ת"א חתמה יום תנודתי בירוק: מדד המעו"ף עלה ב-0.2% בהובלת סקטור הגז והנפט
הבורסה בתל אביב חתמה יום מסחר תנודתי בעליות שערים קלות. בפתיחת המסחר נרשם באחד העם סנטימנט שלילי, אולם המגמה התהפכה לקראת צהרי היום והמדדים המובילים עברו לעליות נאות. לקראת סיום המסחר שוב השתנתה המגמה והעליות התמתנות.
בסים המסחר, מדד המעו"ף עלה ב-0.2% לרמה של 1,248 נקודות, מדד ת"א 75 התחזק אף הוא ב-0.2% ומדד הבנקים טיפס ב-0.55. מחזור המסחר בבורסה הסתכם ב-1.86 מיליארד שקל.
בשוק המניות בלטו לחיוב שותפויות חיפוש הגז והנפט, בין היתר על רקע המלצות חיוביות מצד פועלים-סהר וכלל פיננסים אשר תדלקו את הסקטור. שותפות אבנר הובילה את העליות וטיפסה ב-4%, דלק קידוחים התחזקה ב-2.2% ורציו רשמה עליה של 2.4%. לחיוב נציין גם את שותפות גבעות עולם שזינקה ב-8%.
בצד השלילי נציין את מניית כיל הסובלת מסנטימנט שלילי שירדה היום ב-0.7% והשלימה ירידה של 8% בתוך 9 ימי מסחר. כמו כן שותפויות גלוב אקספלוריישן ופרימיום אשר חתמו על עסקה אתמול המשיכו לאבד גובה: גלוב ירדה 4.6% ופרימיום איבדה 6.1%.
בורסות העולם נסחרו היום בירידות שערים בשל החשש שהממשל בסין ינקוט בצעדים לריסון האינפלציה במדינה, הכוללים בין היתר העלאת ריבית. כמו כן, גם משבר החוב ההולך ומתפתח באירלנד מכביד אף הוא.
בדומה לשבוע האחרון, תשומת לב מיוחדת ריכזו גם היום מניות סקטור הגז ונפט, זאת על רק מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי שפורסמו אתמול במלואן על ידי משרד האוצר.
המסחר בעולם
בבורסות אירופה המסחר מתנהל במגמה מעורבת, זאת ברקע למשבר המתפתח באירלנד. מדד הפוטסי בלונדון רושם ירידה קלה של 0.2%, הקאק עולה 0.3% בפריז והדאקס הגרמני מוסיף 0.2%.
בבורסות אסיה נרשמו ירידות שערים, זה היום הרביעי ברציפות. את הירידות הובילה בורסת שנחאי שבה המדד המקומי איבד 1.92%, בהמשך לירידה של 4% שנרשמה אתמול. בכך, המדדים באסיה חתמו את יום המסחר ברמה הנמוכה ביותר מזה כחודש.
אמש נחתם המסחר בוול סטריט בירידות שערים חדות. המדדים המובילים איבדו גובה בהתאם לסנטימנט השלילי בעולם. כבר בפתיחת המסחר נרשמו ירידות שערים של כ-0.5-0.7%, אולם ככל שנקפו השעות, המגמה השלילית החריפה והמדדים חתמו בירידות של כ-1.6%-1.8%.
מצעד המדווחות
המסחר בתל אביב התנהל כשברקע עונת הדוחות הכספיים אשר הולכת וצוברת תאוצה. חברת אל על פרסמה הבוקר תוצאות כספיות חזקות לרבעון השלישי של 2010. עד סוף נובמבר ישלימו החברות הישראליות לפרסם את תוצאותיהן הכספיות לרבעון השלישי.
קבוצת שטראוס דיווחה הבוקר (ד') על תוצאותיה לרבעון השלישי של 2010. החברה המשיכה להציג גידול בשורה העליונה, אולם נתקלה במס גבוה והתייקרות במחירי חומרי הגלם, אשר שחקו את הרווחי הנקי.
חברת אל על סיכמה את הרבעון השלישי עם רווח נקי של 42 מיליון דולר. הרבעון השלישי נחשב לרבעון החזק של החברה בשל חופשת הקיץ שבו נהנתה החברה מעלייה בתנועת הנוסעים. ההכנסות של החברה ברבעון גדול ב-13% ולדוחות החיוביים תרמו גם עסקאות גידור מוצלחות על תזרים מזומנים שחיזקו את ההון העצמי ב-29.2 מיליון דולר.
