חודש ספטמבר 2011 - אי הוודאות בשווקים בשיאה
חודש ספטמבר השנה מסתמן עד עתה כהמשך ישיר לחודש אוגוסט בשווקי המניות. רצף של אירועים שליליים מגדיל את אי הוודאות וגורם לירידה בשערי המניות בארץ ובעולם.
- חששות מפני מיתון חוזר בארה"ב:
בסוף השבוע שעבר נאמו נגיד הפדרל - ריזרב, בן ברננקי והנשיא ברק אובמה. בעוד ברננקי לא התייחס בנאומו לתוכנית להקלה על המשק האמריקני המקרטע, הציג הנשיא תוכנית בסך 450 מיליארד דולר לצמצום האבטלה במשק האמריקני, העומדת כעת על רמה של 9.1%. ככלל, ממשיך מצבו של שוק העבודה ברחבי ארה"ב להיות קשה. בחודש שעבר לא נוספו כלל משרות חדשות בניגוד לצפי האנליסטים לתוספת של 70,000 משרות במגזר הלא - חקלאי.
- המשבר באירופה:
גובר החשש בעולם מפני פשיטת רגל של יוון. בהמשך לכך, מדינות רבות באיחוד האירופי מתנגדות למתן החלק השני של הסיוע בחודש הבא. יוון מצידה, אישרה העלאת מיסים נוספת כדי לעמוד ביעדי הגירעון שנקבעו לה ע"י האיחוד האירופי במסגרת תכנית החילוץ. ראש הממשלה שלה, פפאנדראו התחייב לשמור את יוון כחלק מגוש האירו. בנוסף, חוששים המשקיעים מפני התפשטות משבר החובות למדינות נוספות כמו ספרד ואיטליה, דבר השולח את השווקים לירידות שערים חדות. כמו כן, התפטרותו של הכלכלן הראשי של הבנק המרכזי האירופי, בשל חילוקי דעות בדבר מדיניות רכישות אג"ח הממשלתיות של ספרד ואיטליה ע"י הבנק, הוסיפה לחששות המשקיעים.
- העלייה במתיחות במזה"ת:
הקרע שנוצר בין ישראל לטורקיה בעקבות פרשת המשט לעזה, הגיע בימים האחרונים לשיא בעקבות פרסום דו"ח פאלמר שחקר את אירועי המשט. ישראל אשר סירבה להתנצל בפני הטורקים, נאלצה להחזיר את סגל השגרירות מאיסטנבול. ראש ממשלת טורקיה, ארדואן, הכריז על הפסקת קשרי המסחר בין הממשלות. במקביל לכל זה, חילוץ אנשי השגרירות הישראלית בקהיר בסוף השבוע, ע"י הקומנדו המצרי מפני ההמון שתקף את השגרירות, מביא לחשש בדבר המשך הסכם השלום עם מצרים.
- הכרזה על מדינה פלסטינית:
ב-21 לספטמבר צפוי האו"ם לדון בבקשתה של הרשות הפלסטינית להכיר בפלסטין כמדינה. מהלך זה עלול לייצר מהומות בצד הפלסטיני בפרט ובגבולות ישראל בכלל. דבר המטריד את המשקיעים בבורסה בת"א בחודשים האחרונים.
הבשורה הטובה היחידה החודש למשק הישראלי מגיעה דווקא מחברת הדירוג הבינלאומית S&P. אותה אחת, החליטה להעלות את דירוג האשראי של מדינת ישראל מ-A ל-A+, עם תחזית דירוג יציבה. S&P מדגישה לחיוב את המדיניות התקציבית האחראית וההכנסות הצפויות בשנים הקרובות. בעיקר ממיסים הקשורים לתגליות הגז.
כיצד השפיעו כל הבעיות/חששות/מתיחויות על המדדים המובילים בבורסה בתל-אביב? להלן הנתונים:
ניתן לראות שממוצע הירידה במדדי המניות בספטמבר הינו כ-12.04%. המדד שבולט החודש לרעה הינו מדד מניות הבנקים, אשר משיג תשואת חסר של 3.3% מול ממוצע המדדים בספטמבר. בכך משלים המדד נפילה של כ-34% מתחילת השנה. החולשה במניות הבנקים מגיעה בעקבות ירידות השערים החדות הפוקדות את מניות הבנקים באירופה ובארה"ב. מודיס צפויה להוריד הדירוג למספר בנקים בצרפת. זאת בשל חשיפתם גבוהה לכלכלת יוון.
