דו"ח האו"ם: ההשקעות הזרות הישירות בישראל זינקו ב-106%

בישראל השקיעו הזרים ב-2011 11.374 מיליארד דולר. ההשקעות הזרות הישירות בעולם גדלו ב-16% ביחס לשנת 2010 והסתכמו ל-1.5 טריליון דולר
יעל גרונטמן | (2)

דו"ח הההשקעות העולמיות או ה-WIR 2012, הדו"ח השנתי של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח העוקב אחר התפתחויות גלובליות בהשקעות זרות ישירות (Foreign Direct Investment, FDI) פורסם בימים האחרונים ברחבי העולם. תקציר הדו"ח וניתוח המצב בישראל בוצעו על ידי ד"ר רוני מנוס ויעקב ירון מהמחלקה למימון בבית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למנהל.

על פי הממצאים של האו"ם בשנת 2011 הסתכמו ההשקעות הזרות הישירות או ה-FDI העולמי ב-1.5 טריליון דולר, גידול שנתי של כ-16% בהשוואה ל-FDI בשנת 2010 שהסתכם בכ-1.3 טריליון דולר. סכום ה-FDI העולמי בשנת 2011 אף גבוה יותר מהממוצע השנתי של ה-FDI בתקופה שקדמה למשבר הכלכלי הנוכחי בשנים 2005-2007.

ממצאי הדוח ביחס למצב ההשקעות הזרות הישירות בישראל מראים כי ה-FDI בישראל הסתכם בשנת 2011 ב-11.374 מיליארד דולר המהווה גידול ניכר בשיעור של כ-106% בהשוואה ל-FDI של 5.510 מיליארד דולר שהושקעו פה בשנת 2010.

נציין כי מדיניות אגרסיבית של עידוד ההשקעות הזרות בישראל מאפיינת בשלוש השנים האחרונות את המדיניות הכלכלית של ממשלת נתניהו ושר האוצר שטייניץ, שגם הסביר את המדיניות הזו באריכות בראיון מיוחד עם Bizportal שפורסם אתמול. לראיון עם שר האוצר

ה-FDI בישראל ב-2011 היה גבוה גם מהממוצע השנתי של ה-FDI בישראל שהושג טרם המשבר הכלכלי העולמי, דהיינו בשנים 2005-7 והסתכם אז ב-9.637 מיליארד דולר. אולם כאחוז מהיווי ההון הגולמי נפל ה-FDI בישראל ב-2011 (25%) מרמתו השנתית הממוצעת בתקופה 2005-7 שהסתכם ב-36.8%.

ה-FDI מישראל (כלומר השקעות שביצעו ישראלים במדינות אחרות) הסתכם ב-2011 ב-2.998 מיליארד דולר המהווה ירידה ניכרת בשיעור של כ-65% בהשוואה ל-8.567 מיליארד דולר בשנת 2010.

בדוח של האו"ם נותנים קווים מנחים לעיצוב מדיניות השקעות התומכת בפיתוח בר-קיימא ואומרים כרקע כי מדיניות השקעות לא נוצרת בחלל ריק אלא מושפעת מהסביבה החברתית/כלכלית וכמו כן תורמת לעיצובה. מדינות רבות סבלו לאחרונה משורה של משברים פוליטיים, חברתיים, סביבתיים ופיננסיים ומספר מדינות מתפתחות אף התקשו לעיתים באספקת מזון בסיסי לתושביהן. משברים אלה חידדו את הצורך לשינוי בגישה למדיניות חברתית-כלכלית בכלל ולמדיניות השקעות בפרט.

התובנה הראשית היא שהמשבר הכלכלי האחרון הוכיח שפיתרון למשברים ניתן להשגה רק על ידי שיתוף פעולה בין מדינות כתוצאה תהליך הגלובליזציה. תובנות נוספות קשורות לחשיבות של השווקים ומתעוררים בכלכלה העולמית, חשיבות המעורבות הממשלתית בניהול הכלכלה והתובנה הרביעית קשורה לתסיסה החברתית פוליטית ברחבי העולם שהביאה לתודעת מעצבי המדיניות כי התרחש שינוי מהותי בסדר העדיפויות הגלובלי.

המסגרת המוצעת לכינונה של מדיניות השקעות נאותה לתמיכה בפיתוח בר-קיימא: על רקע מורכב זה, מתגבש "דור חדש" של מדיניות השקעות המבוססת על העקרונות הבאים:

1.השקעות מהוות מנוע ראשוני בחשיבותו לצמיחה כלכלית.

