דוחות

שנת שיא לפרוטרום: הרווח הנקי זינק ב-33% לרמה של 44.1 מיליון דולר

יצרנית הטעמים חזרה לפסי צמיחה וחתמה את 2010 עם עלייה של 6% בהכנסות ל-451 מיליון דולר. תזרים המזומנים החזק של החברה אפשר לה להמשיך ולהקטין את רמת המינוף
תומר קורנפלד |

חברת פרוטרום העוסקת בייצור טעמים וחומרי גלם המשמשים לייצור מזון, מזון ותמציות טעם וריח פרסמה הבוקר (ה') את תוצאותיה הכספיות השנתיות המצביעות על שנת שיא ברווח הנקי וצמיחה קלה בהכנסות.

פרוטרום המנוהלת על ידי אורי יהודאי חתמה את שנת 2010 עם הכנסות של 451.1 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת שנת 2009. רמת מכירות זו מצביעה על כך שפרוטרום חוזרת לפסי צמיחה לאחר שבשנת 2009 הציגה ירידה במכירות.

בשורה התחתונה מציגה פרוטרום רווח שיא שנתי ב-2010. הרווח השנתי של החברה הסתכם ב-44.1 מיליון דולר, עלייה של 33% לעומת שנת 2009. רווח זה גם גבוה יותר מהרווח שנרשם בשנת 2008 שבו נרשמו הכנסות גבוהות יותר מאשר בשנת 2010.

את הרבעון הרביעי של 2010 מסכמת פרוטרום עם הכנסות של 112.4 מיליון דולר ורווח נקי של 8.8 מיליון דולר - שיפור קל לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

בישיבתו האחרונה החליט דירקטוריון חברת פרוטרום לחלק למשקיעים דיבידנד צנוע בהיקף של כ-11.6 מיליון שקל - כ-10% יותר מאשר שנת 2009. מדובר בדיבידנד צנוע בשיעור שאינו משמעותי.

בשנת 2010 ייצרה פרוטרום 62 מיליון דולר מפעילות שוטפת, זאת לעומת 84.9 מיליון דולר בשנת 2009. את התזרים החזק ניצלה פרוטרום כדי להקטין את רמת המינוף שלה - החברה פרעה התחייבויות לזמן ארוך בהיקף של כ-44 מיליון דולר ופרעה גם התחייבויות לזמן קצר בהיקף של כ-2 מיליון דולר נוספים.

מגמה זו נמשכת מספר שנים מאחר והחברה לא ביצעה רכישות משמעותיות בשנתיים האחרונות (בתחילת 2011 ביצעה שתי רכישות קטנות). בסוף 2010 רמת החוב מסך הנכסים עומדת על כ-31% לעומת רמה של 39% לעומת סוף 2009. ככל שהמגמה של הקטנת המינוף תימשך - הדבר ייאפשר לפרוטרום לבצע רכישה משמעותית בהיקף גדול.

אורי יהודאי, נשיא ומנהל העסקים הראשי של פרוטרום: "פרוטרום מרחיבה בהתמדה את חדירתה לשווקים המתעוררים, המתאפיינים ברמת צמיחה גבוהה ובדרישה גוברת למוצרי החברה, ובו בזמן ממשיכה לצמוח בשווקים המסורתיים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים

על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה

רן קידר |

יוקר המחיה מכביד על המשפחות

דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.


במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.



יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.

השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה

החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.

מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.