פסגות בעקבות החרפת היחסים עם טורקיה: הנזק לפועלים עלול להגיע לכ-3.3% משווי השוק

פועלים, בז"ן ונייר חדרה הן בעלות יחסים כלכליים עם טורקיה, בפסגות ניתחו מה יקרה לביצועי החברות הללו בתרחישי קיצון
רקפת גלילי | (8)

בעקבות החרפת היחסים עם טורקיה מפרסמים היום בפסגות את השפעת האירועים על חברות הנסחרות בבורסה ומסוקרות בבית ההשקעות. פועלים, בז"ן ונייר חדרה הן בעלות יחסים כלכליים/מסחריים עם טורקיה כפי שמפורט: בנק הפועלים: פעילות הבנק בטורקיה נעשה באמצעות קבוצת פוזיטיף אשר הציגה רווח של 0.9 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה ותרומת הקבוצה הסתכמה בהפסד של כ-7 מיליון שקלים. השקעת בנק הפועלים בפוזיטיף מסתכמת ב-636 מיליון שקלים. במקרה הקיצוני ביותר של הלאמת ההחזקה בפוזיטיף, הנזק לפועלים שקול לכ-3.3% משווי השוק. בז"ן: נתח המכירות השנתי לטורקיה נע סביב 7%-9% כאשר חלק גדול מהסחר נעשה באמצעות חברות בינלאומיות אשר רוכשות דלקים מבז"ן ומוכרות ללקוחות בים התיכון ובהם גם לקוחות בטורקיה. אין הסכמים ארוכי טווח וכל המכירות מבוטחות מבחינת אשראי. ביטול הקשרים הכלכליים עם טורקיה מוערך במיליוני דולרים בודדים בלבד בשנה כאשר קשיים במסחר עם טורקיה יובילו להסטת מכירות לשווקים חלופיים באירופה דוגמת איטליה וצרפת אשר ילוו בעלויות הובלה מעט גבוהות יותר. נייר חדרה: נייר חדרה מחזיקה באמצעות חוגלה בשותפות מלאה עם חברת קימבלרי קלארק בחברת KCTR (קימברלי קלארק טורקיה). ההחזקה ב-KCTR מהווה כ 4% בלבד מהשווי המוערך של נייר חדרה. החברה לא ממותגת כישראלית ואינה נתפסת בציבור הטורקי ככזאת, מה גם שרוב עובדיה מקומיים. בנוסף נייר חדרה מייצאת לשוק הטורקי ניירות אריזה. טורקיה מהווה את אחד מ-4 שווקי הייצוא של החברה לניירות אריזה. סך היקף ההכנסות מייצוא ניירות אריזה הסתכם בשנת 2010 בכ-150 מיליון שקלים, אולם סכום זה צפוי לצמוח משמעותית בשנת 2011 בעקבות הגדלת היקף הייצור של החברה והרצון להגדיל את פעילות הייצוא. "על אף שאין בידינו נתונים לגבי היקף היצוא לטורקיה בתחום ניירות האריזה, להערכתנו מתוך כלל הכנסות החברה מדובר באחוזים בודדים בלבד", נאמר בפסגות. בפסגות מציינים כי התקררות היחסים עד כה לא פגעה בפעילויות החברות בטורקיה. להערכתם, על רקע הנתח המצומצם של פעילויות אלו ביחס לפעילות הכוללת של החברות, הרי שגם בתרחישי קיצון הפגיעה תהא מתונה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    חכם 05/09/2011 21:31
    הגב לתגובה זו
    הטורקים שיכללו את המושג " הכל כלול" עד שפשוט אי אפשר להכנס לטורקיה. סנטודובולו , טורקקקקי
  • 7.
    שוקי 05/09/2011 08:06
    הגב לתגובה זו
    מי שיקח בחשבון את תיק ההשקעות הגרוע של פועלים(אידיבי,סדק" ש,ח" ל,בז" ן,גולף,ועוד ) יבין שזה חלק קטן בדוח הרע הבא,יש להוסיף מחיקות עתק של אפריקה ישראל,שיכון ובינוי,הכשרת ישוב,חברות הביטוח,נד" ל רב,ואג" חים שלא יחזרו. ואז?
  • 6.
    עד מתי - שוב פסגות משחקים במניפולציות (ל"ת)
    007 04/09/2011 22:59
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    huhu 04/09/2011 21:24
    הגב לתגובה זו
    ההנהלה הקודמת?
  • 4.
    בנטוב 04/09/2011 18:50
    הגב לתגובה זו
    אבל לדעתי מיתנהגת כמו מדינת מפייה איסלאמית הם לא חשובים והנזק מהם בעתיד עלול ליהיות גדול מהתועלת מדינת ישראל טעתה מירגע שהם נתנו יד למשט והישתתפו במניפולציה היינו צריכים להעמיד אותם בימקומם ועכשיו אוכלים את הפירות הבאושים של תורכיה ברוך שפטרנו אין צורך ביחסים מורעלים מיצידם
  • 3.
    לא מדובשם ולא מעוקצם ארס ורעל בידם (ל"ת)
    בנטוב 04/09/2011 17:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    DORON 04/09/2011 17:45
    הגב לתגובה זו
    נסגרת דלת נפתחות 2
  • 1.
    אנליסט טורקיה 04/09/2011 17:21
    הגב לתגובה זו
    אם ינותקו הקשרים המסחריים עם טורקיה אשמח - כי הטורקים גורמים לנו רק הפסדים התנהגות הטורקים לא אמינה בלשון המעטה . הטורקים מערימים קשיים על המשקיעים החל בנק פוזיטיב וכלה בנייר חדרה . תישאלו את פישמן מה דעתו על עסקים עם טורקיה ????
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביב

יו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"

יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יובל שטייניץ

ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.  

 יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה. 

"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל". 

הלייזר יפעל בטווחים ארוכים

"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".

"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה". 

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%

מנהל רשות המסים והרשות כולה מצליחים לגבות סכומים הרבה יותר גדולים מהמתוכנן ומשאירים את הגירעון התקציבי יחסית נמוך

רן קידר |
נושאים בכתבה שי אהרונוביץ

הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר.  

הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם

הכנסות ממסים במגמת התאוששות מרשימה

הכנסות המדינה ממסים הציגו ביצועים חזקים במיוחד בחודש יולי , עם זינוק של 16.6% בהכנסות המצטברות מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, לעומת 277.7 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024. רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ מצליחה  לייצר הכנסות שעולות על התקציב ובכך מונעת גירעון תקציבי גדול. אחרי הכל, המדינה מוציאה על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד הרבה תחומים כשההכנסות שלה הן מסים. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי, אך ההכנסות גדלו הרבה מעבר לצפוי והביאו לגירעון סביר. 



הגידול החד נרשם הן במסים הישירים - שעלו ב-20% והסתכמו ב-180.8 מיליארד שקל, והן במסים העקיפים שרשמו עלייה של 10.9% ל-119 מיליארד שקל. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק של 34% בהכנסות משוק ההון, המשקף התאוששות בפעילות בשווקים הפיננסיים.