קרן יורקוויל מסכמת שנה: הסכמים עם 7 חברות ישראליות, השקעה של 62 מיליון דולר בטאואר
ארבע חברות ישראליות מתוך השבע שקרן יורקוויל ישראל חתומה עימם על הסכם השקעה מממשות את ההסכם, קצת יותר מהשיעור הממוצע בעולם, כך מסר היום ל-Bizportal שמואל ינאי, מנהל קרן יורקוויל אדוויסוריז ישראל. קרן יורקוויל (Yorkville advisors) נחתה בישראל לפני שנתיים ומוכרת למשקיע הישראלי בעיקר ברקע להשקעותיה ביצרנית השבבים טאואר. יורקוויל חותמת על הסכמי השקעה עם חברות המעוניינות לגייס כספים, זאת בתמורה להקצאת מניות בניגוד לדרך של גיוס ציבורי. בצורה זו, מלבד הגמישות שניתנת לחברה, מימוש ההסכם לאורך זמן לא יוצר לחץ נקודתי על המניה בעקבות הפצת המניות. למעשה, יורקוויל פועלת כמו כל חתם, אך במודל מעט שונה מזה הנפוץ בישראל. בארץ יורקוויל חתומה על הסכמים עם שבע חברות, ביניהן טאואר, ביונדווקס, מוביילמקס ואולימפיה שכבר החלו לממש את ההסכם. בנוסף, לחברה הסכמים עם בריינסוויי, ארוכית ופאנאגיה נדל"ן. חברות נוספות שחתמו עם יורקוויל על הסכם אך עדיין לא פרסמו תשקיף או תיקנו אותו בהתאם הן: מזור רובוטיקה, אברבוך, התכוף ומולטימטריקס. המודל של הקרן מאפשר לחברות לבצע גיוס בתמורה למניות במחירי שוק לתקופה של שלוש שנים מרגע החתימה על הסכם המסגרת, תוך שליטה מוחלטת של החברה במועדי ההנפקה ובמחיר. "חברות רבות בוחרות לראות בהצעה זו כתעודת ביטוח, מקדם הגנה מבחינתן להמשך הדרך", אמר ינאי, "כאשר אחרות רואות בו הזדמנות להחלפת המודל העסקי הרגיל המבוסס על אופציות". ינאי לוקח את טאואר כדוגמה ומציין כי במקרה והחברה הייתה בוחרת לגייס את אותו סכום שניצלה עד כה - 60 מיליון דולר - בנקודת זמן אחת, היא הייתה מקבלת פחות כסף בשורה התחתונה. "כאשר טאואר פרסה את ההנפקות לסכומים שונים ובמועדים שונים, היא למעשה העלתה את שווי המניה והפעילות העסקית", אמר. מלבד טאואר, לה קו אשראי של 90 מיליון דולר, ביונדווקס ניצלה 1.23 מיליון דולר מתוך 7 מיליון דולר בהסתכם, מובייל מקס השתמשה ב-0.5 מיליון דולר מתוך 5 מיליון דולר ואולימפיה - 0.2 מיליון דולר מתוך 10 מיליון דולר. שתי חברות עימן חתומה החברה על הסכם אבל עדיין לא מימשו אותו הן אורכית ופאנאגיה נדלן. התנהלות החברות בשטח, טוען ינאי, מחזקות את הטיעון שלו. "ניתן לראות זאת גם בתוצאות העובדות בשטח. למעט אורכית אף אחת מהחברות מולן אנו חתומים לא בחרו לצאת להנפקה רגילה בעולם", אמר. "מה שמוביל למחשבה כי לא היה להן צורך בגיוס ולמעשה שוויהן המשיך לעלות גם ללא ניצול המסגרות". לדבריו, החברות שעדיין לא ניצלו את מלוא המסגרת לא עשו כך מתוך מחשבה לטווח ארוך: "כל חברה בוחרת בשיקוליה ואם לא ניצלו זה כי בחרו בכך מתוך מחשבה אסטרטגית". סגן נשיא בקרן הבינלאומית ווין קוי (Wayne Coy) הגיע בימים האחרונים לישראל לצורך סדרת פגישות ולרגל אירוע אותו עורכת הקרן היום בתל אביב בהשתתפות מנכ"לי החברות ומנכ"ל הבורסה, אסתר לבנון.

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.