הקלה במשפחת עופר: ארה"ב מסירה את הסנקציות על חברה בבעלות המשפחה

למרות שחברת-בת בסינגפור עדיין נמצאת ברשימה השחורה של מחלקת המדינה בארה"ב, אין יותר אף חברה ישראלית תחת הסנקציות שהחלו בחודש מאי
דניאל פליישר |

ממשלת ארה"ב החליטה היום בדבר הרמת הסנקציות שהטילה הממשלה על חברת ספנות בבעלות משפחת עופר. הסנקציות הוטלו בעקבות פרשת הסחר עם איראן, כאשר החברה מכרה ספינה להובלת נפט למדינה אשר מוגדרת כמדינת אויב בישראל ואסורה למסחר בעקבות סנקציות מצד ארה"ב ואירופה לאור חילוקי דעות על תוכנית הגרעין באיראן.

לפי דיווחים של סוכנות הידיעות AP, המהלך המפתיע מצד ממשלת ארה"ב הוא תוצאה של חודשי לובינג ארוכים בשם משפחת עופר, אחת מהמשפחות העשירות בישראל.

מחלקת המדינה החליטה לבטל את הסנקציות על 'קבוצת האחים עופר', כאשר התזכיר החדש מוסיף סנקציות כנגד 2 יישויות אחרות שהיו מעורבות באופן ישיר במכירת הספינה ,ראפלס פארק שמה, ומשאיר חלק מהסנקציות בתוקפן כנגד חברת-בת של הקבוצה הממוקמת בסינגפור.

משכך, אין אף חברה תאגידית ישראלית ברשימת החברות העומדות בפני סנקציות מסחריות בארה"ב. הוצאת 'קבוצת האחים עופר ' מהרשימה מגיעה לאחר שבמחלקה התשכנעו כי מדובר בכשל תאגידי שמנע מבעלי המניות לדעת כי הספינה מיועדת לחברה איראנית.

בזמנו, חברת האחזקות טענה כי מדובר בעסקה קטנה של 8.5 מיליון דולר בלבד, כאשר הספינה נמכרה בהסח דעת לחברת נפט איראנית. בכל מקרה, החברה הודיעה כי היא נבוכה מהתוצאה. בתגובה, טענו במחלקה המדינית בארה"ב כי על 'קבוצת האחים עופר' הייתה מוטלת החובה לדעת את זהותו של רוכש הספינה, למרות שהמכירה עברה דרך חברה נוספת.

הסנקציות המקוריות החלו במאי השנה כאשר הן מונעות מפני חברות שהיו בבעלותם של האחים עופר, חברות הבת שלהם בסינגפור ו-6 חברות זרות נוספות מלהשיג רשיון ייצוא בארה"ב וקבלת הלוואות מבנקים אמריקנים מעל 10 מיליון דולר.

גילויה של הפרשה גרמה למהומה רבה בישראל, כאשר גורמים רבים קראו לחקירה מלאה על עסקי 'קבוצת האחים עופר'. הדרישה הזו התגברה לאחר שכלי התקשורת רמזו כי ייתכן שקשרי המסחר של חברת האחזקות עם חברות איראניות קיבלו את חסותה של ממשלת ישראל או קשורה לפעולות של המודיעין הישראלי.

מחברת 'עופר הולדינגס גרופ' נמסר כי "מחלקת המדינה של ארה"ב הוציאה הבהרה חשובה בנוגע לקבוצת האחים עופר. הבהרה זו מנקה את שמה של 'עופר הולדינגס גרופ'. ההבהרה הפורמאלית מהיום, מבהירה שאף לא אחת מ'עופר הולדינגס גרופ', חברות הבת שלה או כל ישות ישראלית אחרת נתונה לסנקציות, וזאת כפי שטענו תמיד ובניגוד למה שדווח בתקשורת."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.