לאחרונה חצו התשואות על האג"חים ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב את רף ה- 3.5%, עלייה של יותר מאחוז בפחות מחודשיים המשקפת ירידה של כ- 8% במחירי האג"חים. עיתוי העליות מפתיע, כיוון שהוא בא מיד לאחר שהנגיד האמריקאי הכריז על הכוונה לתכנית החילוץ השנייה לרכישות אג"ח בהיקף של כ- 600 מיליארד דולר.

לכאורה די היה בהכרזה זו לגרום לתשואות לרדת לכיוון ה- 2%, אך בפועל מתברר כי התשואות התנהגו הפוך ועלו בניגוד לציפיות. הסיבות בדיעבד רבות ומגוונות ובהם: מספר נתוני מאקרו חיוביים שפורסמו, חוסר אמון מצד המשקיעים כי התוכנית אכן תיושם במלואה, מעבר של משקיעים מאג"ח למניות, תיקון טכני של מחירי האג"ח לאחר עליות חזקות השנה ועוד.

דבר אחד בטוח, עליית התשואות לאורך זמן חייבת להיות מגובה בצפי כלשהו להעלאת ריבית מצד הבנק המרכזי האמריקאי מהלך שבשלב זה לא מתקיים. ככל שהעלאת הריבית תבושש לבוא כך התשואות צפויות לחזור ולרדת אל מתחת ל- 3%.

עליית התשואות באג"חים היא עדות הפוכה למגמה של התאוששות בארה"ב

התנהגות שוק ההון אינה מותאמת לכלכלה הריאלית בהווה אלא מקדימה אותה בדרך כלל ועובדת על פי רוב בצפייה למה שיקרה בעתיד. הצפי עשוי להשתנות רק כאשר יהיו סימנים ברורים ומשמעותיים להתאוששות בפועל של הכלכלה האמריקאית דרך המדדים לפי סדר חשיבותם ובהם: רמת האבטלה, צריכה פרטית, צמיחה ונדל"ן (מחירים, התחלות בנייה ומכירות יד שנייה...).

הנתונים החיוביים שהתפרסמו לאחרונה הם בינתיים בגדר סנונית שאולי מבשרת על האביב וגם אם אכן מבשרת עליו, הרי שעליית התשואות היא עדות הפוכה לגמרי ומלמדת דווקא על תהליך שעלול לבלום מגמת התאוששות.

כרגע ניראה שאין בסיס כלכלי אמיתי לעליית התשואות שאנו עדים אליהן בחודשיים האחרונים ועל כן בהחלט ייתכן שלקראת השנה האזרחית החדשה 2011 - תיתכן היווצרות להזדמנות דווקא באותן אג"חים שמחיריהן ירדו בחדות בעקבות העלייה בתשואות .

כיוון שהשוק לא תמיד מתנהג על פי החוקים של כלכלת המאקרו, בעיקר בטווח הקצר, הרי שבטווח הבינוני ומעלה בד"כ, הציפיות הן שהשוק יתנהג על פי החוקים המוכרים והפער הנוצר בין התנהגותו בפועל לבין הטווחים הן בעצם ההזדמנויות אותן אנו מחפשים כמשקיעים. מה שעשוי לשנות ההערכות אלה, הוא למעשה שיפור מהיר ודרמטי בכלכלת ארה"ב ובמיוחד בפרמטרים שפורטו.

למשקיעים שעדיין חוששים מהמשך עליית התשואות באג"ח יוסבר כי לעיתים דווקא העלאת הסיכון כביכול בתיק דווקא מגינה עליו. הכוונה כמובן בהגדלת החשיפה למניות.

אומנם עליית ריבית או צפי לעלייה כזו אינו תומך בעליית שערי המניות, אולם במצב הקיים, כאשר הריבית כה נמוכה, בכדי שתהווה אלטרנטיבה חסרת סיכון לאפיקי השקעה נושאי סיכון היא צריכה לעלות בשיעורים גבוהים.

עליית הריבית חייבת להיות מגובה בהתאוששות הכלכלית של ארה"ב, בין השאר בצריכה הפרטית ובצמיחתו של המשק. התאוששות כזו תמצא את ביטויה עד מהרה בדו"חות הכספיים של החברות וכפועל יוצא וטבעי בעליית ערך מניותיהן. רוצה לומר כי המשך הירידות באג"חים בטווח הקצר צריך לבוא לידי ביטוי בעליית המניות ממש כמו בחוק הכלים השלובים. בהפוך מכל היגיון, הגענו לכך שהיום רכישת מניות מגדרת למעשה את ההשקעה באג"חים.