ב-IBI מפרגנים לכלכלית: "נמצאת בעמדת זינוק טובה, מיזוג דרבן ייחזק משמעותית את החברה"

שי ליפמן, אשר סיקר את דוחות חברת כלכלית ירושלים, מוסר כי תוצאות החברה מצביעות על שיפור ניכר וצופה שתחזור ליזום פרויקטים על קרקעות שבבעלותה. "יכולת החזר החוב של החברה לא מוטלת בספק"
לירן סהר |

ביום ג' חברת כלכלית ירושלים פרסמה את תוצאותיה עבור הרבעון השלישי של השנה עם רווח נקי של כ- 148.7 מיליון שקל, גידול של כ-77% לעומת התקופה המקבילה אשתקד בה נרשם רווח נקי של כ- 84 מיליון שקל.

שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI אומר כי תוצאות הרבעון השלישי מצביעות על שיפור ניכר ביחס לתקופה האחרונה- "החברה (בסולו) לא מחקה שווי של נדל"ן להשקעה, אלה רשמה עלייה של כ- 52.5 מיליון שקל והתפוסה בנכסי החברה עלתה לרמה של כ- 89.9% . באוקטובר האחרון גייסה החברה כ- 200 מיליון שקל באג"ח (כ- 100 מיליון שקל ברכישה על ידי חברות בנות), מהלך זה במקביל לירידת התשואות באג"ח של החברה מצביע כי יכולת החזר החוב של החברה לא מוטלת בספק".

ב- 6.12.2010 תעלה באסיפה כללית ההצעה למיזוגה של דרבן לתוך החברה. להערכת ליפמן, המיזוג יאושר ויש לו חשיבות עליונה לחברה. "המיזוג ייצור חברה משמעותית חזקה יותר בעלת הון עצמי ויחסים פיננסים משופרים, מה שיזניק את החברה לעמדה של חיפוש הזדמנויות וחזרה לייזום של פרויקטים על קרקעות שבבעולתה (בישראל ובקנדה). לאור זאת, פעילות החברה בשנת 2011 תשנה כיוון להערכתנו, אם בתקופה האחרונה התמקדה הפעילות בעיקר במימוש נכסים (מבנים ומניות) ופעילות לחידוש והארכת הלוואת על נכסים, בעיקר בקנדה, תפעל להערכתנו החברה לתור אחר הזדמנויות לעבות את פורטפוליו הנכסים שלה במדינות בהם היא פעילה, ולנצל הזדמנויות בארצות הברית, דרבן כבר ביצעה שתי השקעות בניו-יורק בתקופה האחרונה"

ב-IBI מעריכים כי לא צפויות ירידות ערך נוספות ברבעונים הקרובים וכי בשנת 2011 תיתכן התעוררות בשוק הנדל"ן במערב אירופה. "תשואות הנכסים לא יעלו ואולי אף ירדו מעט, מה שיכול להביא רווחים (לא תזרימים) לחברה אשר ימשיכו לחזק את הונה העצמי. חשוב לציין כי תזרים המזומנים של החברה מהנכסים במערב אירופה לא השתנה משמעותית גם בתקופת המשבר, ואנו מעריכים כי צפויה אף עליה מתונה בהכנסות משכר דירה בנכסים בשנה הקרובה".

ב-IBI ממשיכים להחזיק בהמלצת קנייה לחברה ומעלים את מחיר היעד ל- 49 שקל למנייה. "החברה להערכתנו נמצאת בעמדת זינוק טובה, לאחר שנתיים לא קלות בה הקטינה את מצבת התחייבויותיה ומימשה נכסים, לתור אחרי

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי