בסס"ח: אגרקסקו עלולה להגיע לפירוק; עשרות חקלאים החלו ליצא באופן עצמאי
החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ (בסס"ח) הודיעה היום (ד') כי חשש קיים כבד שלמרות ניסיון ההצלה של חברת אגרקסקו, החברה עלולה למצוא עצמה בימים הקרובים ללא תוצרת חקלאית לשיווק בחו"ל ולהגיע לפירוק.
המגדלים לא ממתינים להליכי ההבראה ורבים מהם כבר החלו בהליכים עצמאיים לייצא את התוצרת החקלאית שלהם ישירות לחו"ל. מנתונים שמסרה בסס"ח עולה, כי בימים האחרונים קיבלה החברה עשרות פניות מצד מגדלים בבקשה לבטח משלוחי ייצוא לחו"ל באופן ישיר, בביטוח סיכוני אשראי וסחר חוץ.
מהיקף הבקשות עולה, כי אגרקסקו תיוותר בתוך זמן קצר ללא תוצרת חקלאית לשיווק בחו"ל. עוד עולה מנתוני בסס"ח, שכ-40% מהביקושים לביטוח אשראי הם לייצוא תוצרת חקלאית לגרמניה ובריטניה (כ-20% כל אחת), כ-15% להולנד, כ-10% לצרפת וכ-10% לארה"ב. התוצרת אותה מבקשים החקלאים לבטח מקיפה את כל התחומים: פירות, ירקות ופרחים.
בבסס"ח מסבירים, כי העובדה שבית המשפט הקפיא גם את חובות אגרקסקו לחקלאים, ולא קיבל לפי שעה את הפרשנות כי הסחורה הועברה מהמגדלים לאגרקסקו בנאמנות, יוצרת מצב שבו המגדלים משווקים את התוצרת החקלאית לחו"ל בעצמם, או בעזרת חברות מתמחות לנושא זה, ואגרקסקו עלולה למצוא עצמה בתוך ימים אחדים כמעט ללא תוצרת חקלאית לשיווק.
במצב זה, נמסר מבסס"ח, החברה עלולה להיקלע לפירוק.
כזכור, טרם ההקפאה החזיקה אגרקסקובסחורה ובמזומנים השייכים לחקלאים בשווי כולל של כ-11 מיליון אירו. לדביר ארגונים החקלאים, הכספים והתוצרת החקלאית הם רכושם וקניינם שלהם עצמם, ואגרקסקו הנמצאת בהקפאה אין זכויות כלשהן בנכסים אלה.
חובותיה של אגרקסקו מגיעים לכ-106 מיליון אירו. עם נושי החברה נמנים הבנקים, עובדי החברה, בעלי האג"ח (גופים מוסדיים) והחקלאים עצמם. במסגרת הבקשה להקפאת הליכים הודיעה אגרקסקו, כי בשל הסכמי קונסיגנציה בינה לבין החקלאים, הסחורה והמזומנים שייכים לחקלאים ולא לה, ולכן אמורה להיות להם עדיפות בעת החזר הכסף. מנגד, הבנקים מחזיקים בשעבודים שלכאורה מעניקים להם עדיפות על פני החקלאים.
דוד מילגרום מנכ"ל בסס"ח אמר כי, "רק אם בית המשפט יודיע ללא דיחוי כי מגדלים שימשיכו לשווק תוצרתם דרך אגרקסקו יקבלו בנוסף לתמורה בגין האספקות החדשות שמובטחת על ידי הנאמן, גם חלק מחובות אגרקסקו בגין התקופה שלפני ההקפאה, ניתן יהיה לעצור הסחף ולהציל החברה".
בסס"ח מבטחת אשראי ב-115 מדינות בהיקף של יותר מ-12 מיליארד דולר בשנה, בעסקאות סחר חוץ ובשוק המקומי. ביטוח האשראי מבטיח שהספק יקבל את כספו גם אם הלקוח אינו משלם כתוצאה מחדלות פירעון, קשיים כלכליים או אירוע פוליטי המונע תשלום. הבעלות על בסס"ח מתחלקת בין הראל השקעות בביטוח ופיננסים, ביטוח חקלאי ויולר הרמס - מבטח האשראי הגדול בעולם.
- 1.דון קיחוטה 13/07/2011 15:45הגב לתגובה זוהמגדלים שלכאורה עוזבים את אגרקסקו מעולם לא באמת תכננו להשאר איתה. ידוע לכל שמאז שתירוש עזב הם עוזבים אותה טיפין טיפין. למה? כי בונדי לא הסכים ל" תמריצים" שתירוש, לכאורה, נתן להם. כן, אותם " תמריצים" שהביאו את אגרקסקו אל תהום הנשיה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
