בין 5,700 ש' בפנסיה ועד 11,000 שקלים - איך בוחרים נכון?
כפי שכל קוראינו יודעים, פעמים רבות אנו דנים בטורים שלנו בבעיית הפנסיה הנמוכה הצפויה לחוסך הממוצע. רוב העצות שאנו נותנים קשורות לסוג המכשיר בו כדאי לחסוך, לתשואות וכמובן לדמי הניהול.
יחד עם זאת, אחת העצות אשר יובילו אותנו לצבירת פנסיה סבירה אינה קשורה לסוג המכשיר או לדמי הניהול בו אלא דוקא לתפיסה התנהגותית ולחשיבה קצת שונה אשר מבטיחה כי בהתנהלות נכונה נוכל לצבור סכום סביר אשר יבטיח את פרישתנו.
במה דברים אמורים?
ניקח בתור דוגמא את אותו גבר אותו אנו לוקחים תמיד, בן 35 אשר מרויח כ-10,000 ש' לחודש ומתחיל לחסוך לגיל פרישה. אותו חוסך מתחיל לעבוד במקום עבודה מסויים, עוזב את עבודתו לאחר 10 שנים, אינו עובד במשך שנה לאחר מכן חוזר למקום עבודתו עובד עוד 10 שנים נוספות, מפסיק שוב לשנה וחוזר ועובד עד לגיל 67. תסריט כזה אינו תסריט דמיוני ומתאים למהלך חיי עבודה סביר.
ניקח שני לקוחות זהים אשר מחליטים לפעול בצורה קצת שונה בעת עזיבות העבודה:
הראשון משאיר את הפיצויים בפוליסה וגם מחליט שלא לגעת בקרן ההשתלמות. הוא נוהג כך גם בעזיבת העבודה השניה. אותו לקוח יגיע לגיל 67 עם כ-1,200,000 שקלים בקרן הפנסיה שיתורגמו לפנסיה חודשית של כ-6,400 שקלים ובנוסף עם סכום חד פעמי של כ-635,000 שקלים , מקרן ההשתלמות, אשר יתורגמו למשיכה חודשית של כ-3,000 שקל למשך 25 שנה. סה"כ עומדת לזכות לקוח זה קיצבה חודשית של כ- 9,400 שקלים לחודש מהמוצרים הפנסיונים ובתוספת קיצבת זיקנה מביטוח לאומי תעמוד לרשותו הכנסה חודשית של כ-11,000 שקלים.
הלקוח השני פועל קצת שונה, הוא מחליט לקחת את הפיצויים בכל פעם שהוא עוזב את העבודה וגם את קרן ההשתלמות הוא מושך אחת ל-6 שנים. אותו לקוח באותם נתונים יגיע לגיל 67 עם כ-760,000 שקלים בקרן הפנסיה שיתורגמו לפנסיה חודשית של כ-4,000 שקלים ועם סכום חד פעמי של כ-50,000 שקלים, בקרן ההשתלמות, אשר יתורגמו למשיכה חודשית של כ-230 שקלים למשך 25 שנה. בתוספת אותה קיצבת זיקנה תעמוד לרשותו הכנסה חודשית של כ-5,700 שקלים בלבד. כלומר פחות מחצי מהלקוח הראשון.
מה למדנו מכאן?
לקוח שלא מבין כי כלל המכשירים הפנסיונים, כולל קרן ההשתלמות מטרתם לשמור על רמת החיים לו היה מורגל גם בגיל פרישה לא יוכל אלא במקרים בודדים להגיע עם הכנסה סבירה שתספיק לו בגיל פרישה. הסברה נכונה, לימוד נכון, חקיקה והפנמה של עובדה זו היא הבסיס הראשון לטיפול בפנסיה הנמוכה שלנו.
כמה הערות לסיום
לצערנו דוקא חלק מהחקיקה האחרונה כפי שהיא מתבטאת בתיקון 3, אינה תומכת בהשארת הפיצויים במכשיר הפנסיוני. החקיקה קבעה כי השארת פיצויים במכשיר הפנסיוני תחשב כהפקדה חדשה ופיצויים אלו יסגרו אוטומטית לקיצבה ולגיל פרישה, כלומר חקיקה זו הופכת סכום פטור וחד פעמי לסכום סגור, חייב וקיצבתי דבר שגורם כמובן ללקוחות למשוך את הפיצויים.
גם אי החלת תנאי ההסכם הכללי לפי סעיף 14 על כלל השוק השאיר עדיין פתח למעסיקים לדרוש חזרה אליהם את פיצויי הפיטורים במקרה של עזיבה עבודה בנסיבות שאינן מזכות, דבר שכפי שהראנו פוגע אנושות בפנסיה של העובד.
החלת התנאים של הסכם זה תוך כדי עמידה על התנאי המופיע בו (הקובע כי פיצויים ימשכו רק באירוע מזכה, כאשר אירוע מזכה איננו עזיבת עבודה) ותיקון הסעיף בתיקון 3 יעזרו לנו לצבור פנסיה אשר תוכל לאפשר לנו לפרוש בכבוד.
*הערות:
- החישובים בוצעו בקרן פנסיה במסלול כללי לגיל 67 בדמי ניהול של 4% ו-0.25% ובקרן השתלמות בדמי ניהול של 1%. החישובים בוצעו בתשואה של 4.26% בקרן הפנסיה וב-4% בקרן ההשתלמות.
- הסכום החודשי למשיכה מקרן ההשתלמות בוצע בתשואה נטו למבוטח של 2.96%.
- החישובים אינם מדויקים ומהויים שערוך בלבד.
- 6.דרור 12/05/2011 10:57הגב לתגובה זובמידה ופורסים את קרן ההשתלמות והפיצויים למשך 25 שנה, לא נשלם מס הכנסה כל תשלום בחודש?
- ירון שמיר 12/05/2011 11:07הגב לתגובה זוהמשיכה לשעורין מקרן ההשתלמות אינה חייבת במס והקיצבה מקרן הפנסיה בסכומים כאלה בדכ פטורה או חייבת במס מינימלי
- 5.ערן 12/05/2011 08:28הגב לתגובה זומסכים מאד עם כל הנאמר על קרן השתלמות - תוכנית חיסכון מצוינת כל עוד פטורה ממס. לגבי פיצויים - מיש שיודע לנהל את הכסף - מוטב לו למשוך את כל החלק הפטור ממס ולנהל אותו עצמאית, בכך יחסוך דמי ניהול ויגדיל את התשואה.
- 4.ידוע 11/05/2011 22:38הגב לתגובה זוואז תהייה לכם פנסיה גבוהה" . יכולת גם לומר " עבדו עד גיל 70 במקום 67 ואז הקצבה מהפנסיה תהייה גבוהה יותר" עצות מסוג אלה הן עצות פשוטות, אבל לא תמיד מתאימות. אבל מה לגבי הכסף שהעובד צריך כדי להעביר את השנה שלא עבד? ולרכוש דירה? אוטו? למשל נק מבט אחרת היא שכספים הוניים כגון קה" ש שנפתחים כל 6 שנים יכולים לתת עזרה בתשלום המשכנתא דבר שיפחית את הוצ' המימון בשארית התקופה ויגדיל את ההכנסה הפנויה.
- חוסך נבון 12/05/2011 06:28הגב לתגובה זולאחר בדיקות אין ספור הגעתי למסקנה שפוליסה לקצבה אמנם מעט יקרה יותר אך מקדמי קצבה חשובים לא פחות מאחר ובחיסכון ארוך טווח רב הנסתר על הגלוי עדיף לחסוך בתכנית שהמקדמים ידועים ומקובעים ביום עשיית הפוליסה
- 3.בן 30 11/05/2011 22:28הגב לתגובה זוחוסכים 50% מההכנסה נטו וצוברים נכסים בעולם
- 2.משה 11/05/2011 21:49הגב לתגובה זוכל הפנסיה הזו עבודה בעיניים . עדיף לקנות דירה שניה עם משכתא של 5000 שח וגם להשכיר אותה ב5000 שח . הדבר היחידי שנשאר זה ההון הראשוני שכמובן צריך להגיע מהפיצויים. ואז יש גם דירה וגם שכירות בלי שום טובות של חברות הבטוח שאולי יפסידו את הכסף שלנו באיזה מפולת בבורסה . זה כבר היה לפני שנתיים.
- 1.המפקיד 11/05/2011 19:42הגב לתגובה זואפילו 11000 בעוד 30 שנה באינפלציה של 3% הם ממש לא הרבה
- צמודים למדד ברור (ל"ת)פטריוט 11/05/2011 21:29הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
