מימין לשמאל: מור לוגסי, ג׳רמי דרייפוס, נועם גז, טלי רוכמן, מאיה יצחקי וטל קידרמימין לשמאל: מור לוגסי, ג׳רמי דרייפוס, נועם גז, טלי רוכמן, מאיה יצחקי וטל קידר

המיזם שמלווה פצועי צה״ל חזרה לשוק העבודה: ״בלי עבודה – השיקום לא שלם״

השבוע הסתיימה תוכנית ״מנצחים איתכם״ המלווה פצועי צה״ל עם רקע במדעי המחש חזרה לשוק העבודה; באגף השיקום ובארגון נכי צה"ל מדגישים כי השנתיים הראשונות שלאחר הפציעה הן קריטיות לשיקום תעסוקתי. ככל שפצוע שוהה יותר זמן בבית – כך קטֵן הסיכוי שלו לחזור לשוק העבודה באופן מותאם ומשמעותי; נועם גז, פצוע צה״ל ואחד מבוגרי הקורס התקבל לעבודה באנבידיה בזכות התוכנית

חיים בן הקון |

השבוע נערך בקמפוס אינטל בפתח תקווה טקס הסיום של תוכנית המנטורינג "מנצחים איתכם" , המלווה פצועי צה"ל בתהליך חזרתם לשוק העבודה, בדגש על תעסוקה בתחום ההייטק. הפרויקט הינו יוזמה של אגף השיקום במשרד הביטחון בשיתוף אינטל וחברות טכנולוגיה נוספות. מדובר בפרויקט פורץ דרך לחיבור בין עולם השיקום לבין שוק העבודה, בדגש על תחומי ההייטק והטכנולוגיה.


הפרויקט, שנולד ביוזמה של מתנדבים מאינטל, הפך תוך זמן קצר למודל ייחודי לשיתוף פעולה בין אגף השיקום במשרד הביטחון, ארגון נכי צה"ל, וחברות טכנולוגיה מובילות בהן אינטל, אנבידיה KLA, Applied Materials, Cardo, Appsflyer, Mobileye ואחרות.


בתוכנית השתתפו מנטורים בכירים מהתעשייה, בהם חמישה מאינטל לבדה.


טלי רוכמן - יוזמת ומובילת פרויקט מנצחים איתכם.ן ומנהלת את ארגון הלוגיסטיקה של אינטל: "הכול התחיל כשהגענו להתנדב בתחילת המלחמה במחלקת השיקום בתל השומר, כשהפצועים המאושפזים במחלקה ראו את החולצות שלנו עם הסמל של אינטל, הם ניגשו וביקשו שנעביר את קורות החיים שלהם. הבנו שיש צורך אמיתי וחסם תעסוקתי משמעותי והחלטנו לתת לזה מענה".


גם ג'רמי דרייפוס, ראש תחום מחקר ופיתוח בתחום ה AI -באינטל ומנטור בתוכנית, סיפר על החוויה האישית שלו: "כמנטור בתוכנית, המשימה שלי היא לעזור לבחור שאני מלווה בכל דרך אפשרית להשתלב בתפקיד שהוא מחפש, אני עוזר לו לחדד איזה סוג תפקידים הוא מחפש, מה הדרך האפקטיבית לחפש עבודה, איך להציג את עצמו בריאיון ולגרום לו להרגיש קצת יותר בנוח – בין היתר דרך ארגון ראיונות דמה עם אנשים בצוות שלי. המוטיבציה שלי היא להחזיר לחבר'ה האלה שלא חושבים פעמיים לשרת ולתת מעצמם. חשוב לי שהם לא יישארו מאחור בגלל התרומה שלהם."


בין המשתתפים שסיימו את התוכנית נמצא נועם גז, שנפצע בזמן שירותי הצבאי ונותר קטוע יד, סיפורו של נועם הפך לסמל ההצלחה של המחזור.


נועם גז: ״הלמידה תמיד הייתה ערך עליון עבורי, ולאחר שנפצעתי הבנתי שעליי להסתגל למציאות החדשה ולהתחיל את הלימודים. לאחר סיום התואר התמודדתי עם תקופה מאתגרת במיוחד של חיפוש עבודה מתמשך ללא הצלחה וזאת למרות שניסיתי למנף כל קשר ונטוורקינג שהיה ברשותי. לשמחתי, מאז שהצטרפתי לתוכנית בפברואר, ובעזרת הכלים המקצועיים שקיבלתי במסגרתה, חוויתי קפיצת מדרגה משמעותית, ולפני זמן קצר התקבלתי לעבודה באנבידיה.״


עופר סנדרוביץ, מנהל צוות אמולציה באינטל חיפה ומנטור בתוכנית, הוסיף: "במסגרת שיתוף פעולה בין אינטל לארגון נכי צה״ל, אני שמח וגאה לקחת חלק בליווי סטודנטים שנפצעו בלחימה, ולעזור להם להשתלב בתעשיית ההייטק ולהביא לידי ביטוי את הכישורים והיכולות שלהם."


באגף השיקום ובארגון נכי צה"ל מדגישים כי השנתיים הראשונות שלאחר הפציעה הן קריטיות לשיקום תעסוקתי. ככל שפצוע שוהה יותר זמן בבית – כך קטֵן הסיכוי שלו לחזור לשוק העבודה באופן מותאם ומשמעותי.

קיראו עוד ב"בארץ"


טלי צוק, אחראית על תכנית המנטורים מנצחים איתכם מטעם ארגון נכי צה״ל: "יש שיקום פיזי, יש שיקום נפשי – אבל בלי עבודה, אין להם סיכוי אמיתי להחלים, המרכיב הכי משמעותי בשיקום הוא תעסוקתי".


מחזור זה התמקד בפצועים עם רקע במדעי המחשב, אך לקראת המחזור הבא שכבר נמצא בשלבי גיבוש, צפויה הרחבה גם לתחומים טכנולוגיים נוספים ואולי גם מעבר להם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.