המיזם שמלווה פצועי צה״ל חזרה לשוק העבודה: ״בלי עבודה – השיקום לא שלם״
השבוע הסתיימה תוכנית ״מנצחים איתכם״ המלווה פצועי צה״ל עם רקע במדעי המחש חזרה לשוק העבודה; באגף השיקום ובארגון נכי צה"ל מדגישים כי השנתיים הראשונות שלאחר הפציעה הן קריטיות לשיקום תעסוקתי. ככל שפצוע שוהה יותר זמן בבית – כך קטֵן הסיכוי שלו לחזור לשוק העבודה באופן מותאם ומשמעותי; נועם גז, פצוע צה״ל ואחד מבוגרי הקורס התקבל לעבודה באנבידיה בזכות התוכנית
השבוע נערך בקמפוס אינטל בפתח תקווה טקס הסיום של תוכנית המנטורינג "מנצחים איתכם" , המלווה פצועי צה"ל בתהליך חזרתם לשוק העבודה, בדגש על תעסוקה בתחום ההייטק. הפרויקט הינו יוזמה של אגף השיקום במשרד הביטחון בשיתוף אינטל וחברות טכנולוגיה
נוספות. מדובר בפרויקט פורץ דרך לחיבור בין עולם השיקום לבין שוק העבודה, בדגש על תחומי ההייטק והטכנולוגיה.
הפרויקט, שנולד ביוזמה של מתנדבים מאינטל, הפך תוך זמן קצר למודל ייחודי לשיתוף פעולה בין אגף השיקום במשרד הביטחון, ארגון נכי צה"ל, וחברות טכנולוגיה מובילות בהן אינטל, אנבידיה KLA, Applied Materials, Cardo, Appsflyer, Mobileye ואחרות.
בתוכנית השתתפו מנטורים בכירים מהתעשייה, בהם חמישה מאינטל לבדה.
טלי רוכמן - יוזמת ומובילת פרויקט מנצחים
איתכם.ן ומנהלת את ארגון הלוגיסטיקה של אינטל: "הכול התחיל כשהגענו להתנדב בתחילת המלחמה במחלקת השיקום בתל השומר, כשהפצועים המאושפזים במחלקה ראו את החולצות שלנו עם הסמל של אינטל, הם ניגשו וביקשו שנעביר את קורות החיים שלהם. הבנו שיש צורך אמיתי וחסם תעסוקתי משמעותי
והחלטנו לתת לזה מענה".
גם ג'רמי דרייפוס, ראש תחום מחקר ופיתוח בתחום ה AI -באינטל ומנטור בתוכנית, סיפר על החוויה האישית שלו: "כמנטור בתוכנית, המשימה שלי היא לעזור לבחור שאני מלווה בכל דרך אפשרית להשתלב בתפקיד שהוא מחפש, אני עוזר לו
לחדד איזה סוג תפקידים הוא מחפש, מה הדרך האפקטיבית לחפש עבודה, איך להציג את עצמו בריאיון ולגרום לו להרגיש קצת יותר בנוח – בין היתר דרך ארגון ראיונות דמה עם אנשים בצוות שלי. המוטיבציה שלי היא להחזיר לחבר'ה האלה שלא חושבים פעמיים לשרת ולתת מעצמם. חשוב לי שהם
לא יישארו מאחור בגלל התרומה שלהם."
- אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין המשתתפים שסיימו את התוכנית נמצא נועם גז, שנפצע בזמן שירותי הצבאי ונותר קטוע יד, סיפורו של נועם הפך לסמל ההצלחה של המחזור.
נועם גז: ״הלמידה תמיד הייתה ערך עליון עבורי,
ולאחר שנפצעתי הבנתי שעליי להסתגל למציאות החדשה ולהתחיל את הלימודים. לאחר סיום התואר התמודדתי עם תקופה מאתגרת במיוחד של חיפוש עבודה מתמשך ללא הצלחה וזאת למרות שניסיתי למנף כל קשר ונטוורקינג שהיה ברשותי. לשמחתי, מאז שהצטרפתי לתוכנית בפברואר, ובעזרת הכלים המקצועיים
שקיבלתי במסגרתה, חוויתי קפיצת מדרגה משמעותית, ולפני זמן קצר התקבלתי לעבודה באנבידיה.״
עופר סנדרוביץ, מנהל צוות אמולציה באינטל חