שוק ההון המקומי - האם לא למדנו מהמשבר של 2008?
שוק ההון המקומי ממשיך להתאפיין בהתנהגות של עדר. ראשית, אדגיש כי לא בהכרח כל התנהגות של עדר הינה רעה, יש יתרונות בריצה עם העדר אבל בהשקעות לרוב אין זו הדרך הנכונה. בחודש האחרון ראינו שוב, הוכחות לשתי רעות חולות בשוק ההון המקומי. הראשונה, תמחור לקוי של הסיכונים. הרעה החולה השנייה, קריאה שגויה של איתות מצד בעל הבית והשפעתם של מוצרי המדדים על השוק.
תמחור סיכונים לקוי
רבות נכתב על הצרות באלביט הדמיה. החוב של בעל הבית לבנק הפועלים, החוב של החברה לשוק ההון (אג"חים) אל מול תזרים מזומנים אפסי, קופת מזומנים שאיננה מספקת לשרת את כל החוב ועוד. ברם, משני דברים חשובים השוק מתעלם לפחות כפי שהדברים משתקפים במסחר התנודתי באגרות החוב של אלביט הדמיה.
הטעות הבסיסית בשוק ההון המקומי הינה התפיסה השגויה כי חברה צריכה לשלם את כל חובה בטרם תיקח חוב חדש. בעולם הכלכלה המודרנית אין חיה כזאת. כל חברה מסורתית (תעשיית ההיי-טק שונה במובן הזה) מחזיקה חוב משמעותי במאזן שלה והחברה לעולם מגלגלת את החוב שלה. ענף הבנקאות מתנהל כך שנים.
כאשר החברה מעוניינת לקחת חוב חדש, מצב החברה באותו הרגע מכתיב את תנאי החוב החדש כאשר הבחינה המהותית היא היכולת של החברה לשלם את התחייבויותיה השוטפות של החוב, (ריבית) וכן בטחונות ותוכנית החברה לתשלום הקרן. חברת אלביט הדמיה מסוגלת לשרת את חובה עד סוף 2012 במסגרת המזומנים הקיימים אצלה. לגבי העתיד, זה כבר תלוי בהתקדמות העסקית של החברה ויכולתה לגייס חוב חדש.
כל המידע הנ"ל היה ידוע גם לפני פרוץ המאורעות בנייר אך הציבור ברובו בחר להתעלם. מצבו של בעל הבית מבחינה אישית (חובו של מר מוטי זיסר לבנק הפועלים) פחות רלוונטי לבעלי החוב של החברה שכן החברה לא יכולה לחלק דיבידנדים גם כך לפני תשלום החוב.
אם כך, מה הצית את המהומות באגרות החוב של אלביט הדמיה? הציבור נהיה מודע לעובדות הנ"ל. מכיוון שהפאניקה השתלטה, ניירות הערך צללו עד לרמה של 20% תשואה לפדיון. הבעיה היא שמרבית החברות במצבה של אלביט הדמיה מבחינה זו של אין כסף מזומן בקופה על מנת לשרת את כל החוב. מה יקרה כאשר השוק יבחר קורבן חדש?
אלביט הדמיה אג"ח ד, מה- 1.5.2011. מקור גרפיט
קריאת האיתותים של בעלי השליטה
תופעה מוזרה נוספת לה היינו עדים השבוע הינה הנכונות של הציבור למכור בזול מניות לבעל הבית. בדרך כלל, כאשר מוגשת הצעת רכש מסודרת למניות בבורסה, השוק דוחף את המניה מעלה. התפיסה הישראלית של: "אם בעל הבית רוצה את החברה, אז שישלם". רווחת ובדרך כלל בצדק. אבל, מה קורה כאשר בעל הבית מבצע זאת בשקט ולא באמצעות מנגנון של הצעת רכש?
יצחק תשובה הצליח להרדים את המשקיעים באחד העם ולהרוויח בגדול. כבר תקופה ארוכה שתשובה, באמצעות חברות בשליטתו מגדיל את החשיפה שלו לענף האנרגיה ורוכש בצורה עקבית בבורסה את המניות הקשורות אליו: דלק אנרגיה, דלק קידוחים ואבנר. בשבועות האחרונים הגדיל תשובה לעשות והחל במהלך של הוצאת דלק אנרגיה ממדד ת"א 100 וזאת באמצעות הקטנת חלקו של הציבור. במקום להבין את המהלך ולדרוש פרמיה משמעותית מבעל הבית, "נפטר" הציבור מהסחורה ואיפשר למר תשובה לרכוש את מניות דלק אנרגיה בזול.
כעת, נותר לתשובה לחכות לעדכון המדדים ולאסוף בשנית, בזול את המניות אשר ימכרו תעודות הסל וקרנות הנאמנות המחקות אחר מדד ת"א 100 ומדד ת"א 75, מדובר בעשרות מיליוני שקלים. סביר להניח שכאשר שוק ההון יתאושש ואם יגיעו בשורות טובות בענף האנרגיה, שוב יצוצו כותרות על "ברוני הגז" כאשר ישכחו את העובדה כי הציבור הוא שמכר את המניות בזול ל"ברונים".
דלק אנרגיה, מה- 1.5.2011. מקור גרפיט
- 10.יוסי 08/06/2011 23:35הגב לתגובה זולפי מה שאני קורא כאן,כנראה שלא !!!
- 9.פמר 08/06/2011 22:38הגב לתגובה זועשריים שנה רק הפסדתי עובדה והרבה כסף שמעתם על חברת השקעות שיצאה מהבורסה בזמן משבר? סגרתי את הכסף לשלוש שנים צמוד מדד יושן טוב בלילה וחוסך בתוכנית חסכון לילדים צריך לומר את האמת רובנו מכורים לבורסה
- 8.גו 08/06/2011 12:16הגב לתגובה זוהקרנות נאמנות של הלמן אלדובי הם שגרמו לרציו לרדת מישער שישים ושמונה עד לשער שלושים ושבע ביכדי ליקנות בזול את הסחורה יד מקוונת עם בעלי רציו אז שלא יעבדו עליכם בקרוב תיהיה אודעה בקשר לגל ועם ההודעה תהיה חיובית אז חברת ההשקעות הלמן אדובי עם בעלי רציו ירויחו מיליונים מהורדת המניה לשער שהיא נימצאת עכשיו הכל תרגיל לדלל כמה שפחות ידיים במניה
- 7.לא אשכח שמחקו לי יותר ממחצית ההשקעה בזמן קצר (ל"ת)הלמן אלדובי איסלנד 08/06/2011 00:28הגב לתגובה זו
- 6.איתן 08/06/2011 00:25הגב לתגובה זוהלמן חכם בדיעבד וגם זה בקושי !
- 5.לא נשכח לעולם איך מחקתם משקיעים בקרן איסלנד!! (ל"ת)אבי 07/06/2011 16:19הגב לתגובה זו
- 4.זה לא חדש שהמשקיע הישראלי טיפש לא קטן (ל"ת)יעקב 07/06/2011 15:08הגב לתגובה זו
- 3.אריק.מ 07/06/2011 12:08הגב לתגובה זוההסבר הוא פשוט, אחד כמו תשובה הוא מאורגן, ויש לו אורך רוח, המניות שמוחזקות ע" י הציבור מפוזרות אצל הרבה פרטים שחושבים רק על הטווח הקצר ביותר ולכן הם לא מבינים שכשהם מוכרים כל פעם למעשה כמות הניירות שמוחזקת ע" י הציבור מצטמצמת (כי תשובה קונה ולא ישחרר) וככל שתצטמצם יותר הטרייד הקצר הבא שירצו לעשות יהיה יותר יקר (במקום לשבת בשקט על המניות שנה או יותר ולעשות את המכה הגדולה)
- 2.שלמה האמיתי 07/06/2011 11:55הגב לתגובה זוכ" מומחה" לשוק ההון, שיודע איך לתמחר סיכונים ואיך לזהות הזדמנויות, איך אתה מסביר את העובדה שביצועי קרן הנאמנות " הלמן-אלדובי הזדמנות" השנה הינם קטסטרופליים - למעשה, הגרועים ביותר מבין כל הקרנות הגמישות, שמהוות את חלון הראווה של בית ההשקעות . איזה הזדמנות ואיזה בטיח.
- 1.אבי 07/06/2011 10:25הגב לתגובה זוהמניה ירדה כ 70% ונסחרת היום ב 143. ברור שהמניה שווה יותר, אך הירידות הללו לא מובנות בכלל.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
