חוץ מה-PIGS, מה עם שאר מדינות אירופה?

רונן מנחם |

מי שהצליח לאחרונה לקרוא כתבה כלכלית אחת בנושאי חו"ל בלי להיתקל בשמותיהן של יוון, פורטוגל, אירלנד וספרד לפחות פעם אחת - שיקום. קשה לראות מכאן, אך כמאמר הגששים, כנראה אף אחד לא קם.

אז ככה. יש עוד כמה מדינות באירופה ולדעתי - הטעות הגדולה ביותר שניתן לעשות כעת היא להתמקד רק במדינות שבכותרות, מדינות שיצא להן השם הלא מחמיא PIGS, ולהתעלם מהאחרות.

הביטו נא בגרף זה, המשרטט את הפרשי תשואות הפדיון, בין איגרות חוב של מדינות נבחרות בגוש האירו לבין אג"ח דומות של ממשלת גרמניה, ב-29/11/2010 בהשוואה ל-29/11/2009.

יצוין, כי ההפרשים הללו הן אחת הדרכים לכמת הסיכון שמייחסים המשקיעים למדינות המנפיקות את איגרות החוב. בדרך כלל, ככל שההפרשים גבוהים יותר, כך הסיכון הכרוך בהן גדול יותר.

איגרות החוב של ממשלת גרמניה מהוות אמת מידה, שכן זו הכלכלה הגדולה והחזקה ביותר באירופה והסיכוי שממשלתה לא תפרע את חובותיה נחשב נמוך במיוחד. כדי להמחיש זאת, הפרש תשואות הפדיון בין איגרות החוב של ממשלת ארצות הברית, החשובות הבטוחות בעולם, לבין איגרות החוב של ממשלת גרמניה, התרחב, בשנה שעברה, הן באג"ח שמועדן פדיונן כשנתיים, והן באג"ח שמועד פדיונן כ-10 שנים. כלומר, ביטחון המשקיעים באג"ח הגרמניות עלה.

אני מבחין בין אג"ח שמועד פדיונן כשנתיים לאג"ח שמועדן פדיונן כ-10 שנים, שכן איגרות חוב לתקופות קצרות יותר רגישות יותר לשינויים בקצב האינפלציה בכל מדינה ואינן מצביעות בהכרח על הסיכון הריבוני הכרוך בה.

ניתן לראות שמדינות PIGS (ספרד ופורטוגל מייצגות אותן כאן) רשמו את הקפיצה החדה ביותר בהפרשי תשואות הפדיון, הן באג"ח לשנתיים והן באג"ח ל-10 שנים, אך גם מדינות אחרות הציגו עלייה, בדרגות שונות, בהפרשים הללו.

במאמר מוסגר, במדינות שאינן בגוש האירו אין אחידות. בדנמרק, לדוגמא, ההפרשים ירדו, ואילו בשוודיה הם עלו. אולם, ככלל, נושא החוב הריבוני מטריד גם אותן.

תוצאה זו נתמכת על ידי נתון נוסף - גובה הפרמיה (בנקודות בסיס, או ב-%, כפי שבחרתי כאן), המשולמת על ידי מבוטח המחזיק אג"ח, למבטח מאירוע של שמיטת חוב. הלוח הבא מציג את הנתונים. (הנתונים לעיל מעוגלים.)

פרמייה זו, או CDs, עולה בהתמדה במדינות רבות. שיעורה מסתכם כעת ב-9.7% ביוון, 6.0% באירלנד, 5.4% בפורטוגל ו-3.5% בספרד הגדולה - כולן לאחר זינוק חד בשנה האחרונה.

אך גם מדינות אחרות ביבשת, ובפרט בגוש האירו, רושמות התייקרות בפרמיות ביטוח החוב. בבלגיה, לדוגמא, גובה הפרמיה התייקר מ-0.5% ל-1.9%, בהולנד מ-0.3% ל-0.6% ובאיטליה, הכלכלה השלישית בגודלה בגוש האירו, מ-0.9% ל-2.5%. אפילו בצרפת, הכלכלה מספר 2' בגוש, התייקרה הפרמיה מ-0.3% ל-1% בקירוב.

מנגד, יש גם מדינה אחת שמזדקרת לטובה - בתחתית הלוח: איסלנד.

נשיא המדינה, שכבר קרסה הלכה למעשה במשבר האחרון, טוען שהצליחה לצאת מהבוץ הודות לכך שבניגוד לאירלנד, הניחה לבנקים בשטחה, הנמצאים בבעלות פרטית, לקרוס. לפחות לפי הירידה בעלות הביטוח שלה, אפשר שהוא צודק.

ייתכן שהמשבר הגדול, שפרץ בעקבות קריסת Lehman Brothers, לא היה תוצאה של עצם פשיטת הרגל, אלא של גודל המוסד והמוניטין ארוך השנים שרכש.

לסיכום, כל מדינה צריכה להיבחן לגופו של עניין (בלגיה, לדוגמא, קרועה אתנית בתוכה), אך לדעתי הממצאים הללו מעלים באופן כללי שתי מסקנות:

ראשית, העלייה בהפרשי תשואות הפדיון וב-CDs משקפת כנראה חשש מתפשט שמא גוש האירו במתכונתו הנוכחית יתקשה מאוד לשרוד את המשבר הריבוני.

שנית, התמקדות במדינות PIGS בלבד מתעלמת מהתפתחויות שליליות במדינות אחרות ועלולה לגרום לכך שהמשקיעים יופתעו שוב ושוב, שלא לצורך. אם כך יקרה, תתקשינה הרוחות להירגע, על אף המאמצים האדירים והכנים להשיג רגיעה.

הכותב הוא רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה החטיבה לנכסי לקוחות וייעוץ, בנק מזרחי טפחות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי