גל העלאות המלצה למניית דיסקונט: "מדובר בכסף על הרצפה, אנחנו ממליצים בקנייה חזקה"
בתי ההשקעות משבחים את ההסכם שחתמה הנהלת בנק דיסקונט עם ועד העובדים ומעלים את מחירי היעד ואת המלצותיהם למניה. כזכור, במסגרת ההסכם יוענקו העלאות שכר של 6.5% בשנים 2011 ו-2012 (כ-3.25% בשנה), נקבעו תקרות שכר לעובדים חדשים החל מינואר 2012, התקבלה תוכנית פרישה מרצון של כ-400-500 עובדים, בעלות של כ-400-500 מיליון שקל. כמו כן תתבצע הסבה של עד 400 מעובדי מיקור החוץ לעובדים ארעיים, נחתם הסכם לפדיון ימי חופשה ולהקטנת מספר ימי החופשה שניתן יהיה לצבור בעתיד.
בית ההשקעות UBS העלה את המלצתו מ"ניטרלי" ל"קנייה" ואת מחיר היעד מ-8.5 שקל לתשעה שקלים. "אנחנו מעריכים כי הסכם זה מהווה נקודת מפנה", כותב האנליסט דארן שאו בהסברים להמלצה החדשה. "אנחנו מצפים שהסכם זה יאפשר לשווי הבנק לעלות ולכן ממליצים 'קנייה'.
"הסכם זה מהווה אבן דרך חשובה ביותר וקיימת סבירות גוברת לחסכון נוסף בעלויות. אנחנו בטוחים שהנהלת החברה תיישם את ההסכם ותעמוד ביעדים. בעקבות ההסכם נוצרה הזדמנות לקנות את המניה שכן הוא מציב את הבנק בנקודת מפנה עם הון מתאים, כאשר הוא פועל בכלכלה חזקה ונהנה מיחס פיקדונות להלוואות הנמוך ממכפיל הון של 6".
בית ההשקעות דש ברוקראז' העלה את המלצתו למניה מ"תשואת שוק" ל"תשואת יתר" אך הותיר את מחיר היעד למניה על שמונה שקלים.
האנליסט מאיר סלייטר כותב בהסברים להמלצה כי "בהסכם יש כמה סעיפים בהם תקרת שכר לעובדים חדשים, החלת הסדר פנסיה לעובדים חדשים והקטנת ימי חופשה צבורים, הצפויים לסייע לבנק לשפר את יחסי היעילות שלו בטווח הארוך ולא רק בטווח המיידי.
"בשורה נוספת היתה בשיחת הועידה שקיים היום הבנק, בה ציין המנכ"ל כי המטרה היא להגיע בתוך חמש שנים ליחס יעילות תפעולית של 65%, היחס בו נמצאים היום יתר הבנקים. המהלכים הנוכחיים צפויים לשפר יחס זה בכ- 1.5%.
"הקטנת ההון בעקבות תוכנית הפרישה מרצון, והרווח הצפוי ברבעון השני של השנה, מציבים את הבנק על מכפיל הון של כ-0.7 לסוף הרבעון השני (כולל עלייה של 4% בבורסה).
"במכפיל הון של 0.7, ועם יכולת להעמיד תשואה להון הגבוהה מתשעה אחוזים, בשנה הבאה, למניית דיסקונט יש פוטנציאל נאה ליצירת ערך. לכן אנחנו מעלים את המלצתנו לדיסקונט לתשואת יתר.
"עם זאת, גם בבנקים האחרים קיים אפסייד דו ספרתי, של 15%-20% בשנה הקרובה. על אף הפוטנציאל של דיסקונט, עדיין מוטלת עליו חובת ההוכחה, לעומת וודאות גבוהה יותר ביכולתם של הבנקים לייצר ערך. לאור זאת, אנו מעדיפים את מניות הפועלים ומזרחי על פני דיסקונט".
בית ההשקעות IBI העלה את המלצתו מ"קנייה" ל"קנייה חזקה" והותיר את מחיר היעד על תשעה שקלים. האנליסט עדי סקופ מ-IBI כתב בסיבות להמלצה כי "ההסכם עם ועד העובדים מהווה בשורה מצוינת לבנק ולבעלי המניות. ראובן שפיגל, מנכ"ל הבנק, פותח עידן חדש בדיסקונט, התוכנית שהוצגה היום דומה מאד לזאת שהציג לפני כמה חודשים. במחיר הנוכחי, במכפיל הון של 65%, מדובר בכסף על הרצפה. אנחנו ממליצים קנייה חזקה עם מחיר יעד של תשעה שקלים".
- 6.שושי 14/06/2011 09:37הגב לתגובה זוהם רוצים למכור את מה שקנו בעבר עבור לקוחות פרטיים ברווח על חשבון הציבור. כל פעם אותה מנטרה.
- 5.הסכם זה עדיין לא הכנסת כסף אלא הוצאת כסף (ל"ת)z 14/06/2011 08:55הגב לתגובה זו
- 4.מני 14/06/2011 00:38הגב לתגובה זוכדי למכור מחרתיים
- 3.צחי אועוב 13/06/2011 23:00הגב לתגובה זושלא יבוא לנם מישהו מאחור
- 2.משה ג 13/06/2011 20:06הגב לתגובה זומתחת לכל רצפה מסתתרות 3 קומות ומרתף
- 1.הדוב הלבן 13/06/2011 18:05הגב לתגובה זומישהו נמצא בלחץ אדיר ומטעה את הלקוחות והקוראים התמימים - אבל זה לא רע כמות השורטים רק עולה משבוע לשבוע ובסוף נראה מי ירים כסף מהרצפה!!!

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
