אזורים במרכז הזירה: פישמן במו"מ לרכישת השליטה, עזריאלי פורש מהמירוץ
פורסם לראשונה: 9:44; עדכון אחרון: 12:56
הבוקר (א') דיווחה חברת מבני תעשיה, מקבוצת פישמן, כי היא מנהלת בדיקות ומשא ומתן לרכישת השליטה (64%) באזורים. לפי גורמים המעורבים בעסקה, ההכרעה לגבי זהות הרוכש תיקבע בימים הקרובים.
כמו כן, הודיעה היום קבוצת עזריאלי כי היא פורשת מההתמודדות. מבין המתמודדים נוספים על אזורים ניתן למצוא חברת שיכון ובינוי נדל"ן, גינדי החזקות וכן המיליארדר היהודי הקנדי הרשי פרידמן. ככל הנראה, בשלב זה קבוצת עזריאלי היא המובילה במגעים מול מזרחי טפחות שכן הציעה הצעה שלפיה היא תזרים לבנק כ-400 מיליון שקל.
בחודש דצמבר 2010 דווח כי בנק מזרחי טפחות ובוימלגרין קפיטל פתחו בתהליך התמחרות מואץ בין הגופים שהביעו התעניינות ברכישת השליטה בחברת הבנייה אזורים. החברה נקלעה לקשיים ברבעונים האחרונים והפסידה בשנתיים האחרונות כ- 750 מיליון שקל. לפי המתווה המתגבש, הרוכש ישלם כ-300 מיליון שקל תמורת הקצאה של 51% מהחברה.
הבנק צפוי לדרוש מהרוכש להזרים הון לחברה כדי להפחית את המינוף שלה, הון הנאמד בכ- 150 מיליון שקל, זאת כיוון שהחוב של בוימלגרין למזרחי טפחות עומד על כ-650 מיליון שקל, אך המניות שמשמשות לבנק כבטוחה שוות רק כ-400 מיליון שקל.
שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI, אומר כי בהחלט יש סינרגיה בין מבני תעשיה לחברת אזורים: "למבני תעשיה יש הרבה קרקעות למגורים בתל אביב, הכל תלוי במחיר הסופי שיציע פישמן, כפי שאנחנו מכירים אותו הוא לא יקנה במחיר יקר שישבור את השוק".
- 3.אלון 27/02/2011 11:51הגב לתגובה זושי ליפמן בדרכו של רני רהב כלייקר השכונתי...
- 2.אני 27/02/2011 11:03הגב לתגובה זו..סינרגיה בין כספי המוסדיים (למעשה כספינו שלנו) לבין תאוות הבצע וההימורים העצומה של פישמן. מישהו חוקר את הקלות בה המוסדיים מפקירים את כספינו לידיו הקלות על ההדק של פישמן? פישמן (עצמו) העיד על עצמו שכבר שסף הרגש שלו כ" כ גבוה שכלום לא מרגש אותו, כל הזמן מעלה את רף ההימורים כדי לנסות ולהגיע לריגוש כלשהו. ובעברית: מ-ה-מ-ר כ-פ-י-י-ת-י !!! מה גם שהכסף ש-ל-כ-ם נמצא אצלו. שמישהו יבדוק את העניין..
- 1.פישפיש 27/02/2011 09:56הגב לתגובה זולא מספיק ניסיונות השתלטות על בנק לאומי. עכשיו אזורים? אגב - האם נכונה השמועה שאתה גם מנסה להשתלט על טבע ואזורים זה רק כדי לייצר מסך ערפל?
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
