השנה שהייתה והשנה שתהיה - האם נראה שינוי כיוון?

אסף דהן, אנליסט הדס ארזים בית השקעות, סוקר את השנה שחלפה ומציג הערכתו לקראת השנה שבפתח
אסף דהן | (2)

שנת 2011 כנראה תיזכר כשנה שהעולם הבין את גודל הבעיות המבניות באיחוד האירופי והחששות מפני יכולתן של הממשלות ביוון, פורטוגל, אירלנד, ספרד ואיטליה לעמוד בהלוואותיהן בסך של כ-4 טריליון דולר. ניתן להניח כי בסופו של תהליך, האיחוד האירופי יראה אחרת אם תצליח אירופה להתגבר על משבר החובות הריבוניים.

אך לא רק באירופה הופתעו השנה המשקיעים לגלות כי מה שהיה הוא לא שיהיה. בניגוד לשנתיים הקודמות, המדינות המתפתחות ובראשן סין שהובילו את היציאה מהמשבר ב-2008, רשמו ביצועי חסר ביחס למדדי מניות אחרים בעולם. הסיבה לירידות השערים במדינות המתפתחות נבעה מהצורך לנקוט מדיניות מוניטרית מרסנת כפועל יוצא של בעיית האינפלציה שנוצרה עקב הצמיחה המהירה ועליית מחירי המזון והאנרגיה.

בניגוד למרבית השווקים בעולם, שוק המניות בארצות הברית היה אחד מהשווקים שרשמו את התשואה הגבוהה ביותר בשנה האחרונה. השוק האמריקני פתח את השנה בעליות חדות לאחר שהבנק המרכזי השיק תוכנית הרחבה כמותית שנייה שנועדה להמריץ את הכלכלה המקומית. הבנק המרכזי רכש איגרות חוב בהיקף של כ-600 מיליארד דולר תוך מספר חודשים.

אולם לקראת סיום התוכנית, בסוף חודש יוני, התעוררו סימני שאלה בקשר ליכולתה של כלכלת ארצות הברית לרשום צמיחה ברת קיימא ולהוריד את שיעור האבטלה הגבוה. בחודש יולי השווקים בארצות הברית החלו לרשום ירידות שערים כאשר התגברו החששות בקרב משקיעים בעקבות המצב בגוש האירו, ועקב חוסר ההסכמה על מתווה העלאת תקרת החוב בארצות הברית.

השנה גם נוצרה היסטוריה כאשר בחודש אוגוסט איבדה ארצות הברית, לראשונה, את דירוג האשראי המושלם שלה ע"י סוכנות הדירוג S&P. התקווה להתאוששות בשווקים בארצות הברית החלה בתחילת אוקטובר עם קבלת נתונים מעודדים יותר ונתוני התוצר לרבעון השלישי רשמו עליה של 2.5% בקצב שנתי. בתגובה רשמו מדדי המניות בחודש אוקטובר עליות שערים חדות.

לעומת השוק בארצות הברית, מדדי המניות באירופה רשמו ירידות חדות במהלך השנה שחלפה. משבר החובות במדינות גוש האירו והחשש מקריסת הבנקים באירופה הובילו את מדדי המניות באירופה להציג תשואה שלילית. המשבר החל השנה על רקע אישור חבילת סיוע נוספת ליוון, ואיים להתפשט למדינות נוספות בגוש האירו כולל איטליה וספרד. תשואות איגרות החוב לעשר שנים של איטליה, שוק האג"ח הריבוני השלישי בגודלו בעולם, זינקו בשנה האחרונה עד לרמה של 7% לעומת רמה של 3.8% בתחילת השנה.

בנוסף, חשף המשבר באירופה את חילוקי הדעות הפוליטיים בין צרפת לגרמניה סביב השאלה מי יישא בעלות חילוץ מדינות הפריפריה האירופיות. ככל הנראה, הבעיה ביבשת תמשיך ללוות את המשקיעים גם בשנים הקרובות. המנהיגים באירופה יצטרכו למצוא דרך לסיים את המשבר ולקבל החלטה כיצד תראה המערכת המוניטרית באירופה בעתיד.

בשנת 2011 רשמו המדדים בשוק המקומי ירידות שערים. הבורסה בישראל פתחה את השנה בעליות, ובחודש אפריל אף רשמה שיא של כל הזמנים. למרות כל זאת, שילוב של מספר גורמים, כדוגמת התדרדרות המצב הכלכלי באירופה וסימנים להאטה בארצות הברית, מדיניות מוניטארית מרסנת על ידי בנק ישראל, איום גיאופוליטי והמחאה החברתית, גרמו להיפוך המגמה בשוק ההון הישראלי.

השנה תיזכר בעיקר כשנת הטייקונים לאחר שמניות חברות ההחזקה רשמו ירידות חדות במהלך השנה האחרונה. מניית פריגו רשמה את התשואה הגבוהה ביותר במדד ת"א 25. את התשואות הנמוכות במדד רשמו, כאמור, חברות ההחזקה.

להבדיל מאיטליה וארצות הברית, ישראל זכתה השנה לקבל העלאת דירוג אשראי על ידי סוכנות S&P. אגרות החוב הממשלתיות הושפעו בעיקר מציפיות האינפלציה וריבית בנק ישראל. בתחילת השנה רשם מדד המחירים לצרכן עליות חדות מעבר ליעד האינפלציה של בנק ישראל, בין השאר עקב עליית מחירי הדיור, המזון והאנרגיה.

אולם העלאות הריבית של בנק ישראל, ההאטה בעולם והשפעות המחאה, הורידו את ציפיות האינפלציה אל מתחת ליעד שקבע בנק ישראל. במבט קדימה, הכלכלה בישראל רושמת סימני האטה. צפוי כי הצמיחה במשק הישראלי במהלך השנה החדשה תהיה נמוכה יותר בהשוואה לשלוש השנים האחרונות. הירידה בצמיחה בשילוב דרישת ב"י מהבנקים להקטין סיכון, יקשו על חברות עסקיות בשנה הבאה לקבל אשראי. בנוסף לכך ירידת מחירים בנדל"ן יגרמו להערכתנו, למספר לא מבוטל של הסדרי חוב ב-2012 במיוחד בתחום הנדל"ן היזמי.

ברחבי העולם, ההתפתחויות באירופה, ארצות הברית וסין ימשיכו להכתיב את המגמה בשווקים העולמיים. כאשר מסתכלים על המצב באירופה מבחינה כלכלית, הרי שהשורשים של המשבר באירופה נעוצים בגירעונות הממשלתיים הגדולים, בצמיחה הנמוכה ובמדיניות רווחה שאפשרה לאזרחים במדינות הפריפריה באירופה לחיות מעבר ליכולתם. בכל מקרה התוצאה של משבר החובות תהיה ירידה חדה ברמת החיים באירופה.

כמו כן, ניתן להעריך שאם יהיה פתרון למשבר החובות בדמות תוכנית הרחבה כמותית של הבנק המרכזי באירופה, בדומה לתוכנית שנעשתה בארצות הברית, ניתן יהיה להתגבר על המשבר הנוכחי.

לפי ראות עינינו, צפוי שהאיחוד האירופי יעבור שינוי מבני שיאפשר למוסדות האיחוד לאכוף משמעת תקציבית. השווקים בשנה הבאה ימשיכו לסבול מתנודתיות רבה אך המשך הצמיחה ברווחי החברות בארצות הברית וירידה מתונה בלבד בצמיחה הכלכלית בסין, ימנעו ממגמת הירידות לשוב בשנה הבאה. אך אם אירופה לא תשכיל לנקוט בצעדים הנכונים ותקלע למשבר חריף, יתכן שתגרור אחריה את העולם כולו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בקיצור הרבה אימים (ל"ת)
    אריה 02/01/2012 00:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דניאל 01/01/2012 12:06
    הגב לתגובה זו
    הבחור גם יפה וגם אופה... אחלה עוגה אסף.....
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.