סקרי 3D ב'מירה' 'ושרה': בצ'פמן רואים 4.77 TCF בהסתברות של 40%

נתונים שנחשפו ע"י השלד הבורסאי שלדיאלי חושפים את הפוטנציאל העדכני של רשיונות "מירה" ו"שרה".השאלה הגדולה: האם הפעם במודיעין ובהכשרה אנרגיה יאשרו את הנתונים?
תומר קורנפלד |

דו"ח העסקה שפרסמה חברת שלדיאלי (שבשליטת אפסווינג ואסיה פיתוח) בסוף השבוע לקראת מיזוגה עם חברת IPC המחזיקה ב-13.6% מהרישיונות הימיים 'מירה' ו'שרה' חושף נתונים חשובים שיכולים לעניין את המשקיעים בחיפושי גז ובשותפות מודיעין יהש ו'הכשרה אנרגיה' בפרט.

עיון מדוקדק בתוך הדו"ח הכולל 267 עמודים חושף הערכות מעודכנות שהתקבלו בתחילת חודש דצמבר מצד חברת הייעוץ צ'פמן אודות הפוטנציאל הכלכלי הגלום ברישיונות אלו המבוסס על סקרי התלת מימד (3D), אותם סקרים שעד כה נמנעו השותפות מלפרסם.

בתחילת ספטמבר פרסמה IPC על דעת עצמה נתונים מקדמיים של סקרי התלת מימד (3D) לפיהם גודל המאגרים עומד על 5.71TCF. כעת, בוחרת החברה לפרסם שוב נתונים אודות הסקרים המצביעים על כך שגודל המאגרים התעדכן כלפי מטה ועומד על 4.77 טריליון רגל מעוקב (TCF) .

בדו"ח העסקה מציינת שלדיאלי כי גודל רישיון 'מירה' המיטבי עומד על 3.12TCF ואילו גודל רישיון 'שרה' עומד על 1.65TCF. הנתונים הקודמים שפורסמו הצביעו על כך כי הגודל של 'מירה' עמד על 4.24TCF וגודל רישיון 'שרה' מסתכם ב-1.47TCF. במלים אחרות, צ'פמן עדכנו את גודל רישיון 'מירה' כלפי מטה ואת רישיון 'שרה' כלפי מעלה.

הדו"ח שמפרסמת צ'פמן חושף גם נתון שלא היה ידוע קודם - לגבי הסתברויות ההצלחה להפקת גז טבעי ממאגרים אלו. על פי צ'פמן רמת הודאות להפקת הגז הטבעי מבחינה גיאולוגית עומד על 43% ומבחינה מסחרית על 40%. מדובר על נתונים גבוהים ברמה בינלאומית ושם השוואה אף גבוהים מאשר ההערכות של נובל אנרג'י בטרם קידוח תמר (35%) אך נמוכים מאשר ההערכות בטרם קידוח לוויתן (50%).

בהתבסס על תוצאות סקרי התלת מימד, המסקנה הסופית של צ'פמן היא שהמשך תוכנית העבודה המוצעת לגבי שני הרישיונות מוצדקת ולכן ממליצה בהמשך השקעות השותפים ברישיונות.

הדו"ח של צ'פמן חושף עוד את הטווח המינימלי והמקסימלי להפקת כמות הגז מכל אחד מן הרישיונות. לגבי מירה הטווח עומד על 2.15-4.08TCF לעומת הערכות הקודמת שהצביעו על 3.03-5.45TCF. לגבי רישיון 'מירה', כותבת צ'פמן כי הטווח הוא 1.14-2.16TCF לעומת האומדן הקודם שהצביע על 1.05-1.89TCF.

בהתבסס על נתונים אלו מספקת צ'פמן את השווי הכלכלי של רישיונות 'מירה' ו'שרה'. בהתבסס על שיעור היוון של 10% מעריכה צ'פמן את הפוטנציאל הכלכלי האופטימלי של הפרוייקט ב-7.03 מיליארד דולר (לכל השותפות). כאשר משקללים גם את הסתברות ההצלחה (40%) שווי הפרוייקט יורד ל-2.74 מיליארד דולר.

חשוב לציין, כי לאחר פרסום הנתונים בספטמבר, השותפות הישראליות ברשיונות - מודיעין והכשרה אנרגיה - התנערו מתוצאות הסקרים כפי שפורסמו ע"י IPC ומסרו כי "הפרסומים נעשו ללא ידיעתן ושלא על דעתן". השאלה הגדולה כעת היא - האם הן יתנערו מהם שוב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.