חדש וכדאי להכיר! הדרך היעילה ביותר לביצוע השוואת ניירות ערך
כולנו אוהבים להשוות. למי יש יותר גדול, יותר חזק, יותר יפה וכשבשוק ההון עסקינן - מי יציב יותר ומשיג תשואה גבוהה לאורך זמן ברמת סיכון נמוכה ככל שניתן.
אכן מידי יום אפשר לראות באתרי האינטרנט ובעיתונות הכלכלית גרפים וטבלאות להשוואת ניירות ערך - מניות אל מול קרנות, מדדים אל מול תעודות סל, מטבעות וסחורות.
בכתבה זו נציג בפניכם מסך חדש ומתקדם המאפשר במהירות וביעילות לבצע השוואת ניירות ערך מכל הסוגים והמינים ועל פי פרמטרים שונים. ניתן לקבלם גם בגרף וגם בטבלה.
מסך השוואת התשואות שהינו חלק מהאתר החדש של בורסה גרף מאפשר בראש ובראשונה לבצע השוואת תשואות והשוואת התנהגות פשוטה. שימו לב לדוגמא הבאה הכוללת השוואת מטבעות נבחרות אל מול הדולר האמריקני.
הסתכלות מהירה על הגרף מלמדת אותנו כי בתקופה האחרונה התשואה של הדולר האוסטרלי היתה הגבוהה ביותר מבין המטבעות שהשתתפו בהשוואה.
השוואת מטבעות
כמו כן אפשר ללמוד על הקורלציה שבין המטבעות השונים (אוסטרלי, ין יפני, פאונד) לעומת התנהגות הדולר מול השקל שהינה ברמת קורלציה נמוכה יותר. בתחתית המסך, מתחת לגרף, ניתן לראות את כלי "הבטא" שמוכר וודאי לכל מי שבילה כמה חודשים או שנים על ספסלי האקדמיה בלימודי הכלכלה והמימון.
הבטא מבטא במספרים את הקורלציה או רמת המתאם שבין שני ניירות. בדוגמא, נבחרה האפשרות להצגת בטא בין השקל-דולר לבין הדולר-אירו. ניתן לראות שבתקופה האחרונה התייצבה הבטא על ערכים של מינוס 0.5 מה שאומר שבממוצע עלייה של 1% באירו (מול הדולר האמריקני) הובילה לירידה של 0.5% ביחס השקל-דולר. יחס הפוך של 1 ל-2. הבטא נעה סביב ציר ה-0 כאשר רמות הקרובות ל-0 מצביעות על העדר מתאם. בטא חיובית מלמדת על תנועה בכיוונים דומים ובטא שלילית - בכיוונים מנוגדים.
לגוון את התיק
שימוש במסך זה וביכולות ההשוואה יכולים לבוא לידי ביטוי, לדוגמא, בחיפוש ניירות עם רמת מתאם (קורלציה) נמוכה לעומת המדדים המובילים בשוק. זאת כדי לחפש ניירות שיגוונו את תיק ההשקעות שלנו וישאירו סיכוי לעליות גם כאשר השוק יורד בכללותו.
שימו לב לדוגמא להשוואה שבין מדד הנאסד"ק והזהב - למרות ששני הניירות השיגו תשואה די דומה של כ-25%-30% בשנה האחרונה, ניתן לראות שהבטא שלהם קרובה ל-0. כלומר רמת ההתאמה והקורלציה נמוכה. גיוון תיק ההשקעות עם תעודות סל המשקיעה בזהב יכולה להיות צעד חכם ע"פ ההשוואה הזו. אגב בחירת תעודת הסל מבין מגוון התעודות הקיימות יכול להיעשות גם כן באמצעות המסך הזה.
השוואת נפט וגז
נסיים עם סקטור הנפט והגז. השוואה קלאסית הינה השוואת ניירות מאותו הסקטור בתוספת מדד הסקטור. בדוגמא, מספר ניירות מתחום הנפט עם המדד. מלבד הגרף ואפשרויות המשחק עם תקופת ההשוואה ניתן לראות בחלקו העליון של המסך את הטבלה המאפשרת לקבל ולהשוות נתונים פיננסיים אודות החברות וכן נתונים מעולם הניתוח הטכני.
*אין במידע המוצג באתר ובמאמר זה משום המלצה לקנות או למכור נייר ערך או מדד כלשהו. הנתונים והסקירות מוגשים ככלי עזר לקבלת החלטות וכאינפורמציה טכנית והפועל על פיהן עושה זאת על סמך שיקול דעתו בלבד. אנו ממליצים לכל העושה שימוש במידע זה לפעול לאחר שקול דעת, לימוד והיכרות עם תחום הניתוח הטכני.
הזמנה מיוחדת! בורסה גרף ו-USG Capital שמחים להזמינכם לכנס בנושא שיטת הניתוח הטכני ומערכות המסחר הפרטיות. בכנס יוצגו בפניכם כלים מתקדמים למסחר ולניתוח מדדים, מניות וסחורות בשווקים הגלובאליים תוך התייחסות ליתרונות המערכות החדישות של השוק הפרטי לעומת מסחר באמצעות הבנקים.
ב
- 4.עמי 27/07/2011 14:43הגב לתגובה זולא אמרת לפני שלושה ימים שהיא חיובית?
- 3.שפו - תוספת מוצלחת (ל"ת)יובל 27/07/2011 11:55הגב לתגובה זו
- 2.היועץ 27/07/2011 11:32הגב לתגובה זועדיף שתמשיך עם כתבות מהסוג הזה ותעשה פסק זמן מניתוח טכני, על הניתחים שלך אפשר להגיד,רחמנא ליצלן, הניתוח הצליח אבל החולה מת ,,,,,ו
- 1.ישראל 27/07/2011 10:19הגב לתגובה זושלום אייל, בימים אלה כשכולם מדברים על מחירי הדירות, עולה השאלה: האם ניתן לנתח טכנית את מחירי הדירות, ואם כן- איך עושים זאת? על אלו גרפים מסתכלים? אשמח אם תדגים ניתוח טכני כזה.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים
על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה
יוקר המחיה מכביד על המשפחות
דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.
במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.
יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.
השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה
החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- כאן צומחים!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.
