הנתונים טובים, אז למה הכלכלה הגדולה בעולם בקושי צומחת?

איתי מנשה, מנהל השקעות בחברת תכלית דיסקונט - מציג למה ארה"ב, למרות הנתונים החזקים, לא צומחת כבעבר, וכיצד ניתן לשנות את המצב?
איתי מנשה | (6)

אם יש נושא שרוב המשקיעים מסכימים עליו, הוא שהאיום המשמעותי על שוקי המניות והכלכלה בשנת 2012 מגיע מכיוון אירופה. לאחר היכרות קצרה עם כלכלת הגוש אירופי ומבט על תשואות האג"ח של מדינות מובילות ביבשת, אין צורך להסביר מדוע רואים באירופה כאיום מרכזי.

לעומתה ארה"ב יורדת מהכותרות בהקשר של סיכון, ובעיותיה מעט נשכחות. יחד עם זאת, אין להמעיט במצבה של הכלכלה הגדולה בעולם. ארה"ב עברה משבר חריף לפני 3 שנים ועדיין מתקשה להתאושש ולהאיץ את צמיחת הכלכלה.

מאז תחילת המשבר פעל הבנק המרכזי בארה"ב במהירות ובנחרצות בכדי לחזור ולהציג צמיחה. הבנק, בראשותו של בן ברננקי, ביצע מספר פעולות. המשמעותיות שבהן היו הורדת הריבית לרמה אפסית, ושתי תוכניות תמריצים שהזרימו למשק מאות מליארדי דולרים. מטרת הפעולות היתה לשמור על יציבות הבנקים והורדת הריביות במשק. אם כך, מדוע לאחר 3 שנים ארה"ב עדיין שקועה בצמיחה חלשה, אבטלה שמסרבת לרדת ומחירי נדל"ן שממשיכים לדשדש לאחר צניחה חדה?

הרי כסף, אחד מהמרכיבים העקריים לעידוד הכלכלה, יש בשפע ואפילו בזול. 2 הנתונים שמבהירים לנו את המצב בו שרויה ארה"ב הם ה-1M ומכפיל הכסף. זה הראשון, מייצג את כמות המזומנים ופקדונות העובר ושב בידי כלל המשק. בהגדרתו אינו מתייחס לרזרבות בידי הבנקים, מאחר וכסף זה אינו משתתף במחזור הפעיל. אם כך M1 הוא למעשה כמות הכסף במשק.

מכפיל הכסף הוא היחס בין כמות הכסף במשק לבין הרזרבות בידי הבנקים. על פי מכפיל הכסף ניתן לדעת מה היכולת, או הרצון, של הבנקים להלוות כספים. לדוגמה, המשמעות של מכפיל כסף 2 היא כי על כל תוספת של דולר 1 בכמות הכסף במשק, הבנק מלווה 2 דולר.

כאשר בוחנים את 1M ומכפיל הכסף כיום, רואים תמונה שונה מבעבר. ב-50 השנים האחרונות סיפקו הבנקים אשראי עד קרוב למה שאפשרה להם הרגולציה, בהתאם לכך מכפיל הכסף עמד על רמות של 1.5-3. מצב זה השתנה באופן חד מאז תחילת המשבר, מכפיל הכסף ירד לרמה נמוכה מ-1. לעומת זאת, נוספו למשק האמריקני קרוב לטריליון דולר, דבר שהוביל לעלייה משמעותית בכמות הכסף במשק 1M.

העלייה של 1M היא לרוב בשורה טובה למשק, האפשרות של הבנקים לספק אשראי גדלה, יש יותר כסף נזיל וזול, שסביר שיופנה לצריכה והשקעות שיתורגמו בסופו של דבר לצמיחה. אך כיום לא זה המצב. לבנקים יש את האפשרות להלוות, אך אין להם את הרצון. כפי שניתן לראות, כמות הכסף גדלה בצורה משמעותית, אך במקום לספק אשראי למשק הבנקים מעדיפים לשמור את הכסף אצלם. על כל עלייה של דולר 1 בכמות הכסף, הבנקים מלווים 0.8 דולר בלבד. ניתן להסיק מכך כי אם בעבר מכפיל הכסף היה נתון שעוזר לבחון את היכולת של הבנקים להלוות כספים, כיום מכפיל הכסף משקף לנו את הרצון של הבנקים להלוות.

