נוצר אבסורד - רכישת מניות מגדרת את ההשקעה באג"ח
לאחרונה חצו התשואות על האג"חים ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב את רף ה- 3.5%, עלייה של יותר מאחוז בפחות מחודשיים המשקפת ירידה של כ- 8% במחירי האג"חים. עיתוי העליות מפתיע, כיוון שהוא בא מיד לאחר שהנגיד האמריקאי הכריז על הכוונה לתכנית החילוץ השנייה לרכישות אג"ח בהיקף של כ- 600 מיליארד דולר.
לכאורה די היה בהכרזה זו לגרום לתשואות לרדת לכיוון ה- 2%, אך בפועל מתברר כי התשואות התנהגו הפוך ועלו בניגוד לציפיות. הסיבות בדיעבד רבות ומגוונות ובהם: מספר נתוני מאקרו חיוביים שפורסמו, חוסר אמון מצד המשקיעים כי התוכנית אכן תיושם במלואה, מעבר של משקיעים מאג"ח למניות, תיקון טכני של מחירי האג"ח לאחר עליות חזקות השנה ועוד.
דבר אחד בטוח, עליית התשואות לאורך זמן חייבת להיות מגובה בצפי כלשהו להעלאת ריבית מצד הבנק המרכזי האמריקאי מהלך שבשלב זה לא מתקיים. ככל שהעלאת הריבית תבושש לבוא כך התשואות צפויות לחזור ולרדת אל מתחת ל- 3%.
עליית התשואות באג"חים היא עדות הפוכה למגמה של התאוששות בארה"ב
התנהגות שוק ההון אינה מותאמת לכלכלה הריאלית בהווה אלא מקדימה אותה בדרך כלל ועובדת על פי רוב בצפייה למה שיקרה בעתיד. הצפי עשוי להשתנות רק כאשר יהיו סימנים ברורים ומשמעותיים להתאוששות בפועל של הכלכלה האמריקאית דרך המדדים לפי סדר חשיבותם ובהם: רמת האבטלה, צריכה פרטית, צמיחה ונדל"ן (מחירים, התחלות בנייה ומכירות יד שנייה...).
הנתונים החיוביים שהתפרסמו לאחרונה הם בינתיים בגדר סנונית שאולי מבשרת על האביב וגם אם אכן מבשרת עליו, הרי שעליית התשואות היא עדות הפוכה לגמרי ומלמדת דווקא על תהליך שעלול לבלום מגמת התאוששות.
כרגע ניראה שאין בסיס כלכלי אמיתי לעליית התשואות שאנו עדים אליהן בחודשיים האחרונים ועל כן בהחלט ייתכן שלקראת השנה האזרחית החדשה 2011 - תיתכן היווצרות להזדמנות דווקא באותן אג"חים שמחיריהן ירדו בחדות בעקבות העלייה בתשואות .
כיוון שהשוק לא תמיד מתנהג על פי החוקים של כלכלת המאקרו, בעיקר בטווח הקצר, הרי שבטווח הבינוני ומעלה בד"כ, הציפיות הן שהשוק יתנהג על פי החוקים המוכרים והפער הנוצר בין התנהגותו בפועל לבין הטווחים הן בעצם ההזדמנויות אותן אנו מחפשים כמשקיעים. מה שעשוי לשנות ההערכות אלה, הוא למעשה שיפור מהיר ודרמטי בכלכלת ארה"ב ובמיוחד בפרמטרים שפורטו.
למשקיעים שעדיין חוששים מהמשך עליית התשואות באג"ח יוסבר כי לעיתים דווקא העלאת הסיכון כביכול בתיק דווקא מגינה עליו. הכוונה כמובן בהגדלת החשיפה למניות.
אומנם עליית ריבית או צפי לעלייה כזו אינו תומך בעליית שערי המניות, אולם במצב הקיים, כאשר הריבית כה נמוכה, בכדי שתהווה אלטרנטיבה חסרת סיכון לאפיקי השקעה נושאי סיכון היא צריכה לעלות בשיעורים גבוהים.
עליית הריבית חייבת להיות מגובה בהתאוששות הכלכלית של ארה"ב, בין השאר בצריכה הפרטית ובצמיחתו של המשק. התאוששות כזו תמצא את ביטויה עד מהרה בדו"חות הכספיים של החברות וכפועל יוצא וטבעי בעליית ערך מניותיהן. רוצה לומר כי המשך הירידות באג"חים בטווח הקצר צריך לבוא לידי ביטוי בעליית המניות ממש כמו בחוק הכלים השלובים. בהפוך מכל היגיון, הגענו לכך שהיום רכישת מניות מגדרת למעשה את ההשקעה באג"חים.
- 5.007 05/01/2011 12:45הגב לתגובה זונקודה מעניינת למחשבה-כנראה אף נכונה -העתיד יאמר...... צחי המשך כך!!!
- 4.דרור 04/01/2011 10:15הגב לתגובה זוברננקי מדפיס כסף יש מאין ובעזרתו הוא קונה אגח *קצרות* של 2 שנים,5 שנים ומעט מאוד אגח בינוניות של 7 שנים. אתם הבנתם את זה? ברננקי *לא* קונה אגח של 10 שנים, אלא רק אגח קצרות ואם מישהו יטרח לבדוק אז הוא יגלה שהתשואות על האגח הקצרות יורדות. מה עושה השוק? השוק לא טיפש, הוא זורם יחד עם הטקטיקה של הפד: הוא מוכר את אחזקותיו באגח של 10 שנים וקונה עוד אחזקות באגח קצרות מכיוון שהפד דואג לעלייה של מחירן כל הזמן. סוחרי אגח מתוחכמים יותר עושים שורט על אגח של 10 שנים ולונג על אגח קצרות.
- 3.סקירה עניינית ומדוייקת (ל"ת)שב שם 03/01/2011 15:32הגב לתגובה זו
- 2.וואלה, לא חשבתי על זה, גדול (ל"ת)לא מטריד מינית 03/01/2011 14:48הגב לתגובה זו
- 1.מענייין...זה מלמד על הנטישה לטובת המניות. (ל"ת)נשארים באג\"ח 03/01/2011 13:22הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
