ראשל"צ הבאה? "באר שבע סובלת מאוברשוטינג, יזמים חושבים שגילו את אמריקה ובונים קניונים בלי סוף"
האם באר שבע צפויה לסבול מאינפלציית קניונים בדומה לראשון לציון בשנות ה-90? לקניון הנגב הותיק של קבוצת עזריאלי עזריאלי קבוצה), הכולל 170 חנויות ולמרכז ביג הצטרף בתקופה האחרונה קניון השדרה השביעית של קבוצת שיכון ובינוי בשטח של 17 אלף מ"ר.
אם לא די בכך, למרכזים אלו יצטרפו בשנים הקרובות המרכז המסחרי של שדרות רגר המוקם כיום יכלול 20 אלף מ"ר שטחי מסחר, המול 7 שמוקם על ידי רמי לוי בשיתוף עם קובי שמשון אשר יכלוח 12 אלף מ"ר שטחי מסחר וכמובן הגראנד קניון המוקם בימים אלה על ידי בריטיש ישראל, שבשליטת מליסרון, ואלי להב, אשר יכלול כ-250 חנויות שישתרעו על שטח של כ-45 אלף מ"ר.
בנוסף לקניונים אלו, חברת כ.א.א. השקעות בנדל"ן, הודיעה הבוקר (א') על הקמת ה- City Park בצומת חטיבת הנגב. מתחם הבילוי והמסחר ישתרע על כ-60 דונם, מתוכם שטח בנוי של כ-25,000 מ"ר עם כ - 100 חנויות, שדרת Outlet וסופר בשטח של 2,500 מ"ר. לצד שטחי המסחר יפעלו במתחם לונה פארק לילדים שיוקם בשטח של כ - 6,000 מ"ר וכיכר מרכזית על שטח של כ 2.5 דונם עם במת הופעות וכ - 1500 מקומות ישיבה. את המתחם יקיף חניון עם כ - 1,000 מקומות חנייה. עלות הפרויקט נאמדת בכ-200 מיליון שקל.
אילן כהן, בעלי החברה, אמר ל-Bizportal כי הוא מאמין שיהיה מקום לכל מרכזי הקניות הפועלים והמוקמים בבאר שבע וסביבתה הקרובה. "אני ער לתחרות ויכול להיות שמחירי השטחים המסחריים יהיו נמוכים יותר. יש הצדקה כלכלית לפרויקט מסוג זה ורשתות כבר מקיימות איתנו מו"מ. בבאר שבע יש שטחים מסחריים רבים, אך אנחנו לא פונים לאותו קהל של מרכזי הקניות הממוקמים במרכז העיר. בעיר אין ריכוז גדול שמיועד לאאוטלטים ואנחנו מנסים לקחת את המודל של מתחם הקניות בצומת ביל"ו."
אמיר ארד, אנליסט הנדל"ן של אקסלנס נשואה, אמר ל-Bizportal כי "באר שבע סובלת מבניית יתר של קניונים, היזמים בונים בלי סוף. כולם רצו לגלות את באר שבע ומעודף התלהבות חשבו שגילו את אמריקה. יזמי נדל"ן חושבים שיגזרו קופון, אך סיפורה של באר שבע הוא סיפורו של כל הנדל"ן הישראלי, כולם מגלים מקום ועטים עליו מבלי לחשוב קדימה. הבעיה בתחום הקניונים היא שאין ראשוניות, אם יהיה עודף שטחי מסחר כולם יסבלו."
ארד מציין כי לבסוף, כמו בראשון לציון, ישאר קניון אחד מצליח, כמה קניונים בינוניים וקניוני שממה. "יש באזור כ-350 אלף איש, אין ספק שיש מקום לשני קניונים נוספים, אך מעבר לכך אין ביקוש."
- 11.דניאל 05/09/2011 21:14הגב לתגובה זוהאם לא זאת השורה התחתונה שבשבילה יש מחאה? אני כן רוצה שיבנו בלי הכרה..שתהיה תחרות..שיהיו יותר חנויות..וככה הצרכן יוכל להרויח מהתחרות ביניהם..אז תחליטו..מדינה עם תחרות או לא..
