שבהן - צפי לעלייה במספר הלווים הבעייתיים) אם רק תתרחש באופן מתון יותר או שאולי לא תתקיים בכלל, תציף ערך רב לבעלי המניות.

דלק קבוצה, חברת החזקות שמרבית שוויה מגיע מתחום האנרגיה, מימשה באחרונה כ-10% ממניות דלק US לאחר שהמניה השלימה מהלך עליות מרשים של למעלה מ-80% בתשע"ב. כמו כן, בימים אלה מדובר על הכנסת שותף לשדה הגז לוויתן, ובסך הכל נראה כי החברה נסחרת בהנחה גדולה ביחס לנכסיה.

לחברת נכסים ובנין מניות בחברת גב ים וכן נכסים פרטיים רבים, בהם קניון קרית אונו, בית האומות בירושלים ונכסים רבים בחו"ל כמו בנין HSBC בניו יורק ובניין BARNEYS בשיקגו. החברה מתומחרת מתחת לשוויה, גם על רקע היותה חלק מקבוצת אי.די.בי (מוחזקת ב-79% ע"י דסק"ש) וגם סביב המחיקות בלאס וגאס.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    חודש אחרי.... 19/10/2012 12:40
    הגב לתגובה זו
    מי שהקשיב יכול לממש חודש אחרי כמה עשרות אחוזי רווח....
  • 5.
    אל תצחיק אותי 19/09/2012 23:47
    הגב לתגובה זו
    ורק במדינה אחת ששמה ארהב !!! תחפש : mining .
  • 4.
    מה יהיה ? (ל"ת)
    שאול 19/09/2012 12:43
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    במבי עם לב מאבן 18/09/2012 11:52
    הגב לתגובה זו
    אולי תספר מה עבר על בית ההשקעת הכושל שלך בשנה החולפת ? אנשים עוזבים על ימין ועל שמאל, הפסדים בכל הפעילות למעט הנוסטרו (מעניין למה ????), אפילו הברוקראז' נהיה פח זבל
  • 2.
    זאב 16/09/2012 16:40
    הגב לתגובה זו
    דלק היתה ביוני 2011 סביב 75000. בספטמבר ירדה ל50000. עלתה באוקטובר ל80000. נפלה ביוני ל47000. ומאז עלתה 62000. איפה יש פה מהלך של 80 אחוז? גם מהירידה הזמנית ל47000 עוד לא הספיקה להתרומם. אם צריגים להזכיר לפני גילויי הגז היא הגיעה ל108000. אז אנא תנו תמונה נכונה. אי אפשר למדוד מניה מתאריך מינימום ולטעון שהיא עלתה, וגם לא לעשות את החישוב נכון.אנשים מופסדים עדיין על המניה הזו הרבה כסף.
  • הכוונה למניות דלק US (ל"ת)
    דרור 20/09/2012 09:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יורם 16/09/2012 13:43
    הגב לתגובה זו
    תשואת דיבדנד אדירה בנוסף חברה תזרימית ורווחית שנסחרת במחיר מגוחך
  • חיים שרוני 17/09/2012 14:22
    הגב לתגובה זו
    לא מזמן
  • בן 17/09/2012 00:49
    הגב לתגובה זו
    אותם עם בעל שליטה לא ברור...
  • דורון 17/09/2012 12:07
    עובדה החוזה שחתמה החברה תמורת 30 מיליון שקל עד סוף השנה ...
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).