האם מצבה של ארה"ב הגדולה מזכיר את מצבה של יוון הקטנה?

מיטל גרשון, מנהלת השקעות בחברת תכלית דיסקונט העוסקת בניהול תיקי השקעות, כותבת על הדומי והשוני בין מצבן הכלכלי של ארה"ב ויוון
מיטל גרשון | (12)

ממשל אובמה פועל בימים אלה על מנת לשכנע את הקונגרס לקבל את הצעתו להעלות את תקרת החוב. משרד האוצר מתריע כי אם הדמוקרטים והרפובליקנים לא יצליחו להגיע להסכמה בנושא, ארה"ב עומדת בפני חדלות פירעון ב-2 באוגוסט.

תקרת החוב של ארה"ב הינה 14.3 ד' טריליון כאשר החוב של ארה"ב צפוי להגיע לרמה זו באוגוסט. שר האוצר, גייתנר, דוחק בקונגרס להימנע מקטסטרופה כלכלית וההשלכות על השווקים מחדלות פירעון של ארה"ב.

בנוסף, סוכנויות הדירוג התריעו מפני הורדת דירוג לארה"ב מרמת ה-AAA. חדלות פירעון של ארה"ב תוביל בוודאות למשבר פיננסי נוסף שיאיים על מקומות העבודה והחסכונות של האמריקנים. הריבית תעלה בחדות והשווקים יפלו ביחד עם ערך הדולר וארה"ב תיגרר למיתון נוסף.

המחלוקת בין הדמוקרטים לרפובליקנים היא לגבי גובה ואופן הקיצוץ בהוצאות, בין השאר בתחום ביטוח הבריאות והעלאת המיסים. נראה כי קיים קושי להגיע להסכמה בין הצדדים בזמן כה קצר, וקיימת אפשרות כי הצדדים יגיעו להסכם זמני. הסכם "המיני דיל" יאפשר את העלאת החוב באופן זמני בכטריליון דולר, וידחה את ההחלטה לגבי הקיצוצים והעלאת המיסים עד לאחר הבחירות. סביר ביותר להניח כי שני הצדדים יאלצו להתפשר והסוגיה תרד מהפרק בשבועות הקרובים.

לכאורה מצבה של ארה"ב מזכיר את מצבה של יוון. עלייה מתמשכת בגרעון ובחוב, עליה בחששות המשקיעים, וכניסה ללופ של קיצוצים בתקציב, כל אלה מקשיים יותר על התאוששות וצמיחה. אך בפועל ארה"ב נמצאת במקום שונה לחלוטין מיוון. ארה"ב אינה תלויה באף אחד, אף ארגון או ממשלה אחרת.

ארה"ב יכולה תמיד להדפיס עוד דולרים ככל שתזדקק, היא מנפיקת המטבע. יוון צריכה תמיד לרסן את הוצאותיה וצריכה קודם לגייס כסף על מנת לממן פעולותיה. אין לה אוטונומיה מוניטרית והיא תלויה ב-ECB והחלטותיו לגבי גובה הריבית. היא אינה יכולה להפחית את המטבע שלה.

הממשל האמריקני יכול להדפיס כל כמות כסף החסרה לו ולפרוע את כל חובותיו. וורן באפט אומר "המזל של ארה"ב הוא שהחוב שלה בדולרים". אז למה בעצם אמריקה מודאגת? מכיוון שבמקרה של הדפסת כמויות גדולות של כסף ההשפעה תהייה היפר אינפלציה וירידה בערכו של הדולר בצורה דרסטית. "החדלות פירעון" של ארה"ב תהייה בצורת איבוד האמון של המשקיעים בכלכלה וגרירת המשק למיתון.

ארה"ב הגדילה את החוב והגירעון בצורה מסוכנת על מנת להניע את הכלכלה ולצאת מהמשבר והמיתון. הקונגרס וממשל אובמה יגיעו לאיזושהי הסכמה כזו או אחרת כנראה כבר בימים הקרובים לפני מועד ה-Deadline ב-2 באוגוסט.

