אקזיט לאופיר אופטרוניקה: ניופורט קורפ. תרכוש את המניות בפרמיה של 92%
חברת אופיר אופטרוניקה הודיעה היום כי חתמה על הסכם למיזוג עם ניופורט האמריקנית (Newport Corporation). על פי שווי המשקף לחברה שווי של כ- 230 מיליון דולר.
על פי ההסכם, בעלי המניות של אופיר אופטרוניק יהיו זכאים לקבל, עם השלמת המיזוג, סך של 8.43 דולר במזומן עבור כל מניה רגילה שברשותם, מחיר המשקף פרמיה של כ-92% מעל שער הסגירה של מניית אופיר בבורסה בתל אביב אתמול.
מייסדי החברה, בן ציון לנדא ואפרים גרינפלד, מחזיקים כיום כ-11.5% כל אחד, המייסד והמנכ"ל, ד"ר יעקב זרם מחזיק ב-11% ומופיע מרשימות המנהלים הטובים ביותר במשק מזה כמה שנים. קרן פימי היא בעלת האחזקות הגדולה עם 20%.
בהודעת החברה נאמר כי דירקטוריון החברה אישר פה-אחד את המיזוג והמליץ כך גם לבעלי המניות. העסקה תובא לאישור בעלי המניות באסיפה כללית. השלמת העסקה צפויה ברבעון הרביעי של שנת 2011.
עם השלמת המיזוג תהפוך אופיר לחברה בת פרטית בבעלות מלאה של ניופורט ומניותיה תימחקנה מהמסחר בבורסה לני"ע בתל אביב אך היא תמשיך להיות תאגיד מדווח עד לפירעונן של אגרות החוב (סדרה א') שהונפקו בדצמבר 2005.
אופיר אופטרוניקה עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרים לשוק המערכות האלקטרו-אופטיות. לחברה 6 אתרי יצור ופיתוח בעולם, שלושה בישראל ושלשה בארה"ב, והפעילות השיווקית מתבצעת באמצעות 7 חברות בנות בישראל, בארה"ב, ביפן, ובאירופה ובאמצעות רשת של כ- 100 מפיצים וסוכנים הפרושים על פני למעלה מ-30 מדינות.
חברת ניופורט הנסחרת בבורסת ניו יורק תחת הסימול NEWP, הינה ספקית גלובלית מובילה של מוצרים ומערכות בטכנולוגיות מתקדמות ללקוחות מתחום המחקר המדעי, תחום חקר החלל והתעשיות הביטחוניות, המיקרואלקטרוניקה, מדעי הבריאות והחיים וכן לשווקים של ייצור תעשייתי מדויק.
ד"ר יעקב זרם, יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל אופיר, אמר "המיזוג משקף מימוש ערך עבור בעלי המניות שלנו ויוצר הזדמנויות עבור לקוחותינו והעובדים שלנו. המוצרים והטכנולוגיות של ניופורט הינם בעלי שם בתעשיית הפוטוניקה העולמית ומערך ההפצה של ניופורט ברחבי העולם יאפשר לנו להרחיב את פעילותנו מעבר ליכולותינו כיום, כחברה עצמאית. אני מצפה להצטרף לצוות ניופורט."
רוברט ג'יי. פיליפי, נשיא ומנכ"ל ניופורט, אמר "עסקה זו מאחדת שתי חברות, אשר הינן מובילות שוק בתחום טכנולוגיית הפוטוניקה, ומביאה עמה הזדמנויות צמיחה משמעותיות ביותר עבור החברה הממוזגת. אנו רוחשים כבוד והערכה רבת שנים למומחיות הטכנולוגית של אופיר ולנוכחותה החזקה בשוק."
- 13.ססס 10/07/2011 17:28הגב לתגובה זוזה אומר שביום חמישי כשהמניה תימחק על כל יחידה יקבלו 8.43 דולר, או כשהיא נמחקת מאבדים את כל המניות בלי לקבל כסף???
- 12.מיכל 09/07/2011 13:54הגב לתגובה זורכשתי ממניות החברה לפני כחצי שנה בסכום של כ 160 אלף ש" ח מה יהיה עם מחיר המנייה כרגע ?
- תרוויח כפול... לבריאות. (ל"ת)יניב 09/07/2011 16:08הגב לתגובה זו
- 11.טינה 09/07/2011 08:01הגב לתגובה זועבדתי בחברה תקופה של 11 חודש (עבודה זמנית) והיה לי מאד נחמד למרות הנסיעות תל-אביב ירושלים
- 10.אחד שמחוץ למניה 08/07/2011 18:27הגב לתגובה זוכיף לראות חברה שכל כך מצליחה משמחת את בעלי מניותיה
- 9.חברה מצוינת שסוחרי הבורסה לא ידעו לתמחר. (ל"ת)משה 08/07/2011 16:45הגב לתגובה זו
- 8.משקיע 08/07/2011 15:36הגב לתגובה זוחברה עם אישורי FDA והסכם מכירות עם ג' נרל אלקטריק, ירדה 70 אחוז.
- 7.ירמיהו 08/07/2011 14:51הגב לתגובה זוביום חמישי האחרון. כל הכבוד גם על האקזיט. מקווה שלא תפגענה משרות ישראליות.
- 6.ל-4 08/07/2011 12:39הגב לתגובה זואתה יכול להירגע ולצאת לחגוג כי אתה הולך להרוויח הרבה כסף(נותנים לך פרמיה של 92%)
- 5.אחד שעבד שם 08/07/2011 12:31הגב לתגובה זובעבודה קשה ולאורך זמן.
- 4.נתי עזרה מה זה אומר? 08/07/2011 11:42הגב לתגובה זועזרההה דחופה
- גדי 08/07/2011 13:22הגב לתגובה זונותנים אגוזים למי שאין שיניים... יא נעל! עשית 92% רווח על כל מניה שאתה מחזיק בה. אתה עשיר!! לך תקנה קורבט ותעשה סיבובים בעיר
- מישהו 08/07/2011 12:08הגב לתגובה זוכדאי לקנות בבוקר יום א' אופיר אופטיקה כי היא צפויה לעלות?
- רואי 08/07/2011 12:06הגב לתגובה זוכנס לאתר הבורסה ותמצא את המסמך(ארוך) לגבי העסקה. בהצלחה.
- 3.מציאות מציאות בביומד 08/07/2011 11:23הגב לתגובה זוכולן ירדו ב 70% ללא סיבה, ביוקנסל, מיקרומדיק , נסחרות לפי 8 מיליון $ בלבד !!!!! אלביט מדיקל לפי 100 מיליון $ שהאחזקה רק בגמידע סל שווה מעל 300 מיליון$ , איתמר עם מכירות של 40 מיליון !!!!! הצעות רכש בקוב מאד , רשמו את השערים היום ובעוד שנה לפחות פי 3 !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
- רמי 08/07/2011 12:02הגב לתגובה זוהפסדים. לא נורא הפראיירים לא מתים...רק מתחלפים.
- 2.כל הכבוד למכון לב, משם יוצאים מהנדסים אמיתיים (ל"ת)מהנדס תאורטי 08/07/2011 10:54הגב לתגובה זו
- 1.השוק בדרך ל1350 (ל"ת)והציבור בחוץ...כרגיל 08/07/2011 10:13הגב לתגובה זו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים
על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה
יוקר המחיה מכביד על המשפחות
דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.
במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.
יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.
השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה
החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- כאן צומחים!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.
