כלל פיננסים על פרטנר: ה-ARPU ברבעון הראשון מבשר רעות

"ב-2012 תאבד פרטנר 1% ממנוייה וה-ARPU ישחק לרמה של 114 שקל; ברבעון השלישי צפויה שחיקה בעקבות המבצעים ברבעון השני"
הדס גייפמן |

תחת הכותרת "רואים אדום בעיניים", ובעקבות התוצאות החלשות של מפעיל הסלולר פרטנר לרבעון הראשון של 2011, מנמיך האנליסט צחי אברהם מבית ההשקעות כלל פיננסים את התחזיות שלו לחברה, אך מותיר את ההמלצה על "תשואת שוק" עם מחיר יעד של 59 שקל.

"הדו"ח של פרטנר לרבעון האחרון היה רע בתחושה שרק מתחזקת בכל קריאה נוספת", כותב אברהם. "נדמה לנו שאם תרטיבו את הדוח תוכלו לקרוא בכתב סתרים: "Goodbye blue sky".

לדבריו, "הדו"ח לרבעון הראשון היה חלש עם מרווח גולמי נמוך ותוצאות מתחת לציפיות. יתרה מכך, התוצאות לרבעון טומנות זרעי פורענות לרבעונים הבאים. היקף מכירות המכשירים הן חדשות חיוביות (בשל קשירת לקוחות) אבל היקף המכירות הגדול בסכום של 559 מיליון שקל, גורם לאבדן זמן אוויר בהיקפים גדולים. האם פרטנר שכחה שתפקידה למכור זמן אוויר ולא מכשירים?".

בנוגע למכירות מציין אברהם כי "קצב המכירות הגבוה נמשך גם ברבעון השני והוא מוביל לכך שההכנסה הממוצעת למשתמש (ARPU), שברבעון הראשון היתה חלשה, מסמנת את נקודת השיא עבור הרבעונים הבאים".

אברהם מדגיש, כי פרטנר וחברות הסלולר האחרות נקטו מתחילת השנה באסטרטגיה של שימור הלקוחות הרווחיים. "הבעיה היא, שמול האיום הווירטואלי ב-2011, שמאיים בעיקר על הכנסות מלקוחות הפרה-פייד, החברה גרמה לפגיעה בהכנסותיה מהלקוחות "הכבדים" שמשלמים 500-1000 שקל בחודש, עבור היקף שיחות משמעותי, בכך ששלחה אותם לחבילות של 'אכול כפי יכולתך'. חבילות אלה מקטינות דרמטית את הרווחיות מהם".

בנוגע למכשירים כותב אברהם כי "בעוד הרווח הנובע ממכירת מכשיר מוכר מיידית, החזרי זמן האוויר, המוערכים על ידינו בכ-70% מהיקף מכירת הציוד, צפויים לרדת במהלך 36 החודשים הבאים מתוך ההכנסות משירות.

"היקף המכירות ברבעון הסתכם בכ-559 מיליון שקל. לשם השוואה, ב-2009 הסתכם היקף המכירות השנתיות של ציוד, בכ-655 מיליון שקל. ההיקפים המשמעותיים ממשיכים גם ברבעון השני. אנחנו מצפים שב-2011 יסתכם היקף המכירות השנתי בכ-1.9 מיליארד שקל. וההשפעה על העתיד ברורה".

אברהם טוען בדו"ח, כי "תוצאות שנת 2011 צפויות להתדרדר בהדרגה והחשש הוא שנקודת יציאה נמוכה כל כך לא מבשרת שום דבר חיובי לתוצאות 2012. כתוצאה מכך, אנחנו מעריכים כי ה-ARPU של הרבעון הראשון מהווה נקודת יציאה שלילית לרבעונים הבאים. מכירת המכשירים משמעותה החזר כסף עבור זמן אוויר (ללקוח) בהיקף משמעותי לאורך השנה וחצי הבאות.

"ברבעון השני יתבטאו באופן מלא ההנחות שהעלנו במהלך הרבעון הראשון, וברבעון השלישי אנחנו צופים שחיקה על רקע המבצעים שהוענקו במהלך הרבעון השני".

נקודה נוספת היא גיוס המנויים. "ב-2011 פרטנר תגייס מנויים. ב-2012 היא צפויה לאבד אחוז אחד ממנוייה, ולאחר מכן צפויה לשמור על מספר מנויים קבוע".

אברהם סבור כי המפעילים הווירטואליים ומירס יקטפו את הגידול בשוק שצפוי לעמוד על כ-200 אלף מנויים בשנה.

עוד צופים בכלל פיננסים, כי "ב-2012 התחרות תשחק בשיעור קל את ה-ARPU והוא יתייצב על 114 שקל. במבט קדימה, על רקע התחרות, מכירת החבילות והאפליקציות של הסמארטפונים, טוענים בכלל פיננסים, כי ייתכן שסעיף זה יראה שונות גדולה משום שאיבוד מנויי פרה-פייד יתבטא בעליית ה-ARPU.

לסיכום טוען אברהם, כי "פרטנר היתה האחרונה מבין מפעילי הסלולר שדיווחה על תוצאות הרבעון הראשון, אבל הראשונה שפיזרה את הערפל ובישרה באמצעות המספרים, כי המצב רע עוד לפני כניסת השחקנים החדשים. והוא לא הולך להשתפר.

"פסילת קבוצת מרתון לא משפיעה בשלב זה משום שלנעליה אמורה להיכנס הקבוצה הבאה בתור, בראשות גלפנד. אם האחרונה תתחיל לעשות סימני היסוס, התחרות הנוכחית עוד תהפוך לפתע לבשורה חיובית לטווח ארוך. נמתין להתפתחויות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.