חדש וכדאי להכיר! הדרך היעילה ביותר לביצוע השוואת ניירות ערך
כולנו אוהבים להשוות. למי יש יותר גדול, יותר חזק, יותר יפה וכשבשוק ההון עסקינן - מי יציב יותר ומשיג תשואה גבוהה לאורך זמן ברמת סיכון נמוכה ככל שניתן.
אכן מידי יום אפשר לראות באתרי האינטרנט ובעיתונות הכלכלית גרפים וטבלאות להשוואת ניירות ערך - מניות אל מול קרנות, מדדים אל מול תעודות סל, מטבעות וסחורות.
בכתבה זו נציג בפניכם מסך חדש ומתקדם המאפשר במהירות וביעילות לבצע השוואת ניירות ערך מכל הסוגים והמינים ועל פי פרמטרים שונים. ניתן לקבלם גם בגרף וגם בטבלה.
מסך השוואת התשואות שהינו חלק מהאתר החדש של בורסה גרף מאפשר בראש ובראשונה לבצע השוואת תשואות והשוואת התנהגות פשוטה. שימו לב לדוגמא הבאה הכוללת השוואת מטבעות נבחרות אל מול הדולר האמריקני.
הסתכלות מהירה על הגרף מלמדת אותנו כי בתקופה האחרונה התשואה של הדולר האוסטרלי היתה הגבוהה ביותר מבין המטבעות שהשתתפו בהשוואה.
השוואת מטבעות
כמו כן אפשר ללמוד על הקורלציה שבין המטבעות השונים (אוסטרלי, ין יפני, פאונד) לעומת התנהגות הדולר מול השקל שהינה ברמת קורלציה נמוכה יותר. בתחתית המסך, מתחת לגרף, ניתן לראות את כלי "הבטא" שמוכר וודאי לכל מי שבילה כמה חודשים או שנים על ספסלי האקדמיה בלימודי הכלכלה והמימון.
הבטא מבטא במספרים את הקורלציה או רמת המתאם שבין שני ניירות. בדוגמא, נבחרה האפשרות להצגת בטא בין השקל-דולר לבין הדולר-אירו. ניתן לראות שבתקופה האחרונה התייצבה הבטא על ערכים של מינוס 0.5 מה שאומר שבממוצע עלייה של 1% באירו (מול הדולר האמריקני) הובילה לירידה של 0.5% ביחס השקל-דולר. יחס הפוך של 1 ל-2. הבטא נעה סביב ציר ה-0 כאשר רמות הקרובות ל-0 מצביעות על העדר מתאם. בטא חיובית מלמדת על תנועה בכיוונים דומים ובטא שלילית - בכיוונים מנוגדים.
לגוון את התיק
שימוש במסך זה וביכולות ההשוואה יכולים לבוא לידי ביטוי, לדוגמא, בחיפוש ניירות עם רמת מתאם (קורלציה) נמוכה לעומת המדדים המובילים בשוק. זאת כדי לחפש ניירות שיגוונו את תיק ההשקעות שלנו וישאירו סיכוי לעליות גם כאשר השוק יורד בכללותו.
שימו לב לדוגמא להשוואה שבין מדד הנאסד"ק והזהב - למרות ששני הניירות השיגו תשואה די דומה של כ-25%-30% בשנה האחרונה, ניתן לראות שהבטא שלהם קרובה ל-0. כלומר רמת ההתאמה והקורלציה נמוכה. גיוון תיק ההשקעות עם תעודות סל המשקיעה בזהב יכולה להיות צעד חכם ע"פ ההשוואה הזו. אגב בחירת תעודת הסל מבין מגוון התעודות הקיימות יכול להיעשות גם כן באמצעות המסך הזה.
השוואת נפט וגז
נסיים עם סקטור הנפט והגז. השוואה קלאסית הינה השוואת ניירות מאותו הסקטור בתוספת מדד הסקטור. בדוגמא, מספר ניירות מתחום הנפט עם המדד. מלבד הגרף ואפשרויות המשחק עם תקופת ההשוואה ניתן לראות בחלקו העליון של המסך את הטבלה המאפשרת לקבל ולהשוות נתונים פיננסיים אודות החברות וכן נתונים מעולם הניתוח הטכני.
*אין במידע המוצג באתר ובמאמר זה משום המלצה לקנות או למכור נייר ערך או מדד כלשהו. הנתונים והסקירות מוגשים ככלי עזר לקבלת החלטות וכאינפורמציה טכנית והפועל על פיהן עושה זאת על סמך שיקול דעתו בלבד. אנו ממליצים לכל העושה שימוש במידע זה לפעול לאחר שקול דעת, לימוד והיכרות עם תחום הניתוח הטכני.
הזמנה מיוחדת! בורסה גרף ו-USG Capital שמחים להזמינכם לכנס בנושא שיטת הניתוח הטכני ומערכות המסחר הפרטיות. בכנס יוצגו בפניכם כלים מתקדמים למסחר ולניתוח מדדים, מניות וסחורות בשווקים הגלובאליים תוך התייחסות ליתרונות המערכות החדישות של השוק הפרטי לעומת מסחר באמצעות הבנקים.
ב
- 4.עמי 27/07/2011 14:43הגב לתגובה זולא אמרת לפני שלושה ימים שהיא חיובית?
- 3.שפו - תוספת מוצלחת (ל"ת)יובל 27/07/2011 11:55הגב לתגובה זו
- 2.היועץ 27/07/2011 11:32הגב לתגובה זועדיף שתמשיך עם כתבות מהסוג הזה ותעשה פסק זמן מניתוח טכני, על הניתחים שלך אפשר להגיד,רחמנא ליצלן, הניתוח הצליח אבל החולה מת ,,,,,ו
- 1.ישראל 27/07/2011 10:19הגב לתגובה זושלום אייל, בימים אלה כשכולם מדברים על מחירי הדירות, עולה השאלה: האם ניתן לנתח טכנית את מחירי הדירות, ואם כן- איך עושים זאת? על אלו גרפים מסתכלים? אשמח אם תדגים ניתוח טכני כזה.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.03% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.03% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
