דו"ח האו"ם: ההשקעות הזרות הישירות בישראל זינקו ב-106%

דו"ח הההשקעות העולמיות או ה-WIR 2012, הדו"ח השנתי של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח העוקב אחר התפתחויות גלובליות בהשקעות זרות ישירות (Foreign Direct Investment, FDI) פורסם בימים האחרונים ברחבי העולם. תקציר הדו"ח וניתוח המצב בישראל בוצעו על ידי ד"ר רוני מנוס ויעקב ירון מהמחלקה למימון בבית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למנהל. על פי הממצאים של האו"ם בשנת 2011 הסתכמו ההשקעות הזרות הישירות או ה-FDI העולמי ב-1.5 טריליון דולר, גידול שנתי של כ-16% בהשוואה ל-FDI בשנת 2010 שהסתכם בכ-1.3 טריליון דולר. סכום ה-FDI העולמי בשנת 2011 אף גבוה יותר מהממוצע השנתי של ה-FDI בתקופה שקדמה למשבר הכלכלי הנוכחי בשנים 2005-2007. ממצאי הדוח ביחס למצב ההשקעות הזרות הישירות בישראל מראים כי ה-FDI בישראל הסתכם בשנת 2011 ב-11.374 מיליארד דולר המהווה גידול ניכר בשיעור של כ-106% בהשוואה ל-FDI של 5.510 מיליארד דולר שהושקעו פה בשנת 2010. נציין כי מדיניות אגרסיבית של עידוד ההשקעות הזרות בישראל מאפיינת בשלוש השנים האחרונות את המדיניות הכלכלית של ממשלת נתניהו ושר האוצר שטייניץ, שגם הסביר את המדיניות הזו באריכות בראיון מיוחד עם Bizportal שפורסם אתמול. לראיון עם שר האוצר ה-FDI בישראל ב-2011 היה גבוה גם מהממוצע השנתי של ה-FDI בישראל שהושג טרם המשבר הכלכלי העולמי, דהיינו בשנים 2005-7 והסתכם אז ב-9.637 מיליארד דולר. אולם כאחוז מהיווי ההון הגולמי נפל ה-FDI בישראל ב-2011 (25%) מרמתו השנתית הממוצעת בתקופה 2005-7 שהסתכם ב-36.8%. ה-FDI מישראל (כלומר השקעות שביצעו ישראלים במדינות אחרות) הסתכם ב-2011 ב-2.998 מיליארד דולר המהווה ירידה ניכרת בשיעור של כ-65% בהשוואה ל-8.567 מיליארד דולר בשנת 2010. בדוח של האו"ם נותנים קווים מנחים לעיצוב מדיניות השקעות התומכת בפיתוח בר-קיימא ואומרים כרקע כי מדיניות השקעות לא נוצרת בחלל ריק אלא מושפעת מהסביבה החברתית/כלכלית וכמו כן תורמת לעיצובה. מדינות רבות סבלו לאחרונה משורה של משברים פוליטיים, חברתיים, סביבתיים ופיננסיים ומספר מדינות מתפתחות אף התקשו לעיתים באספקת מזון בסיסי לתושביהן. משברים אלה חידדו את הצורך לשינוי בגישה למדיניות חברתית-כלכלית בכלל ולמדיניות השקעות בפרט. התובנה הראשית היא שהמשבר הכלכלי האחרון הוכיח שפיתרון למשברים ניתן להשגה רק על ידי שיתוף פעולה בין מדינות כתוצאה תהליך הגלובליזציה. תובנות נוספות קשורות לחשיבות של השווקים ומתעוררים בכלכלה העולמית, חשיבות המעורבות הממשלתית בניהול הכלכלה והתובנה הרביעית קשורה לתסיסה החברתית פוליטית ברחבי העולם שהביאה לתודעת מעצבי המדיניות כי התרחש שינוי מהותי בסדר העדיפויות הגלובלי. המסגרת המוצעת לכינונה של מדיניות השקעות נאותה לתמיכה בפיתוח בר-קיימא: על רקע מורכב זה, מתגבש "דור חדש" של מדיניות השקעות המבוססת על העקרונות הבאים: 1.השקעות מהוות מנוע ראשוני בחשיבותו לצמיחה כלכלית. 2.לא ניתן עוד לקדם צמיחה כלכלית המתמצית בגידול התל"ג בלבד אך מתעלמת ממטרות חברתיות ומטרות שימור הסביבה.