הכנסות המדינה ממיסים ב-2011: 211 מיליארד שקל - הגירעון גבוה מהצפוי
משרד האוצר פרסם היום אומדים ראשוניים של נתוני ביצוע התקציב ב-2011 לפיהם הגירעון הכולל, ללא מתן אשראי נטו, הסתכם בסך של 28.6 מיליארד שקל, שהם כ-3.3% מהתמ"ג, לעומת התכנון המקורי בתקציב המדינה: גירעון בסך 25.2 מיליארד שקל. החישוב נעשה לפי תמ"ג חזור של 864 מיליארד שקל. את ההסבר לגירעון הגבוה בהשוואה לתכנון התקציבי מספק צד ההכנסות שהיו נמוכות מהחזוי. התמ"ג הנומינלי בפועל החזוי כעת דומה לתמ"ג הנומינלי שהונח בתקציב המקורי לשנת 2011. באוצר מסבירים כי בשנת 2011 נמשכה מגמת שינוי הכיוון והירידה בגירעון הממשלתי שהחלה בשנת 2010: לאחר שנתיים של עלייה ברמת הגירעון הממשלתי מאפס גירעון בשנת 2007 ל 2.2% תמ"ג ב 2008 ול 5.2% תמ"ג ב 2009, ירד הגירעון בשנים 2010 ו 2011 ל 3.7% תמ"ג ול 3.3% תמ"ג בהתאמה. יצויין כי סכום הגרעון השנתי בהכנסות ממסים היה בפועל קטן מהצפוי (בהתאם לאומדני הכנסות מעודכנים שהביאו בחשבון את ההאטה הכלכלית). חלק מתוספת ההכנסות ניתן ליחס לפעילות המוגברת של רשות המסים בחודשים האחרונים הן בתחום מבצעי השטח והן במאמצי גביה במשרדי מע"מ ומס הכנסה. סך ההכנסות היה נמוך בכ-6.3 מיליארד שקל בהשוואה לתכנון התקציבי המקורי. הכנסות רשות המסים בשנת 2011 הסתכמו בכ-206.2 מיליארדי שקל, לעומת 190 מיליארד שקל בשנת 2010. בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות לנתוני התקציב, עלו ההכנסות בשיעור ריאלי של 4.3%, וזאת לאחר עליה ריאלית של 6.5% בהכנסות ממסים בשנת 2010, וירידה של 6.1% בשנת 2009. שיעור העלייה בהכנסות בשנת 2011 היה גבוה יותר במסים הישירים - 7.1% , לעומת גידול מתון בהכנסות ממסים העקיפים - כ -1.5%. ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו בשנת 2011 בכ- 103.1 מיליארד שקל, לעומת 93.3 מיליארד שקל בשנת 2010. ההכנסות ממסים עקיפים הגיעו ב-2011 לכ- 103.1 מיליארד שקל, לעומת כ- 96.7 מיליארד שקל ב-2010; גידול ריאלי של 1.5%. בחלק מההכנסות חלה עליה, כגון בהכנסות ממע"מ שעלו בשיעור ריאלי של 3.7%, והכנסות ממס קניה למעט רכב וסיגריות אשר עלו בשיעור חד של 42% שנבע בעיקר מגידול ביבוא דלק. בהכנסות ממס קניה על רכב חלה ירידה בשיעור של 5.7%. הגבייה משוק ההון בשנת 2011 הסתכמה בכ-2.7 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של כ- 11%. בחלוקה לפי סוגי מס אנו רואים עליה בשיעור של 71% בגביה מריבית לעומת ירידה בשיעור של 44% בגביה מניירות ערך, המשקפת את הירידה בשערי המניות בשנה החולפת והסטת ההשקעות לאפיקים שקליים. מנתוני הבורסה עולה כי במדד ת"א 25 נרשמה ירידה של 18% ומחזורי המסחר עמדו על 1.7 מיליארד שקל ליום, ירידה בשיעור של 15% לעומת מחזורי המסחר אשתקד. מניתוח הגביה לפי ענפים ניכרת עלייה בשיעור של 6.5% בגביה מענפי התעשייה (מהווה 14.6% מהגביה); בענף הבניה נרשמה עליה בשיעור של 15.9% (מהווה 6.3% מהגביה); בענף הבנקאות נרשמה עליה מתונה של 4.7% (מהווה 22% מהגביה). מנגד, נרשמה ירידה של 12.9% בענף התחבורה והתקשורת (מהווה 6.7% מהגביה) ובענף השירותים העסקיים נרשמה ירידה בשיעור של 4.7% (מהווה 22.8% מהגביה). ההכנסות ממיסוי מקרקעין הסתכמו בכ-7.7 מיליארד שקל, עליה ריאלית בשיעור של 7.4% בהשוואה ל-2010. גביית מס רכישה הסתכמה בכ-4.3 מיליארד שקל, ירידה ריאלית בשיעור של 0.6% בהשוואה ל-2010. גביית מס שבח הסתכמה בכ-3.3 מיליארד שקל, עליה ריאלית בשיעור של כ-19% בהשוואה ל-2010. העלייה החדה בגביית מס שבח מוסברת בהפרשי עיתוי מעסקאות שבוצעו בשנים הקודמות, בפרט בשנת 2010, זאת בשל פער הזמן הגבוה בין מועד העסקה לבין מועד התשלום, המאפיין את גביית מס שבח הפרשי העיתוי בגביית מס שבח בשנת 2011 היוו כ-60% מסך גביית מס שבח באותה שנה, לעומת שיעור של כ-40% בשנת 2010. הירידה המתונה בגביית מס רכישה מוסברת אף היא בהפרשי עיתוי אשר מיתנו את שיעור הירידה הנגזר מהשינוי בבסיס המס הנובע מעסקאות שוטפות (שבוצעו בשנת 2011), אשר הסתכם בכ-13%- . גורם נוסף אשר מיתן את הירידה בגבייה ממס רכישה היה הכבדת המיסוי על מי שרוכש דירה נוספת, אשר פיצה באופן חלקי על הירידה החדה, בשיעור של 30%, שנרשמה ברכישת דירות להשקעה בשנת 2011. ביחס לחודש דצמבר 2011, ניכר כי חלה ירידה של 11.8% בסך מסי המקרקעין אשר הסתכמו בכ-539 מיליון שקל, לעומת 597 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. במס הדלק חלה ירידה של 11.5% בדצמבר אשר הסתכמה בכ-1.084 מיליארד שקל לעומת 1.197 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בסך הכל בחודש דצמבר חלה עלייה של 28.3% בגביית מיסים ישירים בדצמבר 2011 אשר הסתכמו בכ-9.043 מיליארד שקל, לעומת 6.885 מיליארד שקל אשתקד.
- 1.יגאל 11/01/2012 11:48הגב לתגובה זואיך לא? הרי תוכניות קיצוץ של משרדי הממשלה קשלו ברובן, מנסים לרצות מפלגות בקואליציה ע" י העברת הטבות מסוגים שונים. דוגמת ביזבוז של יותר מ- 100 מיליון ש" ח לחברת יעוץ מקנזי פשוט מצביעה על הכל.
- אל תלכלך על מקנזי מכרתי להם שרת (ל"ת)אל 11/01/2012 12:52הגב לתגובה זו

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?
הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד
שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.
מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את
הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.
ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח
ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המדריך להבנת דוח אפס - ולמה הוא חשוב לכל מי שקונה דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.
איומי תחרות ורגולציה

מה למדנו השבוע: הסבלנות משתלמת - המקרה של גילת
המשקיעים לא תמיד רואים את התמונה הגדולה, במיוחד בטווח הקצר, אבל לפעמים, מי שמחזיק ומאמין מתוגמל בענק; המקרה של גילת הוא דוגמא שלפעמים הסבלנות משתלמת הרבה יותר מכל ניסיון לתזמן את השוק
השוק לרוב לא מתמרץ משקיעים בטווח הקצר, אלא מתגמל את הסבלניים. כמו שוורן באפט אומר: "שוק ההון הוא כלי להעברת כסף מהפזיזים לסבלניים".
השבוע ראינו דוגמא נוספת עם גילת רשתות לוויין גילת 5.88% , שרשמה שיא שנתי לרמות שלא נראו במניה מאז 2022, לאחר שנה תנודתית במיוחד. זו לא הייתה עלייה תלולה, אלא טיפוס הדרגתי, שעבר דרך ירידות חדות, חוסר אמון בשוק, וניהול שקול שנשאר עקבי גם כשנראה היה שכולם מוותרים. במהלך 2023 - 2024 מניית גילת נסחרה בתשואת חסר משמעותית, גם על רקע סיבות טכניות. לקראת מחצית 2024, עם יציאתה ממדד ת"א 90, גופים מוסדיים שהחזיקו את המניה נאלצו למכור, מה שיצר לחץ נוסף. הירידה נמשכה, כאשר במאי 2024 היא נסחרה באזור 5 דולר בלבד, ובאוגוסט אותה שנה צנחה לשפל של כ-4 דולר.
אכזבה מדוחות הרבעון השני של 2024, וספקות מצד השוק לגבי רכישות שביצעה, גילת הפכה למניה שנשכחה על ידי המשקיעים. ואולי בגלל זה היה בה הזדמנות. זה הזמן לחזור לניתוח שפורסם כאן במאי 2024 ולבחון מה ממנו התממש, ומה בכל זאת הפתיע.
למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת?
זו הייתה הכותרת של הניתוח שפורסם כאן בביזפורטל במאי 2024. בקצרה - גילת נסחרה אז לפי שווי של כ-285 מיליון דולר, עם מעל 100 מיליון דולר בקופה ומכפיל רווח חד-ספרתי. הכנסות החברה עמדו על כ-266 מיליון דולר ב-2023, עם תחזית לגידול ל-305-325 מיליון דולר ב-2024. מעבר לכך, ה-EBITDA החזוי הוערך בכ-40-44 מיליון דולר, פי 3 לעומת לפני 3 שנים. אז הערכנו שמדובר באחד מהמקרים הנדירים של מניה עם דאונסייד מוגבל ואפסייד מהותי, בזכות פעילות ליבה חזקה, חדירה עמוקה לשוק הביטחוני וצפי לפרויקטים גדולים בתחום הלוויינים. הניתוח הדגיש את הסיכון הטכני מהיציאה מהמדד, אך הצביע על כך שהערך הפונדמנטלי יוכל לגבור על זה בטווח הארוך.
- מה למדנו השבוע? המכסים של טראמפ לא מפחידים את השוק והריבית לא תחזור לרמות נמוכות
- שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה מורחבת למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה