איזו קרן נאמנות רשמה ב-2010 תשואה של 40.5%? Bizportal בודק תשואות
שוק ההון הישראלי רשם שנה חיובית ב-2010, בניגוד לחששות שהעלו בתחילתה. למרות שהתשואות השנה לא היו חדות כמו בשנת 2009, בשנה החולפת המשקיעים בבורסה ראו עליות נאות והמדדים חזרו לרמות השיא ואף רשמו פסגות חדשות.
בסיכום שנת 2010, מדד המעו"ף ומדד ת"א 75 עלו בכ-16.2%, מדד הנדל"ן 15 הוסיף כ-15.7%, מדד היתר 50 זינק בכ-19.1%, מדד היתר ת"א רשם עלייה נאה של כ-26.4% ומדד הבנקים נגרר מאחור עם תשואה של 6.4% בלבד.
עם השיפור בסנטימנט, במהלך השנה, תעשיית קרנות הנאמנות ראתה זרימת כספים גדולה מאוד. Bizportal בדק אילו ענפים בלטו במהלך השנה האחרונה ואילו קרנות הובילו מבחינת התשואות שרשמו למשקיעים.
את דירוג התשואות השנה הובילו קרנות היתר, עם זינוק שנתי של כ-31.7% אחרי שהוסיפו בחודש דצמבר כ-7.7%. נכון לסוף שנת 2010 ניהלו קרנות היתר נכסים בהיקף של 993 מיליון שקל. במקום השני בהסתכלות ענפית נמצאות קרנות הטכנולוגיה המשקיעות בחו"ל עם תשואה שנתית של כ-24.7%. במקום השלישי היו אלו הקרנות המשקיעות בחברות אנרגיה וסחורות, שרשמו תשואה של כ-21.7% ב-2010.
מבין קרנות היתר, את התשואה הגדולה ביותר רשמה הקרן "ילין לפידות יתר" - 40.1%. הקרן הינה גם השניה בגודלה בענף, עם נכסים בהיקף של 126.1 מיליון שקל. במקום השני נמצאת קרן "אפסילון יתר" עם תשואה שנתית של 38.7% והיקף נכסים של 51 מיליון שקל ובמקום השלישי "מיטב יתר" המנהלת נכסים בהיקף של 91.2 מיליון שקל, עם תשואה שנתית של 34.5%.
סיכום תשואות קרנות לפי ענפים
*שינויים באחוזים, נכסים במיליוני שקלים.
למרות שקרנות המניות בלטו יותר אולי מבחינת התשואות, את הכסף הגדול ריכזו (כרגיל) קרנות האג"ח. אפיק פופולרי במיוחד בשנה החולפת היה הקרנות המעורבות באפיק האג"ח הכללי, כגון 90% אג"ח ו-10% מניות (90/10) או 80% אג"ח ו-20% מניות (80/20). Bizportal ריכז את הקרנות המעורבות הגדולות ביותר באפיק זה ובדק את התשואות.
מיון הקרנות האג"ח כללי לפי היקף נכסים מעלה ובחירת חמש הקרנות המעורבות הגדולות ביותר מעלה כי, שתי הקרנות שהשיגו את התשואה הטובה ביותר בשנת 2010 היו של הראל. במקום הראשון מבחינת התשואה נמצאת "הראל פיא 20/80", שרשמה במהלך השנה עלייה של 10.14%. הקרן ניצבת שלישית מבחינת היקף הנכסים (734 מיליון שקל). נציין כי מדובר בקרן עם דמי הניהול הגבוהים מתוך החמש, 1.6%.
במקום השני בדירוג קרנות האג"ח המעורבות ניצבת "הראל פיא 10/90", הקרן השניה בגודלה ברשימה (2.27 מיליארד שקל). הקרן החזירה תשואה נאה של 9.3%. לקרן דמי ניהול ממוצעים לתחום של 1.2%.
במקום השלישי ברשימה נמצאת הקרן הקטנה מבין החמישה - "מנורה מבטחים 10/90" רשמה בשנה האחרונה תשואה של 9.06%. לקרן הנאמנות נכסים בהיקף של 524 מיליון שקל ודמי ניהול של 1%, הנמוכים מבין החמישה.
במקום הרביעי נמצאת הקרן "מגדל 10/90" עם תשואה שנתית של 6.71% ונכסים בהיקף של 714 מיליון שקל. את החמישייה סוגרת הקרן הגדולה ביותר ברשימה (3.98 מיליארד שקל), "פסגות 10/90", עם תשואה שנתית של 6.05%. שתי הקרנות גובות דמי ניהול של 1.2%.
דירוג חמש קרנות האג"ח המעורבות הגדולות ביותר
- 4.שלמה 03/01/2011 09:39הגב לתגובה זואני אישית לא מתלהב מתשואות שנעשות על ניהול כסף קטן, החוכמה לייצר תשואה לאורך זמן ואז בה לידי ביטוי גם גודל הקרן. המסקנה צריך לעקוב ולא להתלהב מתשואה חד שנתית
- 3.רק קרנות תא100 תא25 יניבו תשואות ב2011 (ל"ת)כרמי 02/01/2011 20:09הגב לתגובה זו
- 2.אני 02/01/2011 15:43הגב לתגובה זולמה לא כללו את 90/15 של מיטב?
- 1.קטי 02/01/2011 15:28הגב לתגובה זוציינתם מה הקרנות הגדולות עשו הקרנות הקטנות עשו הרבה יותר אז תהיה הודנים ולא אינטרסנטים
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
