בעקבות דרישת הממונה: קבוצת דלק ונובל אנרג'י החזירו רשיונות למדינה
שותפויות חיפושי הגז והנפט של קבוצת דלק אשר בשליטת יצחק תשובה הגיעו להסדר עם משרד התשתיות לגבי החזקת הרשיונות והודיעו שוויתרו על חלק מהם וברשיונות אחרים השיבו מעל 75% מהזכויות. עם זאת, גם לאחר המהלך, דלק תמשיך להחזיק ברשיון אחד מעבר למותר לפי חוק.
משרד התשתיות פנה השנה לקבוצת דלק ונובל אנרג'י בבקשה שיחזירו חלק מהרשיונות מאחר ודלק החזיקה ב-22 רשיונות ונובל ב-16, זאת בעוד שסעיף 17 בחוק הנפט (1952) מתיר החזקה של 12 רשיונות בלבד: "לא יהיה לאדם אחד יותר מ-12 רישיונות, ולא יהיו לו רישיונות על שטח כולל העולה על 4 מיליון דונם, אלא באישורה המוקדם של מועצת הנפט". רשיונות דלק, שהוחזקו על ידי חברות הקבוצה השונות, השתרעו על כ-7.7 מיליון דונם ורשיונות נובל על 6.1 מיליון דונם. חלוקת הרשיונות, באישורה של מועצת הנפט, הביאה לכך ששתי החברות חלשו בכ-60% מהמים הכלכליים של ישראל.
ממשרד התשתיות נמסר כי ""בעקבות בדיקה שנערכה במשרד הסתבר כי החברות מחזיקות בזכויות ושטחים העולים על המגבלות הקבועות בחוק, לפיכך פעל המשרד על מנת להגיע למתווה להשבת הזכויות". למרות זאת, בהודעת החברה אין כלל זכר לדברים שהתנהלו בינן למשרד התשתיות. החברות מסבירות את המהלך לאור "רצונן של השותפויות למקד את פעילות האקספלורציה שלהן ברשיונות מסויימים". מן הסתם ניתן להניח שהחברות ויתרו על הרשיונות בהן הן מעריכות שהסיכוי לתגלית בהם, קטן.
שותפויות דלק, אבנר יהש ודלק קידוחים יהש, הודיעו כי הגישו, יחד עם נובל אנרג'י, בקשות משני סוגים לממונה על ענייני הנפט: אחת לויתור מלא על רשיונות ושניה ויתור על זכויות ברשיונות אל מתחת ל-25%.
החברות ויתרו על זכויותיהן במובלעת "חלמיש" שברשיון היבשתי "צורים" הנמצא באיזור ים המלח ועל רשיונות הימיים "רות E" ו"רות F", הנמצאים מצפון מערב לתגלית "דלית", ממערב למפרץ חיפה. בנוסף, החברות מוותרות על זכויותיהן ברשיון הימי "אוהד", הנמצא ממערב לרשיונות "שרה" ו"מירה", זאת בעוד שתוקפו כבר פג.
מלבד הוויתור המלא על הרשיונות הנ"ל, דלק ונובל יגישו בתוך 45 יום זכויות ב-4 רשיונות נוספים, כך שהאחזקה שלהן בהם תרד ל-25%. מדובר ברשיונות הימיים "רות C", "רות D", הנמצאים מצפון ל"דלית", כמו כן ברשיונות הימיים "אביה" ו"קרן" הממוקמים ממערב לחופי תל אביב ואשדוד, בהתאמה.
נציין כי לאחר השבת 3 רשיונות, 75% מהזכויות ב-4 רשיונות ותפוגת תוקפו של רשיון נוסף, תמשיך דלק להחזיק ב-14 רשיונות. עם זאת, השותפויות הגישו לממונה בקשה לקבל חזקה על שטחי "צוק תמרור" אשר ברשיון "זרח", כך במידה ואכן תתקבל הבקשה, מספר הרשיונות שבידי דלק ירד ל-13. עם זאת, במקרה והבקשה לא תתקבל, דלק הודיעה כי לא תבקש הארכה של תקופת הרשיון.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
