המניות שדחפו את הראלי: המעו"ף קוטע 6 חודשים של ירידות, צפו במניות הבולטות
המדדים המובילים בבורסה בת"א נמצאים בדרך הבטוחה לקטוע 6 חודשים של ירידות שערים ולרשום את החודש החזק מאז דצמבר 2010. ברקע לראלי המקומי, מגיעות חדשות מעבר לים לפיהן מנהיגי אירופה שוקדים על תוכנית מקיפה ומתואמת להוצאת גוש האירו מהמשבר אליו נקלע.
המעו"ף שטיפס כבר 12% מהשפל שנרשם ב-4 באוקטובר, משלים עלייה חודשית של כ-5.7% ובכך מוחק את הנפילות שנרשמו בחודש ספטמבר. ירידות של עד 4.8%. מדד ת"א-75 רשם אפילו עלייה חדה יותר מתחילת החודש - 9.5%, ובזאת קוטע 8 חודשים רצופים של ירידות שערים. מדד מניות הביטוח בולט החודש עם זינוק של כ-16% ומדד הגז נפט בולט אף הוא עם עלייה של כמעט 20%. עם זאת, מעניין לראות כי מדד התל דיב שאמור להיות סולידי, רשם מתחילת החודש עלייה חדה מאוד של 11.2%.
מבין מניות המעו"ף, דסק"ש בולטת מעל כולן עם עלייה של כ-37% מתחילת החודש. אחריה נמצאות 3 מניות האנרגיה של יצחק תשובה. דלק קידוחים יהש עם עלייה של 27% החודש, דלק קבוצה עם עלייה של 25% ואבנר יהש עם עלייה של 22%. בחמישייה המובילה נמצאת גם פרטנר עם 23%. מצד שני, אסם אחרונה החודש עם ירידה של כ-3.5%.
במדד ת"א-75, המניה הבולטת היא רציו עם עלייה של כ-38%. מיד אחריה הכשרת הישוב עם עלייה של כ-38% ובמקום השלישי נמצאת אלרוב נדלן עם עלייה של כ-37% גם כן. קרדן אן.וי ואפריקה נכסים סוגרת את החמישייה המובילה עם תשואה חודשית של כ-30% כ"א.
- 8.מתבשל מהו באפריקה כנראה תיקון חזק (ל"ת)סאם 23/10/2011 13:47הגב לתגובה זו
- יוסי .כ 23/10/2011 14:10הגב לתגובה זואל תשכחו שעדיין לא פרסמו את דוח המשאבים של' ' מאגר ' ' גל ' ' של רציו פוטנציאל אדיר לגז נפט
- 7.לחזק את רציו חודש היא תייצר תשואהגבוה (ל"ת)אורן 23/10/2011 13:45הגב לתגובה זו
- 6.רציונליסט 23/10/2011 13:32הגב לתגובה זורציו בדרך לשער 100 לא לפספס את הרכבת
- רציו המלכה 23/10/2011 13:56הגב לתגובה זורציו עדיין מאוד זולה לעומת הפוטנציאל הכלכלי הטמון בא וגם לעומת השער שהיתה בוא 68.8 ולכן יש עוד מקום לעליות רבות ברציו ........................
- 5.פלוריסטם מנייה מעולה (ל"ת)איש עסקים 23/10/2011 13:31הגב לתגובה זו
- 4.מומלץ פלורסטים רציו אפריקה לקנייה מיידית (ל"ת)אייל 23/10/2011 13:30הגב לתגובה זו
- 3.העיקר אמרו שרציו שווה 25 ושהמדד ירד...חחחחח (ל"ת)במציאות ההפך!!!.. 23/10/2011 13:28הגב לתגובה זו
- 2.חודש הבא זה החודש שלה חכו תיראו (ל"ת)גבעות 23/10/2011 13:27הגב לתגובה זו
- 1.אבל חבלזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז לא לפספס (ל"ת)אוקיאנה לא רשומה 23/10/2011 13:26הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
