רואים מיתון חמור? תסתכלו שוב על נתון התעסוקה מיום ו'

קראל פרומוביץ, כלכלן מאקרו לשווקים הבינלאומיים ב-IBI, מציג, סוקר ומנתח את נתוני האבטלה האמריקנים. האם ארה"ב בעצם במגמת צמיחה?
קארל פרומוביץ | (3)

כללי

נתוני התעסוקה לחודש ספטמבר אומנם הפתיעו לטובה, אך בסיכומו של רבעון ניתן לומר כי התאוששות שוק התעסוקה עדיין איטית מהרצוי. במהלך החודש נוספו 103 אלף משרות ושיעור האבטלה נשאר ללא שינוי ברמה של 9.1%. נציין, כי למרות שנתוני החודשים יולי - אוגוסט עודכנו כלפי מעלה לכדי תוספת כוללת של כ-100 אלף משרות נוספות, קצב יצירת המשרות אינו מספק בכדי להוריד את שיעור האבטלה. עם זאת, נתוני התעסוקה לחודש ספטמבר מראים בבירור, כי נכון לרבעון השלישי של שנת 2011 כלכלת ארה"ב עדיין מתאוששת בקצב איטי וכי לא מדובר במיתון.

הסקטור הפרטי המשיך להתרחב

במהלך החודש נוספו לסקטור הפרטי 137 אלף משרות. חשוב לציין, כי תוספת המשרות לחודש ספטמבר הושפעה מחזרתם לעבודה של 45 אלף עובדי Verizon Communications, אשר שבתו בחודש אוגוסט ולא נספרו במניין המשרות. כך, אם ננכה את הפחתתם והוספתם המחודשת של 45 אלף משרות אלו, בחודש אוגוסט נוספו 87 אלף משרות לסקטור הפרטי. אילו בחודש ספטמבר, נרשמה בפועל תוספת של 92 אלף משרות בלבד. נוסף לכך, כי עיקר תוספת המשרות נרשמה החודש גם בסקטור השירותים, כאשר סקטור התעשייה התרחב ולו רק בשל גיוס נרחב ומפתיע בענף הבנייה.

ההאטה בפעילות הריאלית שהשתקפה במדדי מנהלי הרכש ניכרת פחות בנתוני התעסוקה. כך בעוד שמדד מנהלי הרכש בתעשייה הצביע על עלייה משמעותית בתוספת משרות, מדד מנהלי הרכש בסקטור השירותים אותת על ההתכווצות בגיוסים ואף על פיטורים.

נתוני התעסוקה מלמדים כי בפועל קרה ההיפך. מגזר התעשייה אומנם התרחב ב-18 אלף משרות במהלך חודש ספטמבר, אך בפועל ענף הייצור התכווץ ב-13 אלף משרות. עיקר תוספת המשרות נבעה דווקא מהתרחבות מפתיעה של ענף הבנייה אשר התחדש ב-26 אלף משרות. תוספת המשרות לענף הבנייה הינה בשורה חיובית ברובה, היות ונבעה בעיקרה מתוספת משרות לבנייה שלא למגורים - חיובי לפעילות הריאלית, פחות חיובי לשוק הנדל"ן למגורים.

למרות החולשה במגזר התעשייה, מגזר השירותים הוסיף והתרחב בחודש ספטמבר בהיקף נרחב יותר של 119 אלף משרות. תוספת המשרות המשמעותית נרשמה בענף השירותים העסקיים, עם תוספת של 48 אלף משרות (מתוכן 19.4 אלף משרות זמניות) ובענף שירותי הבריאות עם תוספת של כ-41 אלף משרות. מנגד, מספר ענפי שירותים רשמו התכווצות לא מבוטלת בחודש ספטמבר. כמו למשל סקטור הפיננסים אשר איבד 8,000 משרות, מתוכם 5,500 מתחום הנדל"ן.

הסקטור הממשלתי המשיך להתכווץ

תוספת המשרות החיובית של הסקטור הפרטי קוזזה גם החודש על ידי הסקטור הממשלתי אשר המשיך להתכווץ. כך, במהלך חודש ספטמבר נגרעו 34 אלף משרות מהסקטור הציבורי, זאת בשל הלחץ לקצץ בהוצאות. ברמה הפדרלית קוצצו 1,000 משרות, ברמת המדינה התווספו 2,000 משרות וברמת הרשויות המקומיות הושלו לא פחות מ-35 אלף משרות. זה המקום לציין, כי עיקר גריעת המשרות נרשמה ברמה הפדרלית בשירותי הדואר (גריעה של 5,300 משרות) וברמת הרשויות המקומיות במשרות של מורים (הפחתה של לא פחות מ-24.4 אלף משרות).

כמו כן, עתידו של הסקטור הציבורי ממשיך להיות קודר. ב-23 נובמבר צפויה ועדת הקונגרס המיוחדת להביא לחקיקה תוכנית להפחתת הגירעון בהיקף של 1.5 טריליון דולר במהלך ה-10 שנים הקרובות. קרוב לוודאי שמהלך זה יקשה על הסקטור הציבורי לגייס משרות חדשות או אף ידרוש המשך פיטורים בשנתיים הקרובות. בהמשך לכך, תוכנית הסיוע של אובמה לשוק העבודה בהיקף של 447 מיליארד דולר המבוססת בעיקרה על הטבות מס, צפויה לעלות ביום שלישי הקרוב להצבעה בסנאט ויישומה ידרוש הפחתת נוספת בצד ההוצאות.

