"נוצרה אווירה קשה ביחס להתערבות הרגולטורים, יש חשש בקרב המשקיעים שכל סקטור יכול להפוך לקורבן הבא"

נכון שקיץ וחם ועונת המלפפונים בשוק בעיצומה, ובכל זאת לא ניתן להתעלם מהירידה המתמשכת בהיקפי המסחר בבורסה של ת"א, שהופכת לבעיה קרדינאלית יותר ויותר לקיומו הבריא של שוק ההון ולהתפתחותו התקינה של המשק הישראלי, בשל היות הבורסה אמצעי מרכזי ויעיל בכלכלה המודרנית לתיווך בין מקורות ההון לשימושים בו. בראיון שערך Bizportal לפני כחודש עם שר האוצר, שטייניץ מודאג מירידת המחזורים בבורסה, אך מאז לא נשמע קולו או קולם של מובילי המדיניות הכלכלית במשק בהתייחסות ישירה לגבי צעדים לפיתרון הבעיה והמחזורים בבורסה נפלו ביולי האחרון ב-25% ביחס לרמתם ביולי הקודם והסתכמו ב-840 מיליון שקל בממוצע - שפל של 7 שנים. תהליך זה נובע ממגוון סיבות ומוביל למגוון בעיות שדורשות מגוון פיתרונות. שוחחנו על כל אלה עם מורן צור, מנכ"ל מיטב טרייד, אורי ליכט, מנהל מחלקת המחקר של IBI, אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות ובכיר בחברת ההשקעות ברק קפיטל. הסיבות לירידת המחזורים המנהלים הבכירים מציינים סיבות רבות מבית ומחוץ שהובילו לירידת המחזורים בבורסה הישראלית. יציאת הזרים לאחר שינוי מעמדה של ישראל משוק מתפתח למפותח והסטת כספי הציבור להשקעות בחו"ל דרך תעודות הסל וקרנות הנאמנות הם בין הגורמים העיקרים. לכך יש להוסיף את העלאת המס על רווחי הון ל-25% ואת חוסר הוודאות שנוצר בשוק ההון המקומי בשל רגולציה אגרסיבית בענפים רבים במשק. סיבה נוספת היא טכנית ונובעת מחוסר החפיפה בין שעות המסחר בישראל לשעות המסחר בשווקים בחו"ל וסיבה חיצונית מרכזית היא הסיכון הגיאופוליטי באזורנו שהתגבר בשנים האחרונות, כל הסיבות האלה מובילות לכך שהמשקיעים מדירים רגליהם מהבורסה המקומית. הבעיות הנובעות מירידת המחזורים על רקע הסיבות שהובילו לירידת המחזורים נוצרו בשוק הישראלי מספר בעיות שמחייבות טיפול ופיתרון ובראשן חוסר הנזילות בשוק, שלא מאפשר לחברות במשק לגייס את ההון הדרוש להן לשם פעילותן. הפגיעה במימון החברות מובילה להאטת הצמיחה במשק ועלולה להוביל לגידול באבטלה. ירידת הנזילות בשוק גם לא מעודדת כניסה של משקיעים חדשים לשוק ובראשם המשקיעים הזרים. בעיה מרכזית נוספת היא חוסר הודאות של המשקיעים ביחס לרגולציה, שנוצרה כתוצאה מהתערבות חדה, מהירה ואגרסיבית של הרשויות השונות והממשלה בענפי המשק השונים בתקופה האחרונה והעבירו את המשק הישראלי ממחסור רגולטורי לרגולציית יתר. מהלכים אלה לא מאפשרים למשקיעים לבצע מראש הערכת שווי מושכלת של החברות בהן הם שוקלים להשקיע. בנוסף העלאת המס על רווחי הון בבורסה בתקופה כה רגישה מעלה בחדות את יחס הסיכון-סיכוי בהשקעות בשוק ההון. מאחר ומדובר במס וולונטרי המוטל רק במקרה של השקעה בני"ע ומקזז רבע מהרווח של המשקיע, ניכרת רגישות רבה של המשקיעים לשיעור המס הזה. מאז הועלה המס מעדיפים רבים להעביר את כספם להשקעה באפיקים אחרים ולצאת מהבורסה. הירידה בנזילות בשוק גורמת להגדלת