איזו קרן נאמנות רשמה ב-2010 תשואה של 40.5%? Bizportal בודק תשואות
שוק ההון הישראלי רשם שנה חיובית ב-2010, בניגוד לחששות שהעלו בתחילתה. למרות שהתשואות השנה לא היו חדות כמו בשנת 2009, בשנה החולפת המשקיעים בבורסה ראו עליות נאות והמדדים חזרו לרמות השיא ואף רשמו פסגות חדשות.
בסיכום שנת 2010, מדד המעו"ף ומדד ת"א 75 עלו בכ-16.2%, מדד הנדל"ן 15 הוסיף כ-15.7%, מדד היתר 50 זינק בכ-19.1%, מדד היתר ת"א רשם עלייה נאה של כ-26.4% ומדד הבנקים נגרר מאחור עם תשואה של 6.4% בלבד.
עם השיפור בסנטימנט, במהלך השנה, תעשיית קרנות הנאמנות ראתה זרימת כספים גדולה מאוד. Bizportal בדק אילו ענפים בלטו במהלך השנה האחרונה ואילו קרנות הובילו מבחינת התשואות שרשמו למשקיעים.
את דירוג התשואות השנה הובילו קרנות היתר, עם זינוק שנתי של כ-31.7% אחרי שהוסיפו בחודש דצמבר כ-7.7%. נכון לסוף שנת 2010 ניהלו קרנות היתר נכסים בהיקף של 993 מיליון שקל. במקום השני בהסתכלות ענפית נמצאות קרנות הטכנולוגיה המשקיעות בחו"ל עם תשואה שנתית של כ-24.7%. במקום השלישי היו אלו הקרנות המשקיעות בחברות אנרגיה וסחורות, שרשמו תשואה של כ-21.7% ב-2010.
מבין קרנות היתר, את התשואה הגדולה ביותר רשמה הקרן "ילין לפידות יתר" - 40.1%. הקרן הינה גם השניה בגודלה בענף, עם נכסים בהיקף של 126.1 מיליון שקל. במקום השני נמצאת קרן "אפסילון יתר" עם תשואה שנתית של 38.7% והיקף נכסים של 51 מיליון שקל ובמקום השלישי "מיטב יתר" המנהלת נכסים בהיקף של 91.2 מיליון שקל, עם תשואה שנתית של 34.5%.
סיכום תשואות קרנות לפי ענפים
*שינויים באחוזים, נכסים במיליוני שקלים.
למרות שקרנות המניות בלטו יותר אולי מבחינת התשואות, את הכסף הגדול ריכזו (כרגיל) קרנות האג"ח. אפיק פופולרי במיוחד בשנה החולפת היה הקרנות המעורבות באפיק האג"ח הכללי, כגון 90% אג"ח ו-10% מניות (90/10) או 80% אג"ח ו-20% מניות (80/20). Bizportal ריכז את הקרנות המעורבות הגדולות ביותר באפיק זה ובדק את התשואות.
מיון הקרנות האג"ח כללי לפי היקף נכסים מעלה ובחירת חמש הקרנות המעורבות הגדולות ביותר מעלה כי, שתי הקרנות שהשיגו את התשואה הטובה ביותר בשנת 2010 היו של הראל. במקום הראשון מבחינת התשואה נמצאת "הראל פיא 20/80", שרשמה במהלך השנה עלייה של 10.14%. הקרן ניצבת שלישית מבחינת היקף הנכסים (734 מיליון שקל). נציין כי מדובר בקרן עם דמי הניהול הגבוהים מתוך החמש, 1.6%.
במקום השני בדירוג קרנות האג"ח המעורבות ניצבת "הראל פיא 10/90", הקרן השניה בגודלה ברשימה (2.27 מיליארד שקל). הקרן החזירה תשואה נאה של 9.3%. לקרן דמי ניהול ממוצעים לתחום של 1.2%.
במקום השלישי ברשימה נמצאת הקרן הקטנה מבין החמישה - "מנורה מבטחים 10/90" רשמה בשנה האחרונה תשואה של 9.06%. לקרן הנאמנות נכסים בהיקף של 524 מיליון שקל ודמי ניהול של 1%, הנמוכים מבין החמישה.
במקום הרביעי נמצאת הקרן "מגדל 10/90" עם תשואה שנתית של 6.71% ונכסים בהיקף של 714 מיליון שקל. את החמישייה סוגרת הקרן הגדולה ביותר ברשימה (3.98 מיליארד שקל), "פסגות 10/90", עם תשואה שנתית של 6.05%. שתי הקרנות גובות דמי ניהול של 1.2%.
דירוג חמש קרנות האג"ח המעורבות הגדולות ביותר
- 4.שלמה 03/01/2011 09:39הגב לתגובה זואני אישית לא מתלהב מתשואות שנעשות על ניהול כסף קטן, החוכמה לייצר תשואה לאורך זמן ואז בה לידי ביטוי גם גודל הקרן. המסקנה צריך לעקוב ולא להתלהב מתשואה חד שנתית
- 3.רק קרנות תא100 תא25 יניבו תשואות ב2011 (ל"ת)כרמי 02/01/2011 20:09הגב לתגובה זו
- 2.אני 02/01/2011 15:43הגב לתגובה זולמה לא כללו את 90/15 של מיטב?
- 1.קטי 02/01/2011 15:28הגב לתגובה זוציינתם מה הקרנות הגדולות עשו הקרנות הקטנות עשו הרבה יותר אז תהיה הודנים ולא אינטרסנטים
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
