קיקה סגרה את שעריה העובדים מפגינים מחוץ לחנות ומוחים על השהיית תשלום משכורת אפריל

ספקים ולקוחות הצטרפו לעובדים בנסיון לעבור את המאבטחים. הרשת הפסידה 44.5 מיליון שקל ב-2011 ורואי החשבון הזהירו כבר אז מפני מצב הביש
ג'וש דוקרקר | (1)

רשת הריהוט לבית קיקה אשר פתחה את הסניף בנתניה לפני כשנה, סגרה את שעריה הבוקר בפני העובדים לאחר שאתמול התברר שהחברה המנהלת לא שילמה את משכורות חודש אפריל.

כ-200 עובדים מפגינים בשעה זו מול החנות כששומרים עומדים בפתח כדי למנוע מהעובדים לקחת סחורה. גם ספקים הגיעו עם משאיות על מנת לאסוף סחורה ולקוחות באו לוודא שיקבלו את אשר רכשו. נציגי ההסתדרות באו למקום והחלו באיסוף חתימות על מנת להקים ועד עובדים שיפעל נגד ההנהלה.

מתיאורי העובדים עולה שההנהלה לא הראתה סימני קושי בפעילות והצליחה לשדר "עסקים כרגיל" עד אתמול. חלקם סיפרו כי המשיכו לעבוד עד מאוחר אתמול בלילה כשהמנהלים ערכו ישיבות דחופות במשך כל היום והלכו מוקדם הביתה. כאמור הבוקר כבר היו מאבטחים של חברת אשטרום בסף החנות.

מצבה הפיננסי של קיקה נחשף בדו"חות האחרונים של חברת האם אשטרום שאר מחזיקה בה כ-15%. קיקה הפסידה בשנה שעברה 44.5 מיליון שקל על הכנסות של 27 מיליון שקל. ב-2010, שנת ההכנה וההקמה של הסניף בנתניה רשמה החברה הפסד של 13.5 מיליון שקל.

נציין גם שבדו"ח הכספי של שנת 2011 כתבו רואי החשבון של אשטרום נכסים כי "קיימים ספקות משמעותיים בדבד המשך קיומה של קיקה כ"עסק חי" ולמעשה החליטה לרשום בדוחות הכספיים הפסד בגין ההשקעה בסכום של כ-5.7 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רנס 12/05/2012 07:45
    הגב לתגובה זו
    קבוצת הפייסבוק של לקוחות נפגעי קיקה ישראל אחרי הקריסה http://www.facebook.com/groups/285046314919949/
יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן

בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים
איתי פת-יה |

לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים.  עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין),  תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.