לפני פחות משבועיים, הופיעה כותרת בה צויין ציטוט של וורן באפט: "אני אוהב לקנות במבצע", כמעט בכל מדיה כלכלית. הציטוט הובא כהתייחסות למצב השווקים בחודשים האחרונים ולמסע הקניות בו וורן באפט פתח, שהציף בכתבות ביקורת שונות במספר עיתונים בארה"ב והוצג כמסע קניות "שמקדים את זמנו".

הכותרת הזאת, זרקה אותי בחזרה לימי המשבר ב-2008, בשיא הלחץ על חדר המסחר בו עבדתי באותה תקופה. בזמן שלקוחות מחקו את כל ההחזקות בחשבון שלהם, והסוחרים בחדר המסחר שימשו בעל כורחם גם כפסיכולוגים לאלו שהמשבר השפיע על חייהם הפרטיים. אחד מהערוצים הכלכליים בארה"ב היה פתוח ווורן באפט השתמש באותו משפט, בראיון קצר שלו בתוכנית כלכלית. המשפט צוטט והופיע על המסך ואז החלו שוב להתפרסם במשך מספר שבועות, ראיונות של אנשי כלכלה, שהעבירו ביקורת על ה"פזיזות" של באפט, הם קראו לזה.

מה זה אומר כשגדול המשקיעים מתחיל לקנות? האם השיטה של buy and hold בה מאמין באפט עדיין רלוונטית היום?

על מנת שנקבל פרספקטיבה על המהלכים של באפט, נסקור בקצרה את המהלכים שלו מהמשבר האחרון בהשוואה לשוק הבעייתי בחודשים האחרונים:

ברקשייר הת'וואי (חברת ההשקעות של וורן באפט), קנתה לפני פחות משבועיים נתח של 5 מיליארד דולר בבנק אוף אמריקה. מניות בנק אוף אמריקה נפגעו בתקופה האחרונה, עקב חששות לכך שעל מנת שתציג רווחים, היא חייבת הזרמת הון גדולה ומהר. באפט קנה את הנתח שלו בצורת מניות בכורה preefered sheras וכתבי אופציה. בקצרה, העסקה מבטיחה לחברה כ-300 מיליון דולר בשנה בצורת דיבידנדים ואת האופציה לרווח הון גדול, אם המניה תיתן קפיצה משמעותית.

במהלך שנת 2008, בשיא המשבר הכלכלי, קנה באפט נתח של 5 מילארד דולר בגולדמן סאקס ונתח של 3 מיליארד דולר בג'נרל אלקטריק. באפט מקבל 10% דיבידנד על כל אחת מההשקעות האלו. ההשקעה בגולדמן סאקס, מרוויחה לו בכל שניה שעוברת 15 דולר ובמונחים שנתיים 500 מיליון דולר בשנה. גם ג'נרל אלקטריק וגם גולדמן סאקס, מתכננות לקנות בקרוב מאוד את הנתח שלהם בחזרה מבאפט, בפרמיה יפה מאוד. נציין שבכל מקרה, ההשקעה יצרה בינתיים יותר מ-900 מיליון דולר בדיבידנדים.

בעסקה בבנק אוף אמריקה, אחוז הדיבידנד השנתי אותו יקבל באפט, ככל הנראה יהיה בסביבות ה-6%. נתון זה עדיין יפה, בזמן שניתן לקבל תשואה של רק כ-2.15% על אג"ח ממשלתי של ארה"ב ל-10 שנים. באפט, מעבר להערכה הגדולה שלי אליו בפן המקצועי, ידוע בעולם בפעולות צדקה, טוב לב ופטריוטיות למצב הכלכלי של ארה"ב. אך אין זה המצב בנוגע לסל הקניות שלו.

באפט ידע גם לסרב כשהציעו לו בשנת 2008 להציל את ליהמן ברדרס. הצעה אשר על סירובה, העבירו בעלי המניות בבריקשייר הת'וואי ביקורת קשה. באפט האמין שאין הון שיכול להפוך את הגוף לרווחי. את הסוף של ליהמן ברדרס כולנו מכירים. באפט הגדיר את הבעיה הגדולה ביותר של המשקיע האמריקני כ"חוסר ביטחון במערכת הכלכלית אמריקנית, מה שמביא את המשקיעים למצב של חוסר אמונה".

ככל הנראה, על פי רוב וניסיון עבר, קניית אותן המניות שבאפט קונה, תניב תשואה יפה, אם תחזיקו את המניות לתקופה ארוכה. אך המסקנות הכי חשובות שאנחנו צריכים להסיק מהמהלכים של באפט הן אחרות. באפט לא קונה את המניות כי הן זולות, הוא קונה אותן כשהן במחיר הנכון. בשיא המשבר ב-2008, לאחר שהחל בקניית מניות, באפט היה מופסד במשך תקופה על ההחזקות החדשות. כמו כל משקיע, אף אחד לא יכול לדעת בבירור מתי תהיה התחתית. באפט יודע מתי זה מספיק משתלם.

אין בטור הזה כל כוונה לשכנע אתכם שהמניות שבאפט קונה הן המניות הנכונות להשקעה בזמנים אלו. במקום להעתיק את התיק שלו, חשוב יותר להבין מהקניות שלו ברבעון האחרון, מה הוא חושב על מצב השוק לטווח הארוך ועל סקטורים מסוימים בשוק האמריקני. בסופו של דבר, יש להבין את ההשפעה הגדולה שיש לו על תיק ההשקעות שלכם, קטן ככל שיהיה.