פנסיית חובה והחובה להפקדה לקופת פיצויים אישית
צו ההרחבה לפנסיית חובה אשר חייב הפקדה ולו מינימלית לתנאים סוציאלים עבור כל שכיר במשק "נחת על שולחננו" כבר ב-1.1.2008. יחד עם זאת גם היום כ-3.5 שנים לאחר יישום הצו עדיין עולות שאלות רבות ומעסיקים רבים מתחבטים האם הפקדותיהם לקופות פנסיוניות עונות על החובה המוגדרת בצו?
בטור שלפנינו נעסוק בשתי סוגיות חשובות:
הראשונה, חובת ההפקדה לפיצויים ולהיכן? השניה, האם המעסיק מחוייב להפקיד אך ורק על פי צו ההרחבה או שיתכן שלעיתים הוא מחוייב להפקיד לעובד מעבר לכך?
חובת ההפקדה לפיצויים לקופה אישית:
שאלה זו נשאלה פעמים רבות ובעיקר טרם סגירת הקופות המרכזיות לפיצויים להפקדות בתחילת 2011. האם מעביד המפקיד עבור עובדו לתגמולים ובנוסף חוסך לפיצויים עבור העובדים במקום אחר, מקום שאינו קופה על שם העובד, עונה על המוגדר בצו?
התשובה היא כי מעביד כזה אינו עונה על החובה המלאה כפי שהיא מוגדרת בצו ההרחבה. סעיף 4 וסעיף 5 לצו מדגישים כי גם מעסיק אשר מפקיד לתגמולים מעבר לנקבע בצו, אך אינו מפקיד לפיצויים, מחויב להפקיד לקופה אישית לפיצויים (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל) לפחות את האחוזים הקבועים בצו ההרחבה.
בנוסף חשוב לדעת כי על פיצויי פיטורים המופקדים על פי צו ההרחבה לפנסיית חובה יחול סעיף 14 לחוק פיצוי פיטורים על כל המשתמע ממנו כולל העובדה כי הפיצויים מועברים לעובד בכל מקרה של עזיבת עבודה הן בפיטורים והן בהתפטרות (כפוף לחריגי הסעיף).
חשוב לזכור כי בשנת 2011 עומדת חובת ההפקדה על 3.34% לפיצויים ו-3.33% לתגמולים על חשבון המעביד וסכום זהה על חשבון העובד (סה"כ 10%).
באילו מקרים המעביד מחוייב להפקיד מעבר לקבוע בצו?
גם שאלה זו נשאלה פעמים רבות ולעיתים התשובה מורכבת. בצו מוגדר כי במידה וחל הסכם מיטיב, מחוייב המעביד על פי ההסכם המיטיב. הסכמים אלו מוגדרים בצו: "אין בצו זה כדי לפגוע ו/או לגרוע ו/או למעט מזכויות העובדים עליהם חל הסדר פנסיה מיטיב, לרבות הסכם ו/או הסדר אחר, ובכלל זה הסכם קיבוצי כללי, הסכם קיבוצי מיוחד, הסדר קיבוצי ו/או הסכם אישי ו/או צו הרחבה ו/או דין, ובלבד שמעוגן בו הסדר פנסיוני המיטיב על ההסדר הפנסיוני הקבוע בצו זה".
המשמעות של סעיף זה, כי כל אחד מהמעבידים מחוייב לבדוק ולדעת האם כחלק מעיסוקו הוא שייך לארגון מעבידים ומכח שיוך שכזה מחוייב להסכם קיבוצי המחייב להפקיד אחוזים גבוהים יותר לפנסיה. האם חל עליו צו הרחבה כזה או אחר שבה חובתו הפנסיונית גבוהה יותר או שבהסכם אישי התחייב להפקיד לעובד או לעובדים מסויימים מעבר לכתוב בצו? טוב יעשו המעסיקים במידה ויבדקו את חובתם האמיתית על מנת למלא את חובתם הפנסיוניות לעובדים.
לצורך הנוחות, מצ"ב טבלת אחוזי ההפרשה לפנסיית חובה:
- 11.יואב 11/07/2011 11:57הגב לתגובה זובמקום הנוכחי אני חתום על סעיף 14, במידה ואני עוזב את מקום העבודה ובמקום הבא אין הפרשות עפ" י סעיף 14, האם אני יכול לבקש שימשיכו לפי סעיף 14, או להמשיך כפי שנהוג במקום החדש. בנוסף יך אני עושה איחוד בין 2 סוגי ההפרשות
- ירון שמיר 11/07/2011 12:20הגב לתגובה זוסעיף 14 כן או לא הינו חלק מתנאי העבודה הנקבעים במו" מ בין העובד למעביד. לגבי איחוד, אתה יכול להמשיך את התוכנית, שווה כמובן לבדוק את טיבה
- 10.אלעד 11/07/2011 11:45הגב לתגובה זושלום, תודה על הכתבה המענית. אני קצת מופתע כי חשבתי שהחובה היא 8.33% כלומר משכורת לשנה... זה רלוונטי לי עכשיו כי אני צריך לשלם פיצויים למנקה שלי במשך 4 שנים. אני חושב שאשלם בכל מקרה 8.33% אבל מענין אותי לדעת מה החובה?
- ירון שמיר 11/07/2011 12:14הגב לתגובה זוהחובה במקרה פיטורים היא אכן של 8.33%. צו ההרחבה מחייב הפרשה נמוכה יותר אך במידה של פיטורים יש צורך לבצע ההשלמה
- 9.לא משתלם להפריש 10/07/2011 17:30הגב לתגובה זובשל כפל מס על הפרשות העובד לא משתלם להפריש לפנסיה (אשר תמוסה כחוק בגיל פרישה שוב!). לכן לבעלי שכר גבוה (או מי שעתי דלצבור קצבה הגבוהה מ-8000 שח) לא משתלם להפריש
- אלון 11/07/2011 09:20הגב לתגובה זולמשוך את פיצויי הפיטורים במלואם כולל אלו שלא פטורים ממס. אחרת תשלמו על זה בעתיד...
- 8.משה 10/07/2011 16:49הגב לתגובה זועובדת יותר משנה. אפשר לדעת כמה צריך להפריש לפנסיה ולפיצויים? תודה.
- ירון שמיר 10/07/2011 17:04הגב לתגובה זוהשנה האחזוים הם 3.33% לתגמולים ו-3.34% לפיצוים סה" כ 10% ראה ההתקדמות בשנים הבאות
- 7.יוסי 10/07/2011 15:44הגב לתגובה זואו שבמידה ויש ירידות חזקות בבורסה לא רק התגמולים נפגעים אלא גם סכום הפיצויים. ואם כן באיזה מידה הם עלולים להפגע. במילים אחרות האם יש מגבלות סיכון לחברות הביטוח בכל הקשור לכסף שהופקד לפיצויים? תודה
- ירון שמיר 10/07/2011 16:57הגב לתגובה זוקיים שוני בין סוגי הפוליסות לגבי התשואה של הפיצויים. מדובר על נושא סבוך, אני מניח שניחד כתבה לענין זה בעתיד
- 6.מ 10/07/2011 14:28הגב לתגובה זולפני חוק הפנסיה המעסיק שלי הפריש את הפיצויים לקופה כללית קרן פיצווים האם הוא מחוייב להעביר את הסכום שהצטבר עד לפני חוק הפנסיה לקופת הפנסיה על שם העובד
- ירון שמיר 10/07/2011 16:56הגב לתגובה זולא, לא קיימת חובה כזו
- 5.יוסי 10/07/2011 13:31הגב לתגובה זוהאם במידה והמעביד מפריש לי 8.33% לפיצויים ואני מתפטר זה הסכום שאקבל על פי השינויים בצו ההרחבה מ-2008 ?
- ירון שמיר 10/07/2011 16:55הגב לתגובה זובאופן עקרוני הדבר תלוי בהסכמה בינך לבין מעבידך. התפטרות בנסיבות שאינן מזכות אינה מזכה בפיצויים אלא אם קיים סעיף 14 בהסכם בינך לבין מעבידך. על הפקדה לפי צו ההרחבה חל ההסכם במידה ולא יש לעגן ההסכם כיאות, בכל מקרה כאמור כל מקרה לגופו
- 4.איתי 10/07/2011 13:30הגב לתגובה זואצלנו מפרישים 5 עובד ו-6 מעביד לפנסיה. זה יוצא בסה" כ 11 אחוז אבל אין הפרשה לפיצויים בתוך זה. זה תקין?