תוספת / גריעת המשרות של המשק האמריקני

מקור: BLS ועיבודי IBI

השכר רחוק מלהדביק את האינפלציה

שילוב של גידול במספר שעות העבודה (0.3%) ועלייה בשכר לשעת עבודה (0.1%), קיזזו את הירידה בשכר אשר נרשמה בחודש אוגוסט ואף הביאו לעלייה מעל לרמה אשר נצפתה בחודש יולי. השכר השבועי הממוצע עלה בחודש ספטמבר ב-0.5% ובשנה האחרונה הוסיף 2.3%. במקביל, האינפלציה ב-12 החודשים שנסתיימו בחודש אוגוסט, עמדה על לא פחות מ-3.8%. לאור נתונים אלו, ברור יותר מדוע בחר נגיד הפד, ברננקי, לבצע את ה-"Operation Twist" ונמנע מלבצע הרחבה כמותית נוספת (QE3), אשר הייתה עלולה להגביר את האינפלציה בטווח הבינוני - ארוך ולהגברת קצב שחיקת השכר.

יתרה מזאת, בהחלטת הריבית האחרונה הכריז הפד על ביצוע ה-"Operation Twist" בסך של 400 מיליארד דולר. במסגרת ההליך התחיל הפד למכור החזקותיו באג"ח ממשלתי קצר טווח כנגד רכישות של אג"ח ממשלתי ארוך טווח. כך למעשה הפד "משטיח" את עקום התשואות ומפחית את עלויות המימון ארוכות הטווח.

חשוב לציין, כי השפעתו של המהלך בא לידי ביטוי מהר מאוד בשטח. כך, נכון ליום חמישי האחרון הריבית הקבועה על משכנתאות לטווח של 30 שנה ירדה לשפל כל הזמנים - מתחת לרמה של 4%. מאידך, מוקדם לומר כי הסיוע הנוכחי לשוק הנדל"ן באמצעות הוזלת עלויות המימון, אכן יסייע למובטלים רבים למכור את ביתם ולעבור למקום אחר, ובכך לשפר את הסיכוי למצוא עבודה.

שיעור האבטלה

סקר משקי הבית אשר ממנו מופקים נתוני האבטלה, היה חיובי יותר מסקר החברות אשר מספק את נתוני תוספת/גריעת המשרות. כך, למרות ששיעור האבטלה נותר ללא שינוי ברמה של 9.1%, שיעור ההשתתפות עלה ב-0.2 נקודת אחוז לכדי רמה של 64.2%. נציין, כי העליה בשיעור ההשתתפות נבעה מגידול במספר המיואשים אשר שבו לחפש עבודה בשילוב עם גידול חד במספר המועסקים.

בחודש ספטמבר גדלה האוכלוסייה הכשירה לעבודה ב-200 אלף נפש. במקביל, כוח העבודה (מועסקים וכאלו שהיו רוצים להיות מועסקים) צמח ביותר משיעור כפול של 423 אלף איש. בדרך זו קיזז למעשה את התוספת של 224 אלף מיואשים אשר שבו לחפש עבודה.

התפתחות שיעור האבטלה ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה

מקור: BLS ועיבודי IBI

למרות כל זאת, המגמה עדיין רחוקה מלהיות חיובית. בחודש ספטמבר מספר המיואשים נותר כמעט ללא שינוי ברמה של כ-2.5 מיליון איש. נציין, כי שיעור האבטלה המורחב הכולל גם את אותם מיואשים, עלה בחודש ספטמבר ב-0.3 נקודת אחוז, לכדי שיעור של 16.5%. חשוב לציין, כי 6.2 מיליון מובטלים (44.6% מסך המובטלים) מחוסרים עבודה למעלה מחצי שנה ו-4.4 מיליון מתוכם נמצאים מחוץ למעגל העבודה כבר למעלה משנה. תופעה זו של אבטלה כרונית עלולה לייצר בעיה ארוכת טווח לכלכלה האמריקנית. זאת משום ששילובם הופך יקר ומורכב יותר ככל שתקופת האבטלה הולכת ומתארכת.

בשורה תחתונה, נתוני האבטלה לחודש ספטמבר אומנם הפתיעו לטובה אך לא די בכך. קצב תוספת המשרות עדיין ברמה לא מספקת בכדי להוריד את שיעור האבטלה מרמתו הגבוהה. כמו כן, קצב ההתאוששות האיטי של כלכלת ארה"ב בעתיד הקרוב, עלול לבוא לידי ביטוי בתוספת משרות אנמית אשר תותיר מיליוני מובטלים מחוסרי עבודה, ואת שיעור האבטלה רחוק מעל לרמה של תעסוקה מלאה עוד חודשים רבים. עם זאת, על בסיס נתוני התעסוקה לרבעון האחרון, ניתן לומר כמעט בבירור כי הכלכלה האמריקנית נמצאת בתהליך של צמיחה איטית ולא במתווה של מיתון.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    OO 10/10/2011 17:18
    הגב לתגובה זו
    ושלא לדבר על הגרעון המטורף , ועוד לא הזכרנו את אירופה !!
  • 2.
    תביא ניתוחי ה - s 10/10/2011 13:18
    הגב לתגובה זו
    ואז נראה מה אתה כותב ! ! !
  • 1.
    יוסי 10/10/2011 10:29
    הגב לתגובה זו
    למה לא מראים ניתוחים של ה- S
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים

על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה

רן קידר |

יוקר המחיה מכביד על המשפחות

דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.


במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.



יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.

השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה

החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.

מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.