חברת מעברות, יצרנית המזון לתינוקות מטרנה חתמה את הרבעון השלישי עם רווח נקי של 11.5 מיליון שקל, זאת לעומת רווח של 14.1 מיליון שקל ברבעון המקביל. הירידה ברווח מקורה במכירת השליטה במוצרי מטרנה לידי אסם שגרעה מהרווחים.
חברת הנדל"ן המניב אלוני חץ הכניסה ברבעון השלישי 105.5 מיליון שקל, עלייה של 13% בהשוואה לרבעון המקביל.בנוסף, נהנתה החברה ברבעון מעליית ערך נדל"ן בהיקף של 48 מיליון שקל. בסוף הרבעון, שיעור התפוסה של הנכסים שבידי החברה עמד על 96.6%, זאת לעומת 96.4% בסוף הרבעון השני ו-96.3% בסוף 2009.
סקטור הגז בולט לחיוב
כאמור, מניות ויחידות ההשתתפות של השותפויות בלטו היום בניגוד למגמה בשוק בעליות שערים, זאת ברקע לסיקור חיובי שקיבלו.
"נראה כי לאחרונה ישנה הוצאה של קיטור בדמות סנטימנט שלילי בתקווה לאיזשהו שינוי או היפוך מגמה בשווקים ואני חושב שיש סיכויים לא נמוכים לראלי סוף שנה", כך אמר בראיון ל-BizportalTV יואב בורגן, ראש המחקר בפועלים סהר. בורגן מזהה פוטנציאל גדול בחברות ובשותפויות הענף, אך בעיקר בדלק אנרגיה, שם רואה אפסייד של 140%.
המלצה נוספת שתורמת לעליות בתחום היא מבית ההשקעות כלל פיננסים. לדברי האנליסט ירון זר, הוא אופטימי לגבי תגלית 'לווייתן' לאור הביטחון שהפגינה ועדת ששינסקי. זר מעלה המלצה לאבנר יהש ולדלק קידוחים יהש ל'קניה', מעלים את רציו יהש ל'תשואת יתר' ואת ישראמקו יהש מורידים ל'תשואת יתר'. "הרישיונות הנוספים של השותפות הם כמו אופציה שתיכנס לכסף במקרה של הצלחה בלוויתן", אמר זר.
בתוך כך, המלצות ועדת ששינסקי ממשיכות ליצור הדים. בעוד שהציבור מוזמן להגיב על דו"ח הביניים המלא שפורסמם אתמול, רו"ח יהושע ניסים אמר ל-Bizportal כי מנגנון קביעת המיסוי על הגז שייועד לייצוא, רוב הגז ממאגר 'לוויתן' במידה ואכן יתגלה, הינו לוקה בחסר.
מניות במרכז
חברת הכשרה אנרגיה הנמנית על קבוצת הכשרת הישוב פרסמה אתמול תשקיף מדף להנפקת מניות ראשונית לציבור. החברה, המחזיקה בזכויות ברישיונות הימיים 'מירה' ו'שרה' מתכננת לגייס מהציבור סכום של כ-130 מיליון שקל לפי שווי חברה של כמיליארד שקל.
חברת נפט נוספת מתכננת לגייס הון מהציבור. אתמול בשעות הערב חברת פרימיום פי.אי.אייץ פרסמה תשקיף לגיוס הון מהציבור בהיקף של כ-23 מיליון שקל . נציין כי פרימיום מחזיקה ב-51% מהזכויות בשותפות 'יולי חיפושי נפט'.
חברת תפרון דיווחה הבוקר על שני הסכמים משמעותיים שנחתמו במקביל: מחד רוכשת החברה את פעילותה של חברת נובל הקנדית בתחום האל תפר, בתמורה למניות. מאידך, תפרון מגייסת סכום של 5.2 מיליון דולר גם כן בתמורה למניות, דבר אשר משנה את מאזן הכוחות של בעלי השליטה.
חברת מכשור הרפואי אקסלנז הודיעה כי חתמה על הסכם שת"פ עם ענקית התרופות פייזר. אקסלנז תפסק מכשור לאבחון חילוף חומרים בכבד לצורך ניסוי קליני שלב II של פייזר בתרופה לטיפול בצהבת מסוג C.
חברת מגורים חתמה על הסכם עם קבוצת משקיעים מהארץ ומחו"ל למכירת זכויותיה בפרויקט "שמורת האחוזה" בירושלים בתמורה ל-110 מיליון שקלים, אשר צפויים להניב לחברה רווח נקי של 6 מיליון שקלים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