בעבר, הקונגרס העלה את תקרת החוב 78 פעמים משנת 1960 ע"י העלאה קבועה, העלאה זמנית או שינוי הגדרת החוב. נציגי הקונגרס משתי המפלגות מבינים כי צעד זה הכרחי. לאחר כל המאמצים והפעולות לתמוך בכלכלה בשנים האחרונות נראה כי מקבלי ההחלטות ישכילו להגיע לפשרה בנושא מהותי זה.

אך גם לאחר העלאת תקרת החוב מצבה של הכלכלה עדין ועם סיום תוכניות התמריצים בסוף יוני הכלכלה צריכה להוכיח כי היא מספיק חזקה על מנת להמשיך ולהניע את "הגלגלים" בכוחות עצמה. זוהי בעצם השאלה המרכזית לגבי כלכלתה של ארה"ב.

לדעתי התמודדותה של הכלכלה עם סיום תוכנית התמריצים תהיה קשה ויהיה עליה להתגבר על מכשולים רבים. ההתמודדות הגדולה תהיה עם רמת האבטלה, שכבר עכשיו, עם סיום תוכנית התמריצים, מצביעה על עליה מסוימת לאחר תקופה של שיפור בתחום זה. עם רמת אבטלה גבוהה הצריכה תיפגע באופן ישיר, וללא צריכה פרטית חזקה יהיה קשה מאוד לכלכלה להתרומם ולצמוח.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    אורי 14/07/2011 13:24
    הגב לתגובה זו
    " דומי" - אם יש כזו מילה בשפה העיברית ?
  • 11.
    האם למכור עוד $ ? (ל"ת)
    דוד65 14/07/2011 09:54
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    איך זה ישפיע על גרמניה ? (ל"ת)
    פריאל 18 14/07/2011 09:53
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    את צודקת- ראי היום סך הגיוסים של אובמה (ל"ת)
    דסקש 82 14/07/2011 09:52
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    איזה כוסית יא ווארדי (ל"ת)
    משה 13/07/2011 23:27
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שימשי 13/07/2011 23:20
    הגב לתגובה זו
    מקצועי ומעשיר
  • 6.
    הכותבת ראויה! (ל"ת)
    משה 13/07/2011 17:45
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אמנון 13/07/2011 16:12
    הגב לתגובה זו
    יש להם מדפסת משוכללת של דולרים והם יכולים, ומדפיסים כמה דולרים שהם רוצים מדי פעם צריך איזה אישור קטן מבית הנבחרים, אבל בשביל זה יש נשיא שישיג את האישור המתאים בקיצור באמריקה כמו באמריקה - הכל טוב. הסינים עובדים וימצרים האמריקאים צורכים את התמורה בדולר, שקיבלו הסינים, האמריקאים שוחקים עד דק דרך האגחים שהסינים קונים פטנט
  • 4.
    נילי 13/07/2011 13:35
    הגב לתגובה זו
    המזרח הרחוק, סופה יהיה פשיטת רגל. הרי מפעלים שנסגרים מאמללים אלפי משפחות ומפרים בכך את מאזן התשלומים. היחידים אבל היחידים שמרוויחים מזה אלה הם בעלי ההון וכל מיני אינטרסנטים בממשלה שמקבלים שוחד בעקיפין/.מישרין .
  • 3.
    כתבה מאוזנת בהחלט. כל הכבוד !! (ל"ת)
    אלכס 13/07/2011 12:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אביג 13/07/2011 12:31
    הגב לתגובה זו
    לומר בפה מלא שאמריקה בתהליך מתקדם של פשיטת רגל ידועה מראש. ביניינו בין עצמנו זה מצב מתוכנן ע" י אג' נדת NWO (סדר עולמי חדש) הנועד לרסק כלכלית את העולם ולגרום לתלות כלכלית של כל העולם בממשל גלובלי שינהל ביד חזקה ודיקטטורית על אזרחי כל העולם. בשלב זה מה שבטוח זה להצמד לזהב אולי עד יעבור זעם.
  • 1.
    שוסמו, שטחים 13/07/2011 10:23
    הגב לתגובה זו
    בחודש האחרון התשואות על אגח ארהב הולכות ויורדות! זה הגיע לרמות מגוחכות - רמות שבכלל לא משקפות חדלות פירעון אלא להפך - בטחון רב של המשקיעים
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.