מאז ימי השיא של המהפכה התעשייתית לפני כ-150 שנה עלתה טמפרטורת כדור הארץ בממוצע ב-0.6-0.3 מעלות צלסיוס. מדענים צופים כי עד שנת 2100 היא תעלה בממוצע בין מעלה אחת ל- 3.5 מעלות נוספות.

התחממות זו, שמקורה בפליטות גזי חממה כתוצאה מפעילות אנושית, היא שגורמת לאירועי מזג אוויר קיצוניים כפי שהיינו עדים להם בשנים האחרונות. זאת, לצד עליית פני הים, היעלמות איים, הצפות שטחים נמוכים ומדבור של שטחים אחרים ובעקבות זאת, התפשטות מחלות ורעב ורעות חולות אחרות.

ב-2005 נכנס לתוקפו פרוטוקול קיוטו אשר במסגרתו מתחייבות 37 מדינות מפותחות לשאת בהפחתות הגדולות של הפליטות. במדינות כמו ארה"ב, יפן וגרמניה נקבעו מכסות להפחתה ברמות פליטת גזי חממה בתקופה שבין2012-2008 (תקופת המחויבות הראשונה) ביחס לרמת פליטתם בשנת 1990. מתוקף ההסכמים בינ"ל אלה קיבלו מספר ארגונים עולמיים סמכות להנפיק היתרי פליטה (Carbon Credit) שמוגבלים בכמות נקובה וידועה מראש, כל היתר כזה מאפשר למחזיק בו (מדינה או תאגיד עסקי) לפלוט טון אחד של פחמן דו חמצני (CO2).

היתרים האלו נסחרים בשווקים הבינלאומיים לפי מחיר שוק, ולפי הדו"ח האחרון של הבנק העולמי גדל השוק המדובר לגודל של 144 מיליארד דולר ויש שצופים ששווי השוק שלהם יגיע לכ-670 מיליארד דולר עד שנת 2013.

הקפיצה הגדולה במחזורי המסחר אירעה בשנתיים האחרונות לצד צמיחה של מספר זירות מסחר חדשות ביניהן בורסת הנגזרים הנחשבת של שיקגו. לא בכדי הולך וגדל העניין במסחר בהיתרי הפליטה.

בצד הביקוש נמצאים בעיקר חברות אשר לצורך תהליכי הייצור שלהן צריכות את היתרי הפליטה האלה, ממשלות שאוגרות אותם לצרכי מלאי או לצריכה שוטפת, ארגוני איכות סביבה שגם הם מעוניינים בהיתרים לצרכי מלאי ולעידוד פרויקטים שונים בעיקר בארצות מתפתחות. אין לשכוח את המשקיעים הפרטיים והברוקרים שנמצאים במשחק לשם הפקת רווח ספקולטיבי.

את צד ההיצע מספקות ממשלות הנהנות מעודפים, הן כתוצאה מחסכון בצריכה העצמית והן מהשקעות בפרויקטים לעידוד החיסכון במדינות מתפתחות ש"מזכות" אותן בהיתרים נוספים, עסקים וחברות שלא ניצלו את ההקצאה שניתנה להם כתוצאה מהתייעלות בייצור והקטנת הפליטה בפועל. ארגוני איכות סביבה, שמזוכים בקרדיט כתוצאה מפעילותם. וכמובן, משקיעים פרטיים וברוקרים שמחזיקים במלאי לצרכי מסחר ורווח.

סוחרים שמאמינים שמגמת ההתייעלות של הפירמות נמצאת בעלייה ועקב כך יווצרו בשוק עודפי היצע, יפתחו פוזיציית שורט על ההיתרים. מנגד, מי שסבורים כי מגמת ההתאוששות בכלכלה העולמית תימשך ושקיבולת הייצור של החברות בעולם תמשיך לעלות יעדיף להיות בפוזיציית לונג המשקפת מחסור בהיתרי פליטה.

מצ"ב גרף המתאר את התפתחות מחיר היתר הפליטה (חוזה הפוקע בדצמבר 2011) משנת 2008 ועד היום:

*לקוח מאתר בלומברג

המחיר נקוב באירו (לטון פליטת CO2 ) והמכפיל הוא 1000, כך שכל חוזה שווה ערך לכ-10500 אירו. שימו לב לקורלציה לשוקי המניות ולרמת התנודתיות הגבוהה שטומנת בחובה אפשרות להפקת רווחים מהמסחר.

לסיכום, שוק המסחר בהיתרי פליטת CO2 פותח בפנינו עולם שלם של אפשרויות בשל הצמיחה המדהימה בהיקפי המסחר וההתעניינות הרבה מצד סוחרים וברוקרים רבים ברחבי העולם. כדי להשתתף במסחר בהיתרים יש לפנות לברוקר שיש ברשותו גישה לזירת המסחר, לפתוח חשבון השקעות רלוונטי, להפקיד בחשבון הברוקר סכום שישמש כ"בטחונות" ולהתחיל לסחור.

היום אפשר לסחור בחוזים על היתרי פליטה הפוקעים בדצמבר 2011 ודצמבר 2012. הדובדבן שבקצפת הוא שהתמורה מעודפי הביקוש, אם ישנם, מנותבת לארגוני הסביבה הבינ"ל ומושקעת חזרה בפרויקטים רלוונטיים לעניין, כך שבסופו של דבר יוצא שכולנו מרוויחים.

יובהר כי לכותב ו/או לחברה שבה הוא מועסק ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה. אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או למס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא.