פרסום ראשון

זיהו פירצה: ספקולנטים הסתערו היום על קרנות בהן יש אג"ח של סאני וסקיילקס

האג"חים במעלה הפירמידה של בן דב בהפסקת מסחר, אבל יש מי שמהר מאוד הבין איך בכל זאת ליהנות מהזינוק הצפוי - הנה ההסבר
יוסי פינק | (20)

בזמן שהאג"חים של סאני וסקיילקס נמצאים בהפסקת מסחר עד לדיווח מהותי מצד בן דב לגבי העסקה עם האצ'יסון, יש כבר מי שמצא איך בכל זאת לא לאחר לגמרי את הרכבת הזו. ל-Bizportal נודע כי במהלך היום נרשמו ביקושים עזים לקרנות הנאמנות המחזיקות את באג"חים של סאני וסקיילקס בשיעורים גבוהים.

הרציונאל הוא כזה: סאני אג"ח ג' לדוגמה סגרה את יום המסחר האחרון על 32.4 אגורות. לכולם ברור שבעקבות העסקה עם האצ'יסון האג"ח יזנק ולכן אם קונים קרן שמחזיקה באג"ח הזה בשיעור גבוה ביחס לסך נכסיה, למעשה קונים את האג"ח ב-32.4 אגורות וברגע שהמסחר יפתח נהנים מהעלייה. כמובן שהרווח של המצטרפים החדשים לקרן בא על חשבון המחזיקים הוותיקים באותה הקרן שלמעשה עוברים דילול באחזקה באג"ח הספציפי שכן מנהל הקרן לא יכול לקנותו אותו בכסף שנכנס.

מי אלו הקרנות שרואות את הביקושים היום מצד הספקולנטים? לפי נתונים מחודש פברואר האחרון - בראש ובראשונה הקרנות של להבה. הקרן 'להבה משולבת' מחזיקה אגח ג' של סאני בהיקף של 2.63 מיליון שקלים (2.48% מהקרן), הקרן להבה אג"ח ללא מניות שמחזיקה 2.52 מיליון שקלים (2.37% מהקרן) והקרן להבה שקלית משולבת שמחזיקה 1.89 מיליון שקלים (5.08% מהקרן) והקרן. נציין כי הקרן איביאי אגח ללא מניות היא המחזיקה הגדולה לפי נתוני פברואר באג"ח ג' של סאני אבל מבחינת השיעור מתוך הקרן מדובר ב-0.4% בלבד. לדף הקרנות המחזיקות - נתוני פברואר

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    לונג להבה, שורט סל תל בונד ולהרוייח כמה לירות (ל"ת)
    בן 05/06/2012 15:14
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    האם גם טאו תצטרף לחגיגה? (ל"ת)
    משה 05/06/2012 11:54
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אחד העם 05/06/2012 09:28
    הגב לתגובה זו
    הרי העסקה תצטרך לקבל את אישור בעלי האגח ולמה שיסכימו למחוק לבן דב את הטעות יש בסביבה כיסים עמוקים בנק לאומי האציסון
  • 9.
    סאני הולכת לטוס (ל"ת)
    סאני מחר10005 04/06/2012 20:15
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ברוקר 10 04/06/2012 20:09
    הגב לתגובה זו
    גם במקרה הזה יש חשיפה לסאני במקרה של הסדר חוב אתה קונה חוב של 1 ש"ח במחיר של 4 אג' כן כן זו לא טעות
  • אגחיסט 05/06/2012 00:31
    הגב לתגובה זו
    במצב הנוכחי טאו לא יקבלו כלום
  • 7.
    אחת הכתבות היותר הזויות...הכתב והספקולנטים בגרוש גם יחד (ל"ת)
    אילן 04/06/2012 18:57
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אגחיסט 04/06/2012 18:17
    הגב לתגובה זו
    אם האחזקה 2 אחוז מהקרן (כמו להבה) והאג"ח יעלה ב 50% כל הקרן תעלה ב 1%. ממש עיסקה. חחחחחחחחחח
  • עוד ברווז עיתונאי?! (ל"ת)
    מיכל 04/06/2012 18:24
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    lepxii 04/06/2012 18:09
    הגב לתגובה זו
    כולם יודעים על העסקה המתגבשת (ועל חוסר היכולת של בן דב לאשר אותה - כי הוא לא מחזיק בחברות, דה-פקטו). אין כל מניעה לסחור במניות ובאג"חים - זה בדיוק הזמן בו משקיעים רוצים לסחור.
  • שמתי לב שאתה מגיב באדיקות בכל האתרים (ל"ת)
    השורט שורף כפרה? 04/06/2012 19:16
    הגב לתגובה זו
  • lepxii 04/06/2012 20:24
    דווקא ממש לא תקוע בפוזיציה. כאן אשמח לראות את הניע מתגלגלים.
  • 4.
    04/06/2012 17:43
    הגב לתגובה זו
    פערפאלן
  • 05/06/2012 05:47
    הגב לתגובה זו
    נו
  • 3.
    ספקולט בבית תמחוי 04/06/2012 17:41
    הגב לתגובה זו
    ואם אחזקות הקרנות השתנה? ואם אחוז אחזקות הקרנות השתנה? לכן הספקולנטים יבקרו בקרוב בבית תמחוי...
  • 2.
    דוד 04/06/2012 17:32
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי כלום מהנאמר סיפרי סבתא
  • מה יקרה כשיעשו תיספורת לא ניפגע? (ל"ת)
    האנגלי 04/06/2012 17:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סוחר 04/06/2012 17:25
    הגב לתגובה זו
    ממש חוכמה ענקית, הרי מה אומרים פה - תשקיעו 100,000 בקרן מסוימת בגלל שאחזקה של 2% הולכת לזנק - כלומר גם אם האגחים יזנקו בשיעור פנטסטי של 100% זה משקף רווח של 2,000 ש"ח (וזה בהנחה ששאר האחזקות יהיו ללא שינוי)
  • א 04/06/2012 18:27
    הגב לתגובה זו
    ונניח שאמנם ירויח 2000 ש"ח על הג"חים של בן דוב , בקרן לא חסרים תפוחים רקובים אחרים שמהר מאד עלולים לקלקל את החגיגה
  • מה רע ב2000 שקל רווח חסר סיכון כמעט ? (ל"ת)
    2 04/06/2012 17:50
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.