מדד ת"א 25 נצבע כולו אדום בוהק למעט שתי מניות שעלו מתחילת השנה (מכתשים אגן ופריגו). כמו כן ניתן לראות שאת הירידה החדה ביותר מתחילת השנה רשמו מדדי מניות השורה השנייה והשלישית (ת"א 75 ויתר 50 בהתאמה). הדבר אינו מפתיע, מכיוון שבתקופה של ירידות שערים יעדיפו המשקיעים להתרחק ממניות קטנות בעלות סחירות נמוכה ותנודתיות גבוהה.
כיצד יש לפעול כעת?
למרות ירידות השערים החדות בבורסה בת"א, שהביאו את המדדים לרמת שפל של שנתיים והפכו את המניות לזולות ביותר. עדיין מוקדם מכדי להגדיל חשיפה למניות. כדאי להמתין לירידה ברמת אי-הוודאות בשווקים, היא הצפויה להמשיך ללוות אותנו בשבועות הקרובים לכל הפחות.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 8.נו אז מה עושים ? (ל"ת)S 14/09/2011 14:04הגב לתגובה זו
- 7.מתגעגעים אלייך (ל"ת)אוריה שמוקלר 13/09/2011 20:04הגב לתגובה זו
- 6.משקיע שמבין 13/09/2011 19:18הגב לתגובה זואפריקה בשליש מחיר מהמלצה הקודמת שלך כבר לא שווה ? בושה.
- 5.רם 13/09/2011 15:14הגב לתגובה זומה דעתך עליהם וסיכויי התשלום בשנתיים הקרובות ?
- סיון ליימן 14/09/2011 11:29הגב לתגובה זומצטער אינני מכיר מספיק את אג" ח של אלביט הדמיה .
- 4.מתי תבינו שהם לא מבינים יותר מהאדם הפשוט? (ל"ת)מתי 13/09/2011 12:01הגב לתגובה זו
- 3.הדסה בלטר 13/09/2011 11:41הגב לתגובה זוהשאלה היא מה קורה לכל אותם אנשים שכבר נחשפו וקנו ניירות ערך. האם לחכות בסבלנות או האם לנסות להיפטר מהניירות מחשש שהירידות עדיין לא נבלמו
- סיון ליימן 13/09/2011 14:41הגב לתגובה זוהתשובה תלוייה בגורמים הבאים: טווח ההשקעה , % המניות בתיק ההשקעות שלךובעצבים שלך. אם את משקיעה לטווח ארוך ויש לך עצבים חזקים כדאי לא למהר למכור את ני" ע.
- רפאלו 13/09/2011 12:03הגב לתגובה זואני ביצעתי מכירה חלקית של המניות - כלומר בכל מנייה מכרתי כ- 30-50% מהאחזקות. האמת שזה היה די בכאב, אך אין מנוס מלנהל את הסיכונים האפשריים. לדעתי פשיטת רגל של יון היא בלתי נמנעת וכשבוע לאחר מכן השוק יתחיל לעלות וכדאי לשמור קצת מזומנים שכזה ייקרה
- 2.רפאלו 13/09/2011 11:02הגב לתגובה זובעבר המלצת על האג" ח של משביר לצרכן. מאז ההמלצה האג" ח המשיכה לרדת בעקביות ותשואת האג" ח עלתה במקביל. האם יש שינוי בהערכתתך את החברה והיכולות לשלם את תשלומי הריבית והקרן או שפשוט רצוי להשיאר בפוזיציהו לחכות עד יעבור הזעם
- סיון ליימן 13/09/2011 12:57הגב לתגובה זוהמשביר לצרכן פרסם דוחות חלשים לרבעון השני של 2011 שהציגו הפסדים ושחיקה בהון העצמי. לעומת זאת החברה מבצעת רכישה עצמית של מניות ואג" ח של הקבוצה. אני עדיין סבור שהחברה תעמוד בהתחיבויותיה למחזיקי האג" ח.
- 1.יופי טופי 13/09/2011 11:02הגב לתגובה זומ1280 אתה אומר כל הזמן לקנות לקנות ולקנות. עכשיו, אחרי ירידה של יותר מ20 אחוז נפל אצלך סוף סוף האסימון. על זה נאמר מעט מידי מאוחר מידי... תחליף מקצוע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
