בימים אלה טרודים המשקעים, בצדק, בתלאות משבר החוב ביבשת אירופה. יוון לא יורדת מהכותרות וחוששים כי אירלנד, פורטוגל וכעת גם איטליה - הסיפור של היומיים האחרונים - מחכות מעבר לפינה. שרי האוצר של מדינות האירו נפגשים לפגישת חרום וכבר נשמעות קריאות להאצת חבילת החילוץ השנייה למדינת האיים.

בזמנים רגילים, היה המצב הכלכלי בעולם בכלל ובמשקים המתעוררים בפרט תופס כותרות גדולות יותר. אחרי הכל, מקובל לחשוב כי העולם נחלץ ממשבר 2008-9 ורבים מסכימים כי המשקים המתעוררים הם שהוליכו את ההתאוששות. אולם, אינדיקציות שצופות קדימה מציגות לאחרונה תמונה אחרת.

ברמה הגלובלית, ניכרת חולשה בחודשיים האחרונים, הן בסקטור הייצור והן בענפי השירותים. מדד מנהלי הרכש המשולב קרוב כעת לרמתו הנמוכה ביותר בשנתיים האחרונות. למעשה, המדד קרוב לשפל מאז החלה היציאה מהמשבר. ההאטה מתחוללת בסעיפי התפוקה וההזמנות החדשות - מה שלא מבשר טובות לתפוקת התעשייה ולפדיון בחודשים הבאים.

מנהלי המדד טוענים כי רמת הפעילות בכלכלה הגלובלית ירדה מדרגה ברבעון השני בהשוואה לרבעון הראשון של השנה. הפעילות עדיין מתרחבת, אך לא מהר מספיק כדי להביא סוף סוף לתפנית המיוחלת בשוקי העבודה ברוב מדינות המערב.

גם מדד האינדיקאטורים המובילים של הארגון לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי (OECD) שפורסם ביום ב' מצביע על האטה ברוב המדינות החשובות. לפי המדד, קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה ובריטניה נמצאות בדרכן להאטה וגם בארצות הברית ויפן הופיעו סימנים ראשונים לכך.דומה כי נתוני התעסוקה הגרועים בארצות הברית רק מהווים גושפנקא למגמות השליליות העולות כעת משני המדדים המרכזיים הללו.

אך הבעיה הגדולה יותר עלולה להגיע דווקא מכיוון המשקים המתעוררים - אלו שהיוו את הבסיס ליציאה מהמשבר הגלובלי. אם מתבוננים במדד HSBC על המצב במשקים הללו, מגלים כי ברבעון השני של השנה גדלה פעילותם בקצב האיטי ביותר זה שנתיים. ההאטה הורגשה בעיקר בבתי החרושת ואחת הסיבות המרכזיות הייתה ירידה בהזמנות שהגיעו מסין, ברזיל ורוסיה עצמן.

סיבה בולטת נוספת היא המדיניות המוניטארית המרסנת שרבות מהמדינות הללו נוקטות כעת במטרה להיאבק באינפלציה. אם נחזור שוב למדד של OECD נגלה כי דווקא ארבע המדינות המתעוררות החשובות ביותר - ברזיל, סין, הודו ורוסיה, משתרכות כעת מאחור וכולן נמצאות בדרכן להאטה. (ברוסיה מדובר בסימנים ראשונים לכך) מדד אחר של Conference Board מצביע על התמתנות בסין.

לפני שלושה חודשים כתבתי כאן על כך שראוי לתת כבוד לשווקים המתעוררים, שאוצרים יתרונות רבים במבט לחמש השנים הקרובות, אך גם להיות זהירים לגביהם - בגלל שהם שונים מאוד זה מזה ובגלל שרבים מהם מתמודדים כעת עם לחצי אינפלציה גבוהים, יחסית.

הנתונים האחרונים (במיוחד בסין) יהוו נקודת מבחן בהקשר זה: תרחיש של "נחיתה רכה" נראה כעת הדבר האופטימאלי מבחינתם ומנהלי מדד HSBC חושבים שהם אכן יכולים להשיג זאת - אך מבחינתנו היד חייבת להישאר על הדופק. כך גם לגבי שאר מדינות העולם.

לנוכח סימני ההאטה העולים מהמדדים שהזכרנו ואחרים, אחת הטעויות הגדולות ביותר שנוכל לעשות כעת היא לחשוב שאם משברי החוב באירופה ובארצות הברית ייפתרו בסופו של דבר - העניינים יחזרו לשגרה. הדרך לכך עוד ארוכה. בהחלטות שנקבל בעתיד נצטרך לקחת זאת בחשבון.

נכתב על ידי רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות