נוצר אבסורד - רכישת מניות מגדרת את ההשקעה באג"ח

עליית התשואות באג"ח לאורך זמן מלמדת על צפי להעלאת ריבית. בהפוך מכל היגיון, הגענו לכך שהיום רכישת מניות מגדרת למעשה את ההשקעה באג"חים. התחזית ל: 2011 התשואות צפויות לרדת אל מתחת ל-3%
צחי ליבוביץ' | (5)

לאחרונה חצו התשואות על האג"חים ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב את רף ה- 3.5%, עלייה של יותר מאחוז בפחות מחודשיים המשקפת ירידה של כ- 8% במחירי האג"חים. עיתוי העליות מפתיע, כיוון שהוא בא מיד לאחר שהנגיד האמריקאי הכריז על הכוונה לתכנית החילוץ השנייה לרכישות אג"ח בהיקף של כ- 600 מיליארד דולר.

לכאורה די היה בהכרזה זו לגרום לתשואות לרדת לכיוון ה- 2%, אך בפועל מתברר כי התשואות התנהגו הפוך ועלו בניגוד לציפיות. הסיבות בדיעבד רבות ומגוונות ובהם: מספר נתוני מאקרו חיוביים שפורסמו, חוסר אמון מצד המשקיעים כי התוכנית אכן תיושם במלואה, מעבר של משקיעים מאג"ח למניות, תיקון טכני של מחירי האג"ח לאחר עליות חזקות השנה ועוד.

דבר אחד בטוח, עליית התשואות לאורך זמן חייבת להיות מגובה בצפי כלשהו להעלאת ריבית מצד הבנק המרכזי האמריקאי מהלך שבשלב זה לא מתקיים. ככל שהעלאת הריבית תבושש לבוא כך התשואות צפויות לחזור ולרדת אל מתחת ל- 3%.

עליית התשואות באג"חים היא עדות הפוכה למגמה של התאוששות בארה"ב

התנהגות שוק ההון אינה מותאמת לכלכלה הריאלית בהווה אלא מקדימה אותה בדרך כלל ועובדת על פי רוב בצפייה למה שיקרה בעתיד. הצפי עשוי להשתנות רק כאשר יהיו סימנים ברורים ומשמעותיים להתאוששות בפועל של הכלכלה האמריקאית דרך המדדים לפי סדר חשיבותם ובהם: רמת האבטלה, צריכה פרטית, צמיחה ונדל"ן (מחירים, התחלות בנייה ומכירות יד שנייה...).

הנתונים החיוביים שהתפרסמו לאחרונה הם בינתיים בגדר סנונית שאולי מבשרת על האביב וגם אם אכן מבשרת עליו, הרי שעליית התשואות היא עדות הפוכה לגמרי ומלמדת דווקא על תהליך שעלול לבלום מגמת התאוששות.

כרגע ניראה שאין בסיס כלכלי אמיתי לעליית התשואות שאנו עדים אליהן בחודשיים האחרונים ועל כן בהחלט ייתכן שלקראת השנה האזרחית החדשה 2011 - תיתכן היווצרות להזדמנות דווקא באותן אג"חים שמחיריהן ירדו בחדות בעקבות העלייה בתשואות .

כיוון שהשוק לא תמיד מתנהג על פי החוקים של כלכלת המאקרו, בעיקר בטווח הקצר, הרי שבטווח הבינוני ומעלה בד"כ, הציפיות הן שהשוק יתנהג על פי החוקים המוכרים והפער הנוצר בין התנהגותו בפועל לבין הטווחים הן בעצם ההזדמנויות אותן אנו מחפשים כמשקיעים. מה שעשוי לשנות ההערכות אלה, הוא למעשה שיפור מהיר ודרמטי בכלכלת ארה"ב ובמיוחד בפרמטרים שפורטו.

למשקיעים שעדיין חוששים מהמשך עליית התשואות באג"ח יוסבר כי לעיתים דווקא העלאת הסיכון כביכול בתיק דווקא מגינה עליו. הכוונה כמובן בהגדלת החשיפה למניות.

אומנם עליית ריבית או צפי לעלייה כזו אינו תומך בעליית שערי המניות, אולם במצב הקיים, כאשר הריבית כה נמוכה, בכדי שתהווה אלטרנטיבה חסרת סיכון לאפיקי השקעה נושאי סיכון היא צריכה לעלות בשיעורים גבוהים.

עליית הריבית חייבת להיות מגובה בהתאוששות הכלכלית של ארה"ב, בין השאר בצריכה הפרטית ובצמיחתו של המשק. התאוששות כזו תמצא את ביטויה עד מהרה בדו"חות הכספיים של החברות וכפועל יוצא וטבעי בעליית ערך מניותיהן. רוצה לומר כי המשך הירידות באג"חים בטווח הקצר צריך לבוא לידי ביטוי בעליית המניות ממש כמו בחוק הכלים השלובים. בהפוך מכל היגיון, הגענו לכך שהיום רכישת מניות מגדרת למעשה את ההשקעה באג"חים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    007 05/01/2011 12:45
    הגב לתגובה זו
    נקודה מעניינת למחשבה-כנראה אף נכונה -העתיד יאמר...... צחי המשך כך!!!
  • 4.
    דרור 04/01/2011 10:15
    הגב לתגובה זו
    ברננקי מדפיס כסף יש מאין ובעזרתו הוא קונה אגח *קצרות* של 2 שנים,5 שנים ומעט מאוד אגח בינוניות של 7 שנים. אתם הבנתם את זה? ברננקי *לא* קונה אגח של 10 שנים, אלא רק אגח קצרות ואם מישהו יטרח לבדוק אז הוא יגלה שהתשואות על האגח הקצרות יורדות. מה עושה השוק? השוק לא טיפש, הוא זורם יחד עם הטקטיקה של הפד: הוא מוכר את אחזקותיו באגח של 10 שנים וקונה עוד אחזקות באגח קצרות מכיוון שהפד דואג לעלייה של מחירן כל הזמן. סוחרי אגח מתוחכמים יותר עושים שורט על אגח של 10 שנים ולונג על אגח קצרות.
  • 3.
    סקירה עניינית ומדוייקת (ל"ת)
    שב שם 03/01/2011 15:32
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    וואלה, לא חשבתי על זה, גדול (ל"ת)
    לא מטריד מינית 03/01/2011 14:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מענייין...זה מלמד על הנטישה לטובת המניות. (ל"ת)
    נשארים באג\"ח 03/01/2011 13:22
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.