- 10.היכן ראש עיריית באר שבע ומה דעתו? (ל"ת)א' נגבי 05/09/2011 12:04הגב לתגובה זו
- 9.דרומי מתוסכל 04/09/2011 21:14הגב לתגובה זובישראל ואינו מעניין את נמתחמי דיזנגוף והבימה. את הקניון הבא יש להקים במתחם החנייה של היכל התרבות. תושבי באר שבי יצטרכו להסתפק בגמלים הרועים ברחובותיה.
- 8.לא סתם קמים הרבה 04/09/2011 17:14הגב לתגובה זויש מקום לקניונים כי מגיעים מכל ישובי הסביבה - צפון הנגב, להבים, רהט, שדב שלום, מיתר, דימונה, ערד, נתיבות, תיירות ים המלח בסיסים מהסביבה ועיר הבהדים בעתיד..
- 7.עודד המעודד 04/09/2011 12:51הגב לתגובה זוהנגב בתנופה, ועתידים להגיע עוד אלפי משפחות,] בעיקר של אנשי קבע. מי שמגיב פה, לא ראה את מה שקורה ב-BIG ובמרכזי הקניות האחרים - אין מקום חנייה אחד, מתנפלים על כל חנות. העיר צמאה למרכזי בילוי נוספים. מודל צומת ביל" ו בטוח יהיה הצלחה ענקית. בהצלחה ליזמים ולתושבים.
- השאלה אם קניון זה באמת מרכז בילוי? אין בילוי (ל"ת)זה רק קניות וקניות 04/09/2011 17:15הגב לתגובה זו
- 6.מגיע לכם 04/09/2011 12:41הגב לתגובה זורק בונים הוצאות למבני פיתוי לעדר הישראלי שבא לקנות שטויות שהוא לא חייב
- 5.מושחתים נמאסתם! (ל"ת)מורדי 04/09/2011 12:08הגב לתגובה זו
- 4.נטלי 04/09/2011 12:08הגב לתגובה זובמקום לבנות עוד קניונים שאף אחד לא צריך, תקימו מפעלים והיי טק בעיר, תועילו הרבה יותר מסתם הקמת פילים לבנים לא נחוצים
- ישראל 04/09/2011 12:25הגב לתגובה זושמים מיזוג כי לאנשים אין כסף למזג את הבית, ואנשים באים לקניון להעביר זמן. בקיצור בועה
- 3.משה 04/09/2011 12:07הגב לתגובה זומקימים ערי ענק עם תשתיות, אך אף אחד לא קונה, סוף הבועה להתפוצץ
- 2.נתן 04/09/2011 12:06הגב לתגובה זואחד בונה וכולם באים לבנות אחריו, ומי סובל בסוף מההפסד? בעלי המניות
- 1.ה 04/09/2011 12:05הגב לתגובה זומי שממשיך לגור שם - מגיע לו!!!!!!!!!!!
- שמעון 05/09/2011 10:07הגב לתגובה זוערבים לא רצו לגור שם.גם היום ,חוץ מהאלפיון העליון שגר שם ברווחה ונהנה מ" גן העדן" שנולד שם ישנם מאות אלפים שחיים חיים עלובים בדירות קטנות ושכונות מסריחות,לחוצים,מלאים בחובות שחונקים אותם ומייללים מבוקר עד לילה.אז לבוא ולהתנשא על פני ציבור שלם של אנשים שחי חיים נעימים שלווים וטובים במדבר והשממה זה מגעיל וטוב שאנשים כמוך לא מגיעים לנגב כי שם אם תרצה או לא נמצא העתיד של המדינה .מעבר לזה ,מגפת הקניונים צריכה להיפסק ,אפילו שעירית ב' ש תרויח מזה אולי בארנונה זה מיצר " תרבות" ריקנית .פארקים ושטחי נוי ,צל ומים חשובים לא פחות
- ה 05/09/2011 21:46אין שם עתיד ולא נעליים החומר האנושי שם הוא פשוט עלוב מי שיכל עזב מזמן מקום מזוויע חם ומלא בלוזרים - כמו קבוצת הכדורגל כל גם העיר עצמה
- הבדואים גונבים בלי סוף ופוגעים בקניונים באופן (ל"ת)קשה... 04/09/2011 21:08הגב לתגובה זו
- וולאק תשמע אתה דפוקק (ל"ת)rbh 04/09/2011 12:22הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
