מדד הניקיי - האם הטלטלות ישפיעו על היציבות?
בתוך ערפל הקרב של השוק האמריקני והשוק המקומי גם יחד, מסתתרים מדדים נוספים שאמורים להילקח בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות. ההתמקדות בשוק מניות בודד או בצמד, מסיטה את תשומת הלב מאפשרויות אחרות מעניינות לא פחות. לראיה, הזהב שלאורך זמן מספק מהלכי עליות מרשימים ודומה שהתחנה האחרונה עדיין בדרך. לא מעט מדדי מניות אחרים מתנהגים באופן המאפשר להסב אליהם את תשומת הלב. אחד מהם הוא מדד הניקיי שלמרות הטלטלות האחרונות ותחושת אי הנוחות שהציג בחודשים האחרונים, נשאר אחד ממדדי המניות היותר יציבים שיש. אבל כל זה, עומד להסתיים.
המגמה הראשית
על הגרף החודשי אפשר לראות את המרכיבים הבאים:
1. בתוך כל ההמולה והבלגן אפשר לראות שמדד ניקיי בסופו של דבר מדשדש. איך שלא נהפוך את הגרף, הרי שהתוצאה הסופית תהיה זהה גם אם נכניס פנימה את אירוע הצונאמי שהתרחש לפני חודשים מספר.
2. במבט על הגרף החודשי אפשר לראות בבירור את הרף התחתון סביב רמת 8,800 הנקודות. שם, למרות אירועי הזמן האחרון, הגיעו קונים שעושים זאת בעקביות החל מאמצע 2009. כלומר, סביב רמת מחיר זו ישנם קונים גדולים המוכנים לרכוש כל כמות. בנוסף, אירועי התקופה האחרונה לא גרמו להם לשנות את דעתם כהוא זה.
3. מאידך, רמת 11,000 הנקודות לערך משמשת כרמת התנגדות. למרות שהנקודות אינן מסודרות בדיוק על אותו המפלס, הרי שרצועות בולינגר עוזרות להגדרת גבולות הדשדוש.
4. דשדוש מייצג איזון בין כוחות הביקוש לכוחות ההיצע. הוא נוצר כתוצאה מדעות מנוגדות לגבי המשך הדרך. מחד הקונים שסבורים שכיוונו של מדד הניקיי מעלה, וטורחים להצטייד בסחורה ברמות השפל בהן נקבתי. מולם המוכרים האוחזים בדעה שונה לחלוטין.
5. הפרמטר החשוב ביותר אותו אפשר לראות על הגרף הוא רצועות בולינגר. תפקיד הרצועות הוא לתחום את התנודות בשוק ולהצביע על סטיות התקן. כפי אפשר לראות ישנם שני מרכיבים השלובים זה בזה ומעידים על סבירות גבוהה למהלך חד. ראשית המרווח בין הרצועות הולך וקטן,דבר המעיד על ירידה בתנודתיות. שנית, הרצועות אופקיות, מה שמראה על דשדוש הדוק.
6. שני מרכיבים אלו מתקיימים לפני יציאתה לדרך של תנועה חדה. דעתי אודות השווקים ידועה. מכאן שהנחת העבודה היא שבסופן של דבר תישבר תחתית הדשדוש מטה, ומדד ניקיי יראה דרך לא קצרה דרומה, מתחת לרמת 7,000 הנקודות.
הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 0.8% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.
שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%
מנהל רשות המסים והרשות כולה מצליחים לגבות סכומים הרבה יותר גדולים מהמתוכנן ומשאירים את הגירעון התקציבי יחסית נמוך
שי אהרונוביץ הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר.
הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם
הכנסות ממסים במגמת התאוששות מרשימה
הכנסות המדינה ממסים הציגו ביצועים חזקים במיוחד בחודש יולי , עם זינוק של 16.6% בהכנסות המצטברות מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, לעומת 277.7 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024. רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ מצליחה לייצר הכנסות שעולות על התקציב ובכך מונעת גירעון תקציבי גדול. אחרי הכל, המדינה מוציאה על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד הרבה תחומים כשההכנסות שלה הן מסים. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי, אך ההכנסות גדלו הרבה מעבר לצפוי והביאו לגירעון סביר.
- בעל רשת מסעדות ואיש עסקים נוסף חשודים בהעלמת הכנסות בסך 19 מיליון דולר
- הבית נפגע במלחמה? תוכלו למכור אותו בלי מס או לבחור בהתחדשות עירונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגידול החד נרשם הן במסים הישירים - שעלו ב-20% והסתכמו ב-180.8 מיליארד שקל, והן במסים העקיפים שרשמו עלייה של 10.9% ל-119 מיליארד שקל. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק של 34% בהכנסות משוק ההון, המשקף התאוששות בפעילות בשווקים הפיננסיים.
