ירידה נוספת בייצור בסין: "אם ההאטה תחריף זה עלול לסכן את הכלכלה העולמית"
הרעה נוספת בסקטור הייצור בסין בחודש דצמבר, כך עולה מהסקר שערך בנק ההשקעות HSBC שהצביע על ירידה בפעילות הייצור בסין.
משבר החוב באירופה הוביל את הכלכלה השנייה בגודלה בעולם להאטה זה החודש השני, על פי נתוני הסקר המתפרסם היום, הביקוש לתוצרת הסינית ברחבי העולם נפגע - ההזמנות לייצוא נפלו בחודש דצמבר בפעם הראשונה מזה שלושה חודשים וכן גם הביקוש מבית רשם ירידה.
מדד מנהלי הרכש של סין לדצמבר שערך הבנק HSBC, הנועד לבחון את מצב הייצור התעשייתי בסין טרם פרסום הנתונים הרשמיים של הממשלה, עומד על רמה של 48.7 נקודות, נמוך יותר מהערכות הכלכלנים שעמדו על על רמה של 49 נקודות. נציין כי כל קריאה מתחת ל-50 מעידה על התכווצות בסקטור הייצור.
מדד מנהלי הרכש הרשמי של ממשלת סין יתפרסם ביום ראשון, ועל פי הערכות יצביע על אותה מגמה, לפיה הכלכלה השנייה בגודלה בעולם מתחילה להאט בקצב הצמיחה.
נציין כי מאז חודש יולי לא הצליח המדד לחצות את רף ה-50 נקודות, כאשר בנובמבר המדד נפל לשפל של 32 חודשים והגיע לרמה של 47.7 נקודות. מבחינה רבעונית, זהו הסקר החלש ביותר מאז הרבעון הראשון של 2009.
על רקע ההאטה, גוברות הערכות לאפשרות של הורדת דרישות הרזרבות לבנקים בסין, כבר בימים הקרובים. "הורדת שיעור הרזרבות של הבנקים עשויה לקרות כבר ב-3 בינואר", אמר לי ווי, כלכלן בסטנדרט צ'רטרד בנק.
- 2.זולטן 31/12/2011 10:08הגב לתגובה זוהמפולת בצריכה העולמית בפתח,ואיתה כמובן הנפילות בני"ע שבחלקן כבר עכשיו נסחרות מתחת לערך החברות שהן מייצגות.לבנקים,ובעיקר לאלו "שנתנו" כספים למשכנתאות לכל דיכפין,אני צופה מפולת של ממש,וזאת עם התגברות החייבים שלא יוכלו לפרוע את החוב כתוצאה מירידת ערך הדירות (כ-20% עד סוף שנת 2012). הדבר היחידי שיכול "להציל" מעט את הכלכלה שלנו יבוא רק באם ימצאו נ פ ט בכמות גדולה. מחירי המזון יאמירו,ועם הזמן יחזרו למסחר בחילופי סחורות במקום המטבעות שערכם יאבד. רק מלחמה בקנה-מידה גדול יכולה לאושש את הייצור העולמי.
- 1.זיפו 30/12/2011 18:43הגב לתגובה זויאלה מוסדיים , הצטיידו בשורטים , מיכרו חופשי, ורצוי כל יום יותר נמוך מיום אתמול . הרי רק לכם מותר לעשות זאת. לנו נותר בעיקר לראות איך כספנו נמחק מיום ליום.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים
על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה
יוקר המחיה מכביד על המשפחות
דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.
במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.
יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.
השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה
החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- כאן צומחים!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.
