קרן יורקוויל מסכמת שנה: הסכמים עם 7 חברות ישראליות, השקעה של 62 מיליון דולר בטאואר
ארבע חברות ישראליות מתוך השבע שקרן יורקוויל ישראל חתומה עימם על הסכם השקעה מממשות את ההסכם, קצת יותר מהשיעור הממוצע בעולם, כך מסר היום ל-Bizportal שמואל ינאי, מנהל קרן יורקוויל אדוויסוריז ישראל.
קרן יורקוויל (Yorkville advisors) נחתה בישראל לפני שנתיים ומוכרת למשקיע הישראלי בעיקר ברקע להשקעותיה ביצרנית השבבים טאואר. יורקוויל חותמת על הסכמי השקעה עם חברות המעוניינות לגייס כספים, זאת בתמורה להקצאת מניות בניגוד לדרך של גיוס ציבורי. בצורה זו, מלבד הגמישות שניתנת לחברה, מימוש ההסכם לאורך זמן לא יוצר לחץ נקודתי על המניה בעקבות הפצת המניות.
למעשה, יורקוויל פועלת כמו כל חתם, אך במודל מעט שונה מזה הנפוץ בישראל. בארץ יורקוויל חתומה על הסכמים עם שבע חברות, ביניהן טאואר, ביונדווקס, מוביילמקס ואולימפיה שכבר החלו לממש את ההסכם. בנוסף, לחברה הסכמים עם בריינסוויי, ארוכית ופאנאגיה נדל"ן. חברות נוספות שחתמו עם יורקוויל על הסכם אך עדיין לא פרסמו תשקיף או תיקנו אותו בהתאם הן: מזור רובוטיקה, אברבוך, התכוף ומולטימטריקס.
המודל של הקרן מאפשר לחברות לבצע גיוס בתמורה למניות במחירי שוק לתקופה של שלוש שנים מרגע החתימה על הסכם המסגרת, תוך שליטה מוחלטת של החברה במועדי ההנפקה ובמחיר. "חברות רבות בוחרות לראות בהצעה זו כתעודת ביטוח, מקדם הגנה מבחינתן להמשך הדרך", אמר ינאי, "כאשר אחרות רואות בו הזדמנות להחלפת המודל העסקי הרגיל המבוסס על אופציות".
ינאי לוקח את טאואר כדוגמה ומציין כי במקרה והחברה הייתה בוחרת לגייס את אותו סכום שניצלה עד כה - 60 מיליון דולר - בנקודת זמן אחת, היא הייתה מקבלת פחות כסף בשורה התחתונה. "כאשר טאואר פרסה את ההנפקות לסכומים שונים ובמועדים שונים, היא למעשה העלתה את שווי המניה והפעילות העסקית", אמר.
מלבד טאואר, לה קו אשראי של 90 מיליון דולר, ביונדווקס ניצלה 1.23 מיליון דולר מתוך 7 מיליון דולר בהסתכם, מובייל מקס השתמשה ב-0.5 מיליון דולר מתוך 5 מיליון דולר ואולימפיה - 0.2 מיליון דולר מתוך 10 מיליון דולר. שתי חברות עימן חתומה החברה על הסכם אבל עדיין לא מימשו אותו הן אורכית ופאנאגיה נדלן.
התנהלות החברות בשטח, טוען ינאי, מחזקות את הטיעון שלו. "ניתן לראות זאת גם בתוצאות העובדות בשטח. למעט אורכית אף אחת מהחברות מולן אנו חתומים לא בחרו לצאת להנפקה רגילה בעולם", אמר. "מה שמוביל למחשבה כי לא היה להן צורך בגיוס ולמעשה שוויהן המשיך לעלות גם ללא ניצול המסגרות". לדבריו, החברות שעדיין לא ניצלו את מלוא המסגרת לא עשו כך מתוך מחשבה לטווח ארוך: "כל חברה בוחרת בשיקוליה ואם לא ניצלו זה כי בחרו בכך מתוך מחשבה אסטרטגית".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