2.לא ניתן עוד לקדם צמיחה כלכלית המתמצית בגידול התל"ג בלבד אך מתעלמת ממטרות חברתיות ומטרות שימור הסביבה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    המבין דבר 10/07/2012 07:29
    הגב לתגובה זו
    לשרא "העתונים הכלכליים" - בכלל העלימו את את הידיעה. מה שנקרא והצנע לכת עם נתניהו - רק רע כל היום...
  • 1.
    תחליטו לא פרסמתם היום שהזרים בורחים? (ל"ת)
    09/07/2012 17:04
    הגב לתגובה זו
מניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AIמניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AI

העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א

רבל התעשייתית הכבדה - מצליחה להתרומם; סי-לאב מנסה להימחק ללא-הצלחה; ג'י סיטי נלחצת מרכישת מניות המיעוט - ומה קורה בחברות החלום?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בורסת ת"א

אנחנו פותחים את השבוע הראשון של המסחר, כשהיום נרשמת מגמה חיובית מתונה עד יציבה במדדי הדגל של הבורסה  לסקירת בורסת תל אביב. מחזורי המסחר ברמות נמוכות יחסית לשעות הצהריים, מחזור הרצף נע סביב 800 מיליון שקל, די אופייני לימי ראשון, ואם כבר הזכרנו את ראשון אז כדאי לציין שנותרו עוד 9 ימי מסחר בלבד עד למועד שבו תעבור הבורסה למתכונת החדשה - ימי מסחר שני עד שישי (14:00) ללא מסחר בראשון בדומה לסדר בשאר בורסות העולם.

למרות "השקט" היחסי, יש מניות שמושכות את תשומת הלב וזזות בחדות. בהמשך נסקור את המניות שבולטות היום וגם מה הסיבות שמאחורי התנועות.

העולות

נתחיל בטבלת העולות. לפני שקופצים למסקנות מזינוקים "דו ספרתיים" צריך לזכור שהרבה מהמניות שמככבות בטבלה הזאת עולות על בסיס מחזורי מסחר נמוכים במיוחד מאות עד עשרות אלפי שקלים בודדים. במצבים כאלה, גם עסקה בודדת שנעשית על ה-BID, היא קנייה במחיר שמנותק ממחיר השוק, והיא מייצרת תנועת פייק. ולכן אין לזה משמעות ממשית, והעלייה הזאת יכולה להתהפך באותה מהירות שבה היא נוצרה. באמירת אגב זה גם, בעצם, אחת הרעות החולות של הבורסה המקומית - הסחירות הנמוכה. יש לא מעט מניות שבמהלך יום שלם לא עובר בהן כמעט שקל, מה שמקשה על תמחור אמיתי של שווי החברות ומייצר תנודתיות מלאכותית.



סי-לאב - סי-לאב 7.57%   תופסת את העין עם עלייה של כ-10%. זו חברת מערכות מחשוב שהצטרפה לבורסה בפברואר 2021, בעיצומה של עונת ההנפקות, אז נכנסה לבורסה לפי שווי של כ-180 מיליון שקל ומחיר מניה של כ-18 שקל. כיום היא מבקשת להימחק מהמסחר לפי מחיר של 9 שקלים למניה סביב ה-78 מיליון שקל בשווי. אבל היום המניה מזנקת מעל לרמת מחיר הרכישה המוצעת, מה שמרמז שהמשקיעים מבקשים שהמחיקה תתבצע בפרמיה גבוהה יותר. סי-לאב עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות מחשב מתקדמות, הן במתכונת של מחשבים "ארוזים" במארזים תעשייתיים והן ככרטיסים אלקטרוניים ייעודיים שמוטמעים במערכות אחרות. החברה פועלת מול לקוחות מוסדיים ותעשייתיים בארץ ובעולם, ונחשבת לשחקנית נישתית בתחום המחשוב המותאם לצרכים ביטחוניים וייעודיים.


ג'ין טכנולוגיות - ג'ין טכנולוגיות 2.67%  מזנקת היום סביב ה-7% למרות שאין הודעה שיכולה להסביר את התנועה. GEEN AI “רוכבת” על גל ההתעניינות הגובר סביב תחום ה-AI, והיא לוקחת את זה ליישומים ארגוניים. ג׳ין, נולדה מתוך חטיבת הדאטה של וואן טכנולוגיות והונפקה במאי האחרון, מפתחת פתרונות בינה מלאכותית לארגונים גדולים, בהם חברת החשמל, מכבי שירותי בריאות וגם התעשייה האווירית. לאחרונה הודיעה החברה על הרחבת הפעילות הבינלאומית, עם הקמת שני מרכזי הפצה בסינגפור - שיתפקד כמרכז הפעילות לאזור אסיה-פסיפיק, ובסן פרנסיסקו לשוק האמריקאי. ג'ין רחוקה מרווחיות, ברבעון השני היא שרפה 20 מיליון שקל, קפיצה משמעותית מהפסדים רבעוניים שנעים סביב ה-5 מיליון בחודש כשבקופה שלה יש רק 17 מיליון שקל, כך שסביר להניח שהיא תיאלץ לגייס הון בקרוב אם ע"י דילול או בדרכים אחרות. 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

שיא חדש בבורסה: המדדים עולים עד 0.7%

העליות החזקות מעבר לים מובילות את ת"א 35 לרשום שיא חדש; עונת הדוחות ממשיכה עם ניו-מד, ובהמשך יצטרפו חברות נוספות כמו נקסט ויז'ן שדיווחה על עסקה בגובה 2 מיליון דולר הבוקר, כמו גם טאואר וקמטק
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.8%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 1%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.  


המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע


ג’י סיטי ג'י סיטי 3.37%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.