המרווחים שנפתחים בני"ע שהסחירות בהם נמוכה, מה שמגדיל את הסיכון בהשקעה ומרתיע את הסוחרים. על רקע זה גם גדל הסיכון למניפולציות בני"ע עם סחירות נמוכה ותנודתיות גבוהה. הפיתרונות המוצעים בכירי שוק ההון מציעים מגוון פיתרונות לטיפול בבעיות אלו ובהם קריאה לבורסה להגביר את מאמציה להכנסתה של ישראל למדדים בינ"ל רלוונטים. נציין כי הבורסה הודיעה לאחרונה כי היא פועלת לצירופה של ישראל למדד ה-MSCI אירופה, מה שעשוי להוביל גופים בינ"ל רבים להגדיל את חשיפתם לשוק הישראלי. יש הטוענים כי עדיף היה להשיב את ישראל למדד המדינות המתפתחות, בו היה חלקה של ישראל כ-3%, מאחר שאי אפשר באמת להתייחס לשוק הישראלי כשוק שמשקף מדינה מפותחת. פיתרון נוסף לבעיית הירידה במחזורים נוגע בהארכת שעות המסחר בבורסה המקומית, כך שסוף יום המסחר יחפוף לשעות פתיחת המסחר בוול סטריט ולסגירת יום המסחר באירופה, כלומר לפחות עד 17:30 אם לא עד 18:30. הדבר יחזיר לפחות את שחקני הארביטראז' לפעולה, ובנוסף יגביר את יכולת התגובה של השוק הישראלי לשעות הקריטיות ביותר מדי יום במסחר מעבר לים. אנשי שוק ההון עימם שוחחנו אמרו כי הרגולטורים צריכים להפסיק לשלוף שפנים מהכובע ולהנחית הנחיות אגרסיביות מדי שפוגעות בעוצמה בענפים השונים במשק. כגון הרגולציה שהונחתה על ענף הסלולר, אשר פגעה בריווחיותן של החברות בו והפילה את שווי מניותיהם לשפל חסר תקדים. ההתנגדות אינה גורפת לעצם הרגולציה, אלא לאופן בו היא מבוצעת בישראל. הרגולציה המוגזמת פוגעת גם בתפקוד של שוק ההון עצמו, למשל ההקטנה האגרסיבית של דמי הניהול על קופות הגמל עליה הוחלט לאחרונה באוצר, ריבוי התקנות בהן נדרשים לעמוד הגופים המוסדיים והפעלת האכיפה המינהלית שמובילה לשיתוק של נותני השירותים בשוק. פתרונות נוספים כוללים קריאה לאוצר להכיר בטעותו ולהפחית את המס על רווחי הון באופן מיידי ובכך להעלות את האטרקטיביות של הבורסה ולהשיב אליה את ציבור המשקיעים. הרחבת פעילות המימון הסמי-ממשלתית באמצעות הרחבת קרנות המינוף שהחלו לפעול בשנת 2008 גם לחברות ציבוריות ובכך לעזור להן להימנע ממחנק האשראי שנוצר בשוק. פתרונות אחרים קוראים לבורסה לאפשר ולעודד חשיפה של יותר חברוחו"ל באמצעות יצירת מחקר בתשלום לחברות בינוניות וקטנות. דרישה מהחברות הציבוריות לפרסום דוח מקוצר באנגלית בצמוד לדוחות בעברית. קריאה למתן הקלות לחברות קטנות ובינוניות במורכבות הדיווח בדומה למקובל בארה"ב. קריאה לבורסה לעודד חברות ישראליות שאינן נסחרות פה לבצע רישום בישראל, כגון צ'ק פוינט ואמדוקס. גם עידוד הגדלת חלקו של הציבור בחברות על חשבון חלקם של בעלי העניין עשוי לתרום לשקיפות ולסחירות בשוק המקומי. מה אומרים בכירי שוק ההון? מורן צור, מנכ"ל מיטב טרייד אומר כי "הבעיה המרכזית היא חוסר היכולת לגייס בשוק האג"ח כי המרווחים הם מאוד גדולים. אפשר להרחיב את הפעילות של קרנות המנוף בגיבוי ממשלתי כך שיוכלו לעזור במימון של חברות הנסחרות בבורסה וזקוקות למימון כמו אוויר לנשימה, חבל שגופים וחברות יתרסקו פה בגלל חוסר נזילות". צור מוסיף כי "המס על הבורסה חד משמעית היה שגוי וצריך להכיר בזה ולהוריד אותו באופן מיידי. העלאת מס על הבורסה בתקופה כלכך רגישה מעלה בחדות את יחס הסיכון סיכוי וגורמת למשקיעים לצאת מהבורסה. חייבים להאריך את שעות המסחר כך שהבורסה בת"א תפעל גם בשעות הקריטיות למסחר בארה"ב ובאירופה - לפחות את שחקני הארביטרז' יחזירו והסוחרים יוכלו להגיב בזמן אמת לארועים בעולם. החשיבות של וודאות רגולטורית היא קריטית לגבי תפקוד של שוק ההון. אף אחד לא רוצה לפעול בשוק שיכול להפתיע אותו כל כך לרעה חדשות לבקרים". לדברי אורי גרינפלד, מנהל מחקר מאקרו בפסגות "נוצרה אווירה מאוד חזקה של אי ודאות ביחס להתערבות של הרגולטור בשווקים. כיום יש חשש שכל סקטור עלול להיות הקורבן הבא של פעילות רגולטורית חדה ומהירה. המשקיעים לא יודעים להעריך את שווי החברות בצורה מושכלת וזה מדיר אותם מהשווקים. מבחינה כלכלית אין פיתרונות קסם לירידה במחזורי הבורסה מאחר והמשק הישראלי נכנס להאטה שהולכת ומחריפה וזה כמובן פוגע ברצון ובכדאיות של ההשקעה בבורסה". אורי ליכט, מנהל מחלקת המחקר של IBI : "לא ניתן להתעלם עוד מהירידה החדה במחזורי המסחר בישראל. המחזורים הנמוכים פוגעים באטרקטיביות ההשקעה בישראל ומובילים ליציאת כספים ולקושי גדול למשוך משקיעים זרים חדשים. אנחנו מאוד מתגאים בהיותנו שוק מפותח, אבל שוק הון מתקדם, נזיל ופעיל צריך להיות חלק בלתי נפרד מאותו המושג של שוק מפותח". ליכט מדגיש עוד כי "יותר ויותר קשה למשוך משקיעים זרים וליצור עניין בשוק המקומי כשהמחזורים הם כל כך נמוכים. אחד הדברים הראשונים שהמשקיעים הזרים בודקים לפני שהם נכנסים להשקעה בשוק כלשהו זה את מידת הנזילות שלו. בעקבות העדר הסחירות בבורסה של ת"א, החברות הישראליות הנסחרות פה, טובות ככל שיהיו, יתקשו למשוך משקיעים זרים." "אין ספק שמחזורים נמוכים באופן טבעי יוצרים תנודתיות גבוהה יותר בשערי המניות. תהליך זה מוביל בהכרח לעליית רמת הסיכון בהשקעה במניה ולכן פוגעים באטרקטיביות שלה ומאפשרים לסוחרים להשפיע בקלות רבה יותר על שער המניה". "על מנת לשפר את היקפי הפעילות בשוק הישראלי צריכים כל הצדדים לשאת בנטל. גם החברות צריכות לקחת חלק במאמצים לשיפור המחזורים בבורסה וזאת על ידי יציאה ליותר כנסים בחו"ל או על ידי תרגום של דוחותיהם ופירסומיהם לאנגלית וחשיפה למגוון רחב יותר של משקיעים. ומצד שני גם הבורסה והרשויות השונות (רשות ני"ע, הפיקוח על שוק ההון באוצר) צריכות להירתם למשימה שהיא ראשונה במעלה". בכיר בברק קפיטל אמר כי "שוק הון בריא ופעיל הוא דרישה בסיסית בכל שוק מפותח. הבורסה היא האמצעי המשוכלל ביותר שקיים כיום לתיווך בין מקורות לשימושים במשק. חייבים להבין שירידת המחזורים בבורסה והמחסור בנזילות בשוק זו בעיה קרדינאלית לא רק בהיבט של המסחר והסוחרים אלא גם בהיבט של החברות שלא יכולות לגייס הון, מה שמוביל לירידה בפעילותן ויוביל גם לגידול באבטלה במשק. הרגולטורים חייבים להתחיל לפעול באופן אקטיבי לפתרון בעיית המחזורים בבורסה".