- ירון שמיר 10/07/2011 16:53הגב לתגובה זוהצו מחייב במפורש הפקדה גם לפיצוי פיטורים (מינימום על פי האחוזים בצו) גם אם מפקידים לתגמולים מעבר לרשום.
- 3.ניר 10/07/2011 12:54הגב לתגובה זומהם החריגים שבחוק לגבי תשלום פיצויים שהופרשו במקרה של התפטרות עובד?
- ירון שמיר 10/07/2011 16:52הגב לתגובה זומפנה אותך לחוק פיצוי פיטורים קימים מספר חריגים
- 2.פנסיה חובה= מס טייקונים המחייב את העובדים להפ (ל"ת)כסף למימון הטייקונים 10/07/2011 12:52הגב לתגובה זו
- 1.דודי 10/07/2011 11:14הגב לתגובה זוהאם המעביד חייב לדווח על השכר כפי שהוא בשכר היסוד ? או שמותר לו לדווח על חלק משכר היסוד . דוגמא אני מקבל 9000 ברוטו יסוד עמלות אבל מוצהר בחברת הביטוח ששכרי הוא 6000 שח ומזה מופרש 5% ממני ו 14% מהמעביד להכל .
- ירון שמיר 10/07/2011 16:51הגב לתגובה זובצו ההרחבה מוגדר :השכר המבוטח של העובד לצורך ביצוע ההפרשות הינו שכר העובד ורכיביו כמשמעם בחוק ובתקנות פיצויי פיטורים או השכר הממוצע במשק הנמוך מבין השניים

חשד לשחיתות חמורה ברשות המסים בנצרת: מיליוני שקלים הוזרמו במרמה לנישומים
כתבי אישום חמורים הוגשו נגד שני בכירים ברשות המסים ונגד שורת מתווכים, בגין הפעלת מנגנון הונאה מתוחכם שכלל שוחד, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי חקירה. הנזק לקופת המדינה נאמד במיליוני שקלים, והחקירה צפויה להיחשף בפרטי פרטים בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתבי אישום חמורים נגד עובדי רשות המסים בנצרת, שמואשמים בהפעלת מערכת שחיתות מתוחכמת שגרמה לנזק של מיליוני שקלים. עורכי הדין רים סויד ונועם הירש הגישו את כתבי האישום נגד נג'וד אבו ליל ואסעד אבו שהואן, שכיהנו בתפקידים בכירים במשרד, לצד רואה החשבון מאמון חמוד שמואשם בסיוע לשיבוש החקירה.
אבו ליל, בת 48, שהייתה ראש ענף במחלקת השירות, מואשמת בהפעלת מנגנון הונאה שבמסגרתו פתחה וקלטה תיקים ברשות המסים בניגוד לנהלים הקיימים. במסגרת הסכמים עם מתווכים, היא קיבלה בין 40% ל-80% מסכומי החזרי המס הבלתי חוקיים שהעבירה לנישומים. בסך הכל זרמו 880 אלף שקל לנישומים במרמה, מתוכם 340 אלף שקל הגיעו ישירות לכיסה של אבו ליל כשוחד.
המתווכים שפעלו עם אבו ליל הם מוניר זבן בן 53, בעל חנות צעצועים הידוע בקהילתו כ"שייח'", אמין אסדי בן 64 שעובד כמנהל חשבונות, ומחמוד עראבי בן 60 הפועל כרתך צנרת. הם קיבלו תשלומים ממשלמי המסים שהפנו אליהם ושילמו מתוך הכסף גם לאבו ליל. כתבי האישום נגדם הוגשו לבית משפט השלום בחיפה.
אבו שהואן, בן 63, שניהל את ענף השכירים, מואשם במימדי מרמה רחבים עוד יותר. הוא הזין מידע כוזב במערכות רשות המסים עבור כ-160 נישומים שונים, כולל נתונים פיקטיביים על שכר, ניכויי מס במקור ותרומות שלא ניתנו בפועל. פעולותיו הביאו להעברת כ-4 מיליון שקל בהחזרי מס, מתוכם 1.6 מיליון שקל שהתקבלו במרמה מוחלטת.
- רשות המיסים ערכה בדיקת ניהול ספרים ב-200 עסקים: כמה התגלו כלקויים?
- הפצצה הגדולה בחוק הרווחים הכלואים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר נודע לאבו שהואן על ביקורת פנימית שמתקיימת ברשות המסים, הוא פנה לרואה החשבון מאמון חמוד בן 56 וביקש את עזרתו בשיבוש ההליכים. חמוד, שייצג נישומים בפני מס הכנסה, התקשר בהוראת אבו שהואן לנישומים שקיבלו החזרי מס במרמה והדריך אותם כיצד לתת תשובות כוזבות אם ייחקרו על ידי הרשויות.

פיזור גלובלי, יתרון מקומי ואזהרה מפיקדונות - המסרים של בכירי שוק ההון
בכנס הפיננסי בצפון הדגישו אורי קרן ממור ומתן שטרית מהפניקס את החשיבות של תיק השקעות מפוזר, את יתרון ההיכרות עם השוק המקומי, ואת הסיכונים שבהסתמכות על פיקדונות וקרנות כספיות לטווח הארוך
מאות רבות של תושבי חיפה והצפון נכחו שלשום באולם תיאטרון הצפון בכנס הפיננסי הגדול של הצפון, בהובלת חברת S.F.P, חברה לתכנון פיננסי הוליסטי המנהלת ומפקחת על נכסים בהיקף של מעל 3.5 מיליארד שקל, ובהשתתפות בכירי עולם ההשקעות בישראל. האירוע, שנערך במטרה להעניק לציבור הרחב כלים מעשיים להתנהלות פיננסית נכונה בכל תנאי שוק, כלל הרצאות של ויטלי פלוטינסקי, בעלים ומנכ"ל משותף ב-SPF, אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי במור גמל, ומתן שטרית, הכלכלן הראשי בקבוצת הפניקס.
אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי, מור גמל אמר במהלך הכנס: "בתחילת 2024, הקונצנזוס היה להשקיע רק בארה"ב, תוך ציפייה למספר הורדות ריבית ולביצועים חזקים. בפועל, קרה בדיוק ההפך. השוק האמריקאי היה אחד החלשים בעולם. אירופה, שהספידו אותה, הציגה תשואות פנומנליות, ואפילו השוק הישראלי הפגין חוסן מרשים למרות המצב. זהו שיעור חשוב המלמד שהקונצנזוס בשוק טועה לעיתים קרובות, ורק תיק מפוזר גלובלית יכול להגן מפני תפניות לא צפויות".
"מה שמעניק לחיסכון הפנסיוני יתרון מכריע, במיוחד בתקופות משבר, הוא ההשקעה בנכסים לא סחירים. מדובר בנכסים ממשיים כמו כביש 6, מנהרות הכרמל ופרויקטי נדל"ן, שאינם נסחרים בשוק ההון. הרכיב הזה, שיכול להגיע למעל 30% בתיק כללי של חברות הביטוח, מייצר תשואה יציבה ופועל כעוגן הגנתי כשהשווקים הציבוריים תנודתיים. זהו יתרון מובנה שלמשקיע פרטי בבנק פשוט אין גישה אליו".
הכנס עסק במגוון רחב של נושאים הבוערים לחוסך והמשקיע הישראלי, החל מבחירת מסלולי השקעה, דרך תכנון מס וניצול הטבות, ועד לדילמת הנדל"ן מול שוק ההון. המשתתפים קיבלו כלים פרקטיים וטיפים כיצד לנווט את עתידם הפיננסי בחוכמה.
- "אפסייד של 80% בטבע"
- לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - מה האנליסטים צופים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ויטלי פלוטינסקי, שפתח את הכנס, הדגיש את החשיבות של תכנון פיננסי הוליסטי. "המטרה המרכזית שלנו הייתה להנגיש את עולם התכנון הפיננסי," אמר פלוטינסקי.