בתחילת המשבר עיקר הבעיה נבע מחשש של משיכת כספים מאסיבית וחדלות פירעון של לווים. לכן היה זה טבעי כי בנקים יעדיפו לחזק ולהגדיל את הרזרבות ולעצור אשראי חדש. מאז קריסת ליהמן ברדרס עברו למעלה מ-3 שנים, ניתן לומר כי ארה"ב מתאוששת באיטיות מהמשבר, ולמרות זאת הבנקים עדיין לא חידשו את אספקת האשראי למשק באופן שמתקרב לשנים קודמות.

אחת הסיבות שגרמו לכך היא רגולציה ומבחני לחץ שהבנקים נאלצים לעבור מאז פרוץ המשבר בכדי לבחון את יציבותם, אך זו לא העיקרית. הסיבה המרכזית היא אמון. עדיין קיים חשש בקרב מקבלי ההחלטות בבנקים לספק אשראי חדש, בתנאיי השוק הקיימים הם לא מוכנים לקחת את הסיכון בתמורה לתשואה.

ככל הנראה תוכניות תמריצים נוספות לא הן שיתרמו להמרצת הכלכלה. ע"פ הנתונים ניתן לראות כי תוכניות התמריצים שכבר הופעלו בעבר, עדיין לא הסתיימו, הן עדיין כאן. הכסף שהוזרם עד כה עדיין נמצא בידי הבנקים ובפיקדונות. בכדי שהכסף שכבר הוזרם יתורגם לצמיחה, יש למצוא את הדרך לגרום לכסף לעבור מהבנקים והפקדונות להשקעות וצריכה. אך לשם כך דרושים שינויים פיסקליים עמוקים יותר שצריכים להגיע מתוך מדיניות מסודרת. אבל כרגע הפוליטקיאים עסוקים יותר בהכנה לקראת הבחירות הקרבות, מאשר במציאת פתרון לבעיות הכלכלה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    קשה לצמוח כיש רמת תוצר של 46 אלף דולר לנפש.. (ל"ת)
    יודע ספר 01/01/2012 21:31
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אוהד 01/01/2012 15:20
    הגב לתגובה זו
    אכן נכון, אולם... המשקיעים מסתכלים לאירופה במקום לסין.... טעות קריטית אין לבנקים שום תמריץ לתת כסף לעסקים שהם יודעים שתכף יש גל נוסף של משכנתאות והליקופטר בן ימריא פעם נוספת.
  • 3.
    לוק 01/01/2012 13:01
    הגב לתגובה זו
    הפדרל ריזרב מרשה לבנקים לשמור 10% מהכסף שלהם כאשר השאר ניתן להלוואות אותו. מדובר על מכפיל כסף reserve requirement של 1:9, הבנקים השתמשו בכסף במקום למתן אשראי למשחק בשוק ההון.
  • נמרוד 01/01/2012 14:47
    הגב לתגובה זו
    כיום הבנקים במגננה. בכסף שהם לוווים הם מבצרים את ההלוואות הפרואות שנתנו לפני המשבר. בארץ הנדלן הוא עקב אכילס של הבנקים. בעיקר משקיעים וחברות שקנו קרקעות במחירים מופקעים ובמימון מלא.
  • 2.
    דני 01/01/2012 12:48
    הגב לתגובה זו
    תקשיב לי טוב אין לך מושג לפעמים אני חושב שאתה בכלל לא מבין על מה אתה מדבר. מה אתה קשור למכפיל רווח ולכל המושגים האלה!!!
  • 1.
    גיל 01/01/2012 12:21
    הגב לתגובה זו
    המשך כך!
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.