ירון ביבי מתפטר: "איני סבור שהדרך הראויה לברר חילוקי דעות היא על גבי דפי עיתון"

מנהל מנהל מקרקעי ישראל שלח היום מכתב התפטרות בנימוק כי אינו יכול לקדם את הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל יחד עם שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס
לירן סהר | (5)

מנהל מינהל מקרקעי ישראל ירון ביבי שלח היום מכתב התפטרות לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס. הנימוק להתפטרותו הוא כי אינו יכול לקדם את הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל יחד עם אטיאס.

במכתבו סקר ביבי את המהלכים המורכבים לביצוע הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, את החתימה על ההסכם הקיבוצי עם ההסתדרות ועובדי המינהל ואת הגברת קצב השיווקים בשנים 2009-2010.

ביבי מציין במכתבו כי "בכל תקופת כהונתי פעל המינהל בשיתוף פעולה עם השר ולא הייתה מעורבות פסולה בביצוע עסקאות או פעילות אחרת של המינהל. אני מרגיש חובה לציין כי ביני לבין השר הממונה - השר אטיאס - התקיימה מערכת יחסי עבודה טובה תוך כבוד ואמון הדדי, וכי שיתוף פעולה בינינו הוא שאפשר את העמידה ביעדים שציינתי לעיל. לטעמי, גם אם קיימים חילוקי דעות בין שר למנהל מינהל, אינני סבור שהדרך הראויה היא לבררן מעל גבי דפי עיתון זה או אחר. בנסיבות שנוצרו אינני סבור שיהיה ביכולתי להמשיך ולהשלים את הרפורמה תוך עמידה ביעדי השיווק".

אטיאס ציין כי ביבי תרם רבות למינהל והוסיף כי חילוקי הדעות על היעדים והעמידה בהם נעשו מתוך כבוד הדדי. אטיאס הודה לירון ביבי על שיתוף הפעולה והעבודה המאומצת לטובת הגדלת שיווקי הקרקעות למגורים שהביאה לגידול משמעותי בהתחלות הבנייה ולתרומתו החשובה למימוש הרפורמה החיונית במינהל לטובת המשק ולרווחת כלל האזרחים.

מועד העובדים של מנהל מקרקעי ישראל נמסר: "מדובר במנהל ראוי ואיש מקצוע. למרות חילוקי דעות לא קלים בינינו הצלחנו תמיד בהדברות לצלוח את המחלוקות ולהגיע להסכם קיבוצי. אנו מצרים על כך שירון נאלץ ללכת משיקולים שאינם עניניים."

יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקבי אנר כי "מן הראוי היה שהמדינה תשמר מנכ"ל שהוביל את ההסכם לרפורמה. עצם העובדה שירון ביבי התפטר מעלה בקרב העובדים חששות כבדים".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מי שלא משתף פעולה להורדת הדיור הביתה (ל"ת)
    שאול 06/07/2011 19:30
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    avi 06/07/2011 19:27
    הגב לתגובה זו
    YARON BIBI DIDENT WANT TO RELICE LAND
  • 2.
    אבי 06/07/2011 16:32
    הגב לתגובה זו
    ירון ביבי תפסיק עם הסיפורים שלך, אתה כל הזמן תירפדת כל דרישה להגברת שיווק הקרקעות, ברור כשמש ביקשת לגייס עוד ועוד כספים ע" י מכרזים, כספים שיעשירו את כופת המדינה ועל חשבון מי? על חשבון רוכשי הדירות!!!!!!
  • תלמד לכתוב אחר כך תגיב בנושאיי כלכלה ומדינה. (ל"ת)
    לירי 07/07/2011 00:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    xxxxx 06/07/2011 16:01
    הגב לתגובה זו
    אידאלי לקבוצה מסוימת ששולטת ב" בלגן"
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי