דויטשה בנק: מזרחי טפחות זהיר יותר במשכנתאות מלאומי והפועלים
בסקירתו מהבוקר (ד'), דן הרווארד, מנהל מחלקת המחקר בדויטשה בנק, מעניק למזרחי טפחות, המלצת קנייה ומחיר יעד למניה הגבוה בכ-40% מעל מחירה הנוכחי וטוען כי תשואה על ההון של 15% היא ברת השגה ואינה מתומחרת במחיר המניה.
נכון לשנת 2010 יש כ-200 מיליארד שקל בשוק המשכנתאות. נתון זה מהווה גידול של כ-160% מתחילת העשור אז סך המשכנתאות שהיו בשוק הגיעו לכ-75 מיליארד שקל. אך הדאגות מגיעות מקצב הגידול שחל בשנה-שנתיים האחרונות במתן משכנתאות. בניגוד לממוצע הרב שנתי של כ-12% גידול במתן משכנתאות בעשור האחרון, קצב הגידול בשוק המשכנתאות זינק בכ-38% לכ-48 מיליארד שקלים בשנה החולפת.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההשפעה הישירה של החלטת בנק ישראל להגביל את המשכנתאות במסלולים המשתנים (בעיקר מסלול פריים) לעד 33% מהיקף המשכנתא כולה, תהיה למעבר למשכנתאות במסלולים קבועים (צמודים ולא צמודים) שבהם יש מרווחים גבוהים יותר.
הרווארד טוען כי בזמן שבנק לאומי ובנק הפועלים צמחו בהתאמה בשוק המשכנתאות בכ-51% ובכ-56% בשנה שעברה, בנק מזרחי צמח רק בכ-25% בשנה בה המרווחים ירדו. "המרווחים במזרחי היו ונשארו בשנים 2007-2010 בסביבות 1% ואילו המרווחים אצל שאר הבנקים בשוק המשכנתאות ירדו מכ-1.1% לכ-0.7%. מזרחי טפחות הצליח בשנה שעברה להעניק משכנתאות בסיכון נמוך תוך שמירה על מרווחים שהיו נהוגים בבנק, דבר המעיד על מדיניות זהירה. אומנם מזרחי הוא השחקן הגדול בשוק אך הוא נוקט בגישה הזהירה ביותר מאשר המתחרים".
עוד מוסיף הרווארד כי 77% מתיק המשכנתאות של מזרחי טפחות נמצאים בסיכון נמוך בהשוואה לפועלים וללאומי - 69% ו-61% בהתאמה. בנק הפועלים מחזיק בכ-10% מתיק המשכנתאות שלו בסיכון הגבוה ביותר בדומה לבנק דיסקונט שמחזיק אף שיעור גבוה יותר בקבוצה זו. הניתוח הזה מראה כי רק 18% מהצמיחה של מזרחי טפחות בשנת 2010 בשוק המשכנתאות הגיעה מקבוצת הסיכון השנייה בעוד שני הבנקים הגדולים, לאומי ופועלים, רשמו צמיחה בקבוצה זו של כ-42% וכ-44% בהתאמה.
למזרחי יש גם את האחוז הנמוך ביותר במתן משכנתאות גדולות הגדולות מ-900 אלף שקלים. לעיתים משכנתא גדולה מעידה על הכנסה גדולה יותר אך להערכת הרוורד בשוק זה, מדובר במקרה שהלווים לקחו משכנתאות גדולות יותר בשל הצורך להדביק את עליית מחירי הדיור. בבנק מזרחי רק 13% מתיק המשכנתאות נכללים בקטגוריה של משכנתאות גדולות לעומת 26% בבנק לאומי, 22% בבנק דיסקונט וכ-9% בבנק הפועלים.
- 4.נרי 12/05/2011 17:13הגב לתגובה זוכי אני למשל בחשבון שלי אצלם יכול, למרות שיש לי משכורת של שכיר בלבד, ואני במסלול ללא ריבית באוברדראפט.. זה הדברים הקטנים האלה, והם פשוט השכילו לחשוב על זה ולעשות עם זה משהו.
- 3.שמואל 11/05/2011 17:22הגב לתגובה זומההתעניינות האחרונה שלי לקראת דירה להשקע שאני מתכנן לקנות, גיליתי מקצועיות יוצאצ דופן במזרחי טפחות
- 2.כנראה שלא סתם הם נחשבים הכי טובים בתחום (ל"ת)צחי 11/05/2011 11:55הגב לתגובה זו
- 1.בקיצור הם מושקעים בטפחות (ל"ת)כל הבנקים בסכנה! 11/05/2011 11:45הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מערייכם שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
הגירעון - נמוך מהצפוי
