תוצאות מעורבות לבזק: ההכנסות עקפו את התחזיות, הרווח - 550 מיליון שקל
ענקית הטלפוניה הקווית בזק פרסמה היום (ד') את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי בו היא מציגה ירידה קלה בהכנסות אך שחיקה חדה יותר ברווחים בשל גידול בהוצאות מימון על החוב. מנגד הציגה החברה גידול במנויים בפעילות הקווית.
הכנסות קבוצת בזק הסתכמו בכ- 2.92 מיליארד שקל, ירידה של 3.8% לעומת הרבעון השלישי של שנת 2010. הכנסות הפעילות הקווית של בזק והכנסות משירותים סלולריים בפלאפון הושפעו באופן שלילי מהפחתת דמי הקישוריות לרשתות סלולריות בתחילת השנה אך קוזזו ע"י צמיחה בהכנסות חברת פלאפון ממכירת ציוד קצה.
בשורה התחתונה רשמה בזק רווח (המיוחס לבעלי המניות) של 550 מיליון שקלים המייצג ירידה של 6.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי רשם ירידה של 3.6% לסך של 944 מיליון שקלים כאשר ה- EBITDA ברבעון השלישי הסתכם בכ- 1.30 מיליארד שקל. הירידה במדדי הרווחיות נובעת בעיקר על רקע התגברות התחרות בשוק הסלולר. נציין כי יתרת הרווחים הניתנים לחלוקה לדיבידנד עומדת כעת על 550 מיליון שקלים.
תוצאות החברה עקפו את קונצנזוס תחזיות האנליסטים להכנסות של 2.898 מיליארד שקלים אך פספסו בשורה התחתונה שם עמדו הערכות על רווח של 585 מיליון שקלים, כפי שנסקרו ע"י תומפסון-רויטרס.
מאז תחילת השנה תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ירד ב- 21.1% לעומת התקופה המקבילה, והסתכם ב- 2.33 מיליארד שקל. הירידה נובעת בעיקר מהגידול המשמעותי בתשלום לספקים על רקע העלייה החדה במכירת סמארטפונים בעוד שהתקבול מהלקוח בגין המכשיר משולם לרוב ב- 36 תשלומים
"תוצאות הפעילות הקווית של בזק ברבעון השלישי של שנת 2011, משקפות את הגידול המהיר מאד ברוחב הפס הממוצע של הלקוחות, המתבסס על רשת ה-NGN של בזק", אמר אבי גבאי, מנכ"ל בזק. "אנחנו מזהים מגמה ברורה של שימוש הולך וגובר בתכנים עשירים ומורכבים ברשת, כגון תכני וידאו. בזק ערוכה לשינוי הזה, כשהיא ממשיכה לספק לצרכן כל רוחב פס שיבקש".
במהלך הרבעון בזק הצליחה להגדיל ב-4.2% את מספר המנויים ביחס לרבעון המקביל ל-1.1 מיליון. ברבעון גייסה החברה 12 אלף מנויי אינטרנט חדשים, כאשר ההכנסה הממוצעת למשתמש (ARPU) מאינטרנט הסתכמה ברבעון השלישי ב-81 שקל לחודש - עלייה של שקל ביחס לרבעון השני השנה - והושפעה בעיקר משדרוגי רוחב פס.
לראשונה מאז תחילת 2010 החברה הצליחה גם להגדיל את מספר דקות שימוש יוצאות ל-2.481 מיליארד מ-2.415 מיליארד ברבעון השני של 2011.
תחזיות קדימה - הרווח השנה כמו ב-2010
בהתסכלות קדימה סיפקה בזק תחזית לפיה הרווח הנקי המתואם וה- EBITDA (בנטרול השפעת ההפרשה לפרישה מוקדמת בסך 281.5 מיליון שקל) לשנת 2011 יהיו דומים לאלה של שנת 2010 וזאת על אף הירידה בהכנסות הקבוצה כתוצאה מהפחתת דמי הקישוריות לסלולר.
- 1.מור שאלה לאבי גבאי 09/11/2011 22:35הגב לתגובה זושאלה למנכל שלוקח מיליונים בשנה על חשבון העובדים המפוטרים.? מי משלם את שכר הטירחה של מישרדי עורכי הדין.של חברך הבכיר תילה כהן שמואשם בבית משפט על הטרדות של עובדות בבזק.אם זה היה מנהל זוטר או עובד זוטר גם אתה לוקח להם שני משרדי עורכי דין בסך כולל של 400אלף שקל.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים
על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה
יוקר המחיה מכביד על המשפחות
דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.
במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.
יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.
השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה
החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- כאן צומחים!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.
