ת"א נאבקת בתמ"א 38: "הדבר האחרון שנחוץ הוא להוסיף 200 טון על גגות הבניינים"
בפאנל בנושא תכנית הפיתוח וההשקעות בתל אביב, שנערך במסגרת כנס ארגון הקבלנים והבונים תל אביב- יפו בת ים, מתח ביקורת חריפה על תכנית חיזוק הבניינים כנגד רעידות אדמה תמ"א 38.
"אין דבר כזה בעולם תמ"א 38, אין קבלן שיאמר שזה רווחי", אמר ברקוביץ'. "ברעידת אדמה מוטל כוח אופקי על הבניין, הדבר האחרון שצריך הוא 200 טון על הגג. מתוך 220 בקשות 3 עברו במכה ראשונה.המצב דומה בערים השכנות: בראשון לציון הוענקו 7 היתרים, בחולון 1 וברמת גן אני מאמין שיש 15". ברקוביץ הוסיף כי "אם חס וחלילה מישהו לא חישב או לא בנה נכון, אני לא רוצה לחשוב מה יקרה, בניין ברחוב ג'יטומיר 10 התמוטט, מזל שלא היו הרוגים".
ברקוביץ טוען כי הציבור מבין שהחיזוק לא עולה כסף והאחריות לביצוע לא חלה עליו, "כמו שאומר שמישהו ידאג שיהיה לי ברקסים ברכב, המדינה צריכה לתת את כל ההטבות שיש. הפוזיציה היום היא שצריך לקבל מתנות, נכנסנו לסינדרום של הבטחת זכויות. הוספת שתי קומות לכל בניין בעיר היא מגמה אנטי תכנונית, מה עם התשתיות? גני ילדים ובתי ספר? יש 45 אלף בניינים בעיר, 180 אלף דירות, יווצר כאוס נוראי".
ברקוביץ הגיב בצער לסחבת והבירוקרטיה שבהקמת הרכבת הקלה בגוש דן. "עיריית תל אביב משתתפת בפרויקט, אך אין לה יכולת לקבל החלטות בפרויקט, אנחנו עומדים במערכה בתסכול רב. השלטון המקומי יודע לבצע יותר טוב, פרויקט השפד"ן העצום מתנהל בצורה מדהימה על ידי איגוד דן לביוב וגם נושא האשפה מנוהל ביעילות על ידי הרשויות המקומיות. עם סמכויות ותקציבים מהשלטון המרכזי השלטון המקומי יעשה את העבודה באופן היעיל ביותר".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
