פסגות בעקבות החרפת היחסים עם טורקיה: הנזק לפועלים עלול להגיע לכ-3.3% משווי השוק

פועלים, בז"ן ונייר חדרה הן בעלות יחסים כלכליים עם טורקיה, בפסגות ניתחו מה יקרה לביצועי החברות הללו בתרחישי קיצון
רקפת גלילי | (8)

בעקבות החרפת היחסים עם טורקיה מפרסמים היום בפסגות את השפעת האירועים על חברות הנסחרות בבורסה ומסוקרות בבית ההשקעות. פועלים, בז"ן ונייר חדרה הן בעלות יחסים כלכליים/מסחריים עם טורקיה כפי שמפורט:

בנק הפועלים:

פעילות הבנק בטורקיה נעשה באמצעות קבוצת פוזיטיף אשר הציגה רווח של 0.9 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה ותרומת הקבוצה הסתכמה בהפסד של כ-7 מיליון שקלים. השקעת בנק הפועלים בפוזיטיף מסתכמת ב-636 מיליון שקלים. במקרה הקיצוני ביותר של הלאמת ההחזקה בפוזיטיף, הנזק לפועלים שקול לכ-3.3% משווי השוק.

בז"ן:

נתח המכירות השנתי לטורקיה נע סביב 7%-9% כאשר חלק גדול מהסחר נעשה באמצעות חברות בינלאומיות אשר רוכשות דלקים מבז"ן ומוכרות ללקוחות בים התיכון ובהם גם לקוחות בטורקיה. אין הסכמים ארוכי טווח וכל המכירות מבוטחות מבחינת אשראי.

ביטול הקשרים הכלכליים עם טורקיה מוערך במיליוני דולרים בודדים בלבד בשנה כאשר קשיים במסחר עם טורקיה יובילו להסטת מכירות לשווקים חלופיים באירופה דוגמת איטליה וצרפת אשר ילוו בעלויות הובלה מעט גבוהות יותר.

נייר חדרה:

נייר חדרה מחזיקה באמצעות חוגלה בשותפות מלאה עם חברת קימבלרי קלארק בחברת KCTR (קימברלי קלארק טורקיה). ההחזקה ב-KCTR מהווה כ 4% בלבד מהשווי המוערך של נייר חדרה. החברה לא ממותגת כישראלית ואינה נתפסת בציבור הטורקי ככזאת, מה גם שרוב עובדיה מקומיים.

בנוסף נייר חדרה מייצאת לשוק הטורקי ניירות אריזה. טורקיה מהווה את אחד מ-4 שווקי הייצוא של החברה לניירות אריזה. סך היקף ההכנסות מייצוא ניירות אריזה הסתכם בשנת 2010 בכ-150 מיליון שקלים, אולם סכום זה צפוי לצמוח משמעותית בשנת 2011 בעקבות הגדלת היקף הייצור של החברה והרצון להגדיל את פעילות הייצוא. "על אף שאין בידינו נתונים לגבי היקף היצוא לטורקיה בתחום ניירות האריזה, להערכתנו מתוך כלל הכנסות החברה מדובר באחוזים בודדים בלבד", נאמר בפסגות.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    חכם 05/09/2011 21:31
    הגב לתגובה זו
    הטורקים שיכללו את המושג " הכל כלול" עד שפשוט אי אפשר להכנס לטורקיה. סנטודובולו , טורקקקקי
  • 7.
    שוקי 05/09/2011 08:06
    הגב לתגובה זו
    מי שיקח בחשבון את תיק ההשקעות הגרוע של פועלים(אידיבי,סדק" ש,ח" ל,בז" ן,גולף,ועוד ) יבין שזה חלק קטן בדוח הרע הבא,יש להוסיף מחיקות עתק של אפריקה ישראל,שיכון ובינוי,הכשרת ישוב,חברות הביטוח,נד" ל רב,ואג" חים שלא יחזרו. ואז?
  • 6.
    עד מתי - שוב פסגות משחקים במניפולציות (ל"ת)
    007 04/09/2011 22:59
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    huhu 04/09/2011 21:24
    הגב לתגובה זו
    ההנהלה הקודמת?
  • 4.
    בנטוב 04/09/2011 18:50
    הגב לתגובה זו
    אבל לדעתי מיתנהגת כמו מדינת מפייה איסלאמית הם לא חשובים והנזק מהם בעתיד עלול ליהיות גדול מהתועלת מדינת ישראל טעתה מירגע שהם נתנו יד למשט והישתתפו במניפולציה היינו צריכים להעמיד אותם בימקומם ועכשיו אוכלים את הפירות הבאושים של תורכיה ברוך שפטרנו אין צורך ביחסים מורעלים מיצידם
  • 3.
    לא מדובשם ולא מעוקצם ארס ורעל בידם (ל"ת)
    בנטוב 04/09/2011 17:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    DORON 04/09/2011 17:45
    הגב לתגובה זו
    נסגרת דלת נפתחות 2
  • 1.
    אנליסט טורקיה 04/09/2011 17:21
    הגב לתגובה זו
    אם ינותקו הקשרים המסחריים עם טורקיה אשמח - כי הטורקים גורמים לנו רק הפסדים התנהגות הטורקים לא אמינה בלשון המעטה . הטורקים מערימים קשיים על המשקיעים החל בנק פוזיטיב וכלה בנייר חדרה . תישאלו את פישמן מה דעתו על עסקים עם טורקיה ????
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.