האם האג"חים של IDB זו הזדמנות או סכין נופלת?
השנה האחרונה היא לא השנה של נוחי דנקנר, וזאת בלשון המעטה. איש העסקים שכה הצליח בעבר, שובר כעת את הראש ומנסה להבין איך הצליח להסתבך בצורה כה קשה ואיך יצליחו החברות שבשליטתו לשלם בשנים הקרובות את החובות האדירים שלקחו על עצמן. נראה כי כל הגורמים פועלים לרעת החברה: המלצות ועדת הריכוזיות שיאלצו את דנקנר למכור חלק מהחזקותיו, הכנסת תחרות בענף הסלולר, הגבלת דמי הניהול בכספי הפנסיה והחשש מהורדת דירוג גורפת לבנקים באירופה שגרמה לירידה חדה במניות קרדיט סוויס בימים האחרונים.
קונצרן אידיבי שבאמצעותו שולט דנקנר בחברות רבות מענפים שונים (בנקאות, תעשיה, תקשורת, ביטוח, קימונעות, נדל"ן, טכנולוגיה, חיפושי נפט) נקלע לאחרונה למצב בו המשקיעים אינם מאמינים עוד ביכולת החזר החוב של החברה. התשואה באיגרות החוב הקצרות של אידיבי עלו לשיעור של כמעט 70%, תשואה המעידה על כך יותר מכל.
בימים האחרונים ירד מחירן של איגרות החוב של אידיבי בשיעור ניכר דווקא לאחר פרסומן של כמה הודעות חיוביות עבור החברה (גיוס הון בהנפקת זכויות בהיקף 312 מליון והסכם לקבלת הלוואה בסך 300 מליון מגופים מוסדיים).
אין ספק שהשקעה באיגרות החוב של אידיבי הינה השקעה תנודתית והיא מתאימה למשקיעים המחפשים הזדמנויות. משברים רבים טומנים בחובם הזדמנות ולכן כאשר החשש מרקיע שחקים והמשקיעים מוכרים את איגרות החוב בכל מחיר (גם מנהלי השקעות שאינם רוצים להיתפס עם איגרות החוב ולתת הסברים בועדות השקעה) כדאי לבדוק האם ישנה הזדמנות ברכישת איגרות החוב של החברה.
מבלי להיכנס לפרטים (שאותם ניתן לקבל בדוחות החברה ובדיווחיה לבורסה) לאידיבי החזקות מזומנים בקופה אשר יספיקו לה לעמוד בהתחייבויותיה בשנה הקרובה, לאחר מכן תידרש החברה למקורות נוספים שיכולים להגיע ממימוש / שיעבוד נכסים, תשלומי דיבידנד מחברות הבנות או מחזור הלוואות, שכרגע נראה כי זוהי משימה כלל לא פשוטה.
זה יהיה קצת יומרני מצידי לנסות ולהעריך מה יקרה בעוד שנה, שנתיים או שלוש אך מחירי איגרות החוב של אידיבי בעת הנוכחית משקפים פאניקה מוחלטת ומוציאים מכלל אפשרות תרחישים חיוביים כגון עליה בערך המניות המוחזקות, התייעלות בחברות הבנות, מימוש נכסים וכדומה.
פעם לימדו אותי שכדי להרוויח כסף צריך לקנות בזול ולמכור ביוקר. למכור ביוקר זה קצת מסובך, אבל לפעמים ישנה הזדמנות לקנות בזול. לחברה איגרות חוב הנסחרות כיום ב- 47 אגורות (סדרה ד') כאשר ערך הפארי שלהן עומד על כמעט 120.
לאידיבי נכסים איכותיים בעלי שווי אמיתי. הבעיה של החברה היא בעיקר בעיה תזרימית כיוון שבעת הנוכחית היא תתקשה לממש נכסים. לכן מי שמשקיע בחברה צריך לקחת בחשבון שיתכן וישכיב את כספו לזמן רב, יתכן ואף החברה תאלץ להגיע להסדר חוב כזה או אחר. להערכתי, גם בהסדר חוב וגם במקרה של פירוק החברה, יזכו הרוכשים את איגרות החוב במחיר הנוכחי לתשואה נאה על השקעתם.
אם רק חלק, אפילו קטן מהתרחישים החיוביים יתממשו, מחירן של איגרות החוב יעלה בחדות והרוכשים אותן יזכו בתשואה אדירה על השקעתם, תשואה שרק לעיתים רחוקות ניתן להשיג מהשקעה בני"ע.
להלן תרשים המפרט את החברות העיקריות המוחזקות על-ידי אידיבי החזקות:
טאלנט
- 20.אתי 11/05/2012 11:49הגב לתגובה זולכל השוקלים השקעה באגח, מנסיון כואב בדלק נדלן,מציעה לכולם לבדוק היטב ולקחת בחשבון שלא הכל ידוע,שקוף ...וכאב ההפסד על כסף שחסכנו מעבודה ,פוגע משמעותית יותר מהרווח האפשרי במדה ותשרדו את כל הדרך עד הפדיון המיוחל ואו הרווח.אנא מכם ,חשבו היטב ואל תהמרו ,כדברי השופטת במרה דלקן ,שהגדירה את משקיעי האגח והבורסה בכלל כקזינו,מכאן ניתן להבין שבחוק אין לנו הגנה של ממש ,הטייקונים כמו תשובה מוכנים לשים את כבודם,תחת הוצאת הכספים מכיסם אן מרווחים עתידיים שלהם. שבת שלום
- שעכשיו כואבות לה (ל"ת)אשה עם ביצים 12/05/2012 11:48הגב לתגובה זו
- 19.כריש אדום 11/05/2012 11:19הגב לתגובה זואולם בהחלט כתבה ששופכת אור על אחזקות החברה...
- 18.טוחן מים הכלומניק (ל"ת)מיכאל 11/05/2012 00:06הגב לתגובה זו
- 17.יועץ 10/05/2012 20:09הגב לתגובה זואם שווי נכסי החברה 80 וההתחייבויות 100 עדיין זה לא המחיר שיש היום. כלומר אם ההתחייבויות 100 והנכסים צריכים לרדת ל-40 בשביל שישקפו את המחיר הנוכחי. תעשו חשבון לבד.
- 16.משה הדייג 10/05/2012 20:06הגב לתגובה זומה עם קצת מספרים והנחות קיצון? גם על דלק נדלן חשבו שהאגח זול פעם חחח.... בדיחה !
- 15.atletico 10/05/2012 12:07הגב לתגובה זוהסקירה ענינית ועושה סדר ברשימת הנכסים שכל אחד יחליט לבד אם שווי החברות עולה על שווי החוב
- 14.זיו 10/05/2012 10:41הגב לתגובה זואני לא הייתי לוקח סיכון כשהמשק לקראת קריסה טוטלית. אולי אחרי שיקרוס תחזרו אלי נראה אם אני יחשוב לקנות.
- 13.איפה הערך המוסף של הכתבה- סתם קישקוש מפוזיציה (ל"ת)משקיע 10/05/2012 09:17הגב לתגובה זו
- 12.י 10/05/2012 08:36הגב לתגובה זולדנקנר דוקא היתה שנה טובה! הוא לקח דיווידנדים במיליוני שקלים. מי שהפסיד הם כולנו הנאלצים לקנות את תעודות ההשתפות בהימורים שלו בקרנות הפנסיה שלנו.
- 11.שיכנוע יומי? (ל"ת)טימממממממבר 10/05/2012 07:25הגב לתגובה זו
- 10.אידיבי לקראת טיסה מהותית (ל"ת)אלי 10/05/2012 02:11הגב לתגובה זו
- 9.מנהל השקעות 09/05/2012 23:16הגב לתגובה זושאם בסופו של דבר כל החוב ישולם, מי שיקנה אג" ח ד' ב-50אג' ירוויח 140% ואם תהיה תספורת של 15-20% כמו באפריקה עדיין ירוויח 100%.
- משקיע 12/05/2012 07:11הגב לתגובה זוולכן מחיר של 50 אג אינו רחוק ממחיר ההסדר ואין כאן פער גדול
- ברור לכולם שאם הנכסים משועבדים לא נראה גרוש (ל"ת)מההשקעה 10/05/2012 11:43הגב לתגובה זו
- תבדוק טוב (ל"ת)מנהל השקעות 10/05/2012 20:03
- 8.אי די בי נחנקת ונאנקת תחת עומס חובותיה. גוססת (ל"ת)פרפורי גסיסה 09/05/2012 22:26הגב לתגובה זו
- 7.המחדל פה הוא מעלות. A- לחברה שהיא " מתחת למים" (ל"ת)lepxii 09/05/2012 22:19הגב לתגובה זו
- 6.r 09/05/2012 21:25הגב לתגובה זושליש קרן וריבית. זה יותר מחצי המחיר ונשארים עם 2/3 כמות. עוד תשלום וכל הקרן ביד ואז נשאר רק להרוויח.
- 5.האגחים שווים גג11-17אגורות (ל"ת)אגורה 09/05/2012 20:45הגב לתגובה זו
- 4.האגחים בדרך ל1אגורה אין כסף בקופההההההההההההה (ל"ת)אגורה 09/05/2012 20:45הגב לתגובה זו
- 3.כתבה מיותרת לחלוטין.. איפה הניתוח??? (ל"ת)בן 09/05/2012 20:41הגב לתגובה זו
- 2.אלי 09/05/2012 20:26הגב לתגובה זוהיא רבע ממשק ישראלי כולו - אם היא נופלת, גם משק כולו נופל...
- שוקי 11/05/2012 08:08הגב לתגובה זולא מדובר בחברות עצמן, אלא בחברת האחזקות למעלה. למעשה מדובר בכמה חבר' ה במשרד בעזריאלי שלקחו הרבה הלוואות. הם לא בנו או ייצרו משהו מעולם, מקסימום הבעלות על החברות למטה תתחלף.
- דימיטרי 09/05/2012 20:39הגב לתגובה זולפי דעתי מישמוכר ואם תרחישים שליליים יתרחשו לא ישאר לו במה להשקיע, ואם לא מפה אז ממקום אחר יבוא ההפסד. מעניין יהיה לראות מה יהיה אם קבוצה תפעול?...נהיה כמו היווניים? לא נראה לי..
- 1.מה החידוש בכתבה? (ל"ת)אבי 09/05/2012 20:25הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
