"נראה סלאמס, מי ימנע ממשפחות מרובות ילדים לשכור דירות 30 מ"ר?"

כך אומרים באגודה לתרבות הדיור ביחס לאישור שניתן בשבוע שעבר לפיצול דירות. "לא די בפתרונות בשיטת "כיבוי שריפות " שרבים הסיכויים שנתחרט עליהם בעתיד הלא רחוק"
לירן סהר | (6)

בשבוע שעבר חתם שר הפנים אלי ישי על תקנות שיאפשרו פיצול דירות קיימות וכן דירות שאושרו לבנייה וטרם נבנו. לפי משרד הפנים, 17% בלבד מהדירות שנבנו ב-10 השנים האחרונות הינן בנות 3 חדרים ומטה. לאור נתון זה הוחלט להעניק היתרים לפיצול דירות קיימות לדירות קטנות בגודל מינימלי של 30 מ"ר ובתנאי ש-75% מבעלי הקרקע נתנו את אישורם. לפי התקנות ניתן יהיה לפצל 20% מהדירות הנמצאות בתכנון ממשלתי ושזכו לאישור, אולם טרם מומשו במסגרת הליך מקוצר בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. ראובן צדוק, מנכ"ל האגודה לתרבות הדיור, מותח ביקורת על פעולותיו של ישי וטוען כי "שכר הדירה הגבוה הוא בעיה שמצריכה טיפול שורשי ומקיף ולא די בפתרונות בשיטת "כיבוי שריפות " שרבים הסיכויים שנתחרט עליהם בעתיד הלא רחוק. דירות מחולקות שלא במקור הן דירות לא נוחות למגורים. דירות אלו יתנו, במקרה הטוב, מענה הולם לאוכלוסייה מאוד ספציפית שאינה מחפשת מגורי קבע כך שהאוכלוסייה הנזקקת של זוגות צעירים יישארו ללא מענה." "התשתיות בהרבה מקרים ישנות ולא חזקות מה שיוצר במקרה הטוב חשש לקריסתה ובמקרה הגרוע הצפות ביוב והגרוע יותר: התחשמלות ושריפות", מוסיף צדוק. "אני ממליץ לשקול פתרונות אחרים כגון הקלות משמעותיות במתן אישורים לביצוע תמ"א 38 הגבלת שכר הדירות לאחוז מסוים מערכן או להיכנס למהלך של בנייה ציבורית ו/או פרטית במגבלות מחיר, הפעלת ול"לים כפי שנעשה בשנות ה-90 עם גל העלייה ובכל מקרה לא לעסוק במלאכת הפיצול ללא פיקוח נאות." גדי גופר, מהנדס האגודה לתרבות הדיור אומר: "איני מאמין שבג"צ ייתן יד להתעשרות צד אחד על חשבון פגיעה בצד השני וכן שיעשה פלסתר מתכניות מתאר/מפורטות שלוקח שנים לאשרם בוועדות השונות.האם דירות אלו באמת ישמשו את זוגות צעירים סטודנטים כמו שהשר ישי טוען? מה עם משפחות ברוכות ילדים? האם ניתן יהיה למנוע מהם לשכור דירונת של 30 מ"ר? אין לי דבר וחצי דבר נגד משפחות אלו, אך יש לקחת בחשבון את אותם הדיירים שהשקיעו ממיטב כספם כדי לחיות באיכות חיים בה הם בחרו. יציאת תוכנית זו לפועל תיצור "בנייני סלאמס" במרכזי שכונות."

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    די לשטויות 13/11/2011 12:21
    הגב לתגובה זו
    הרי חלוקת דירות היא בערים " יצרניות " -בהם השוכרים הינם רווקים .מס' 2 כ" כ צודק
  • 2.
    דמגוגיה בגרוש 13/11/2011 12:04
    הגב לתגובה זו
    הרי גם היום מותר להם ...
  • 1 (ל"ת)
    צודק לגמרי 13/11/2011 17:06
    הגב לתגובה זו
  • אברהם 13/11/2011 13:02
    הגב לתגובה זו
    זוהמה לכלוך טנופת מדרכות שבורות אין גינון ונוי בקיצור סלאמס.
  • אולי הכותב מעדיף שיגורו ברחוב? (ל"ת)
    נמרוד 13/11/2011 12:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא אתן לחלק ע" ח ירידת ערך דירתי (ל"ת)
    קרול 13/11/2011 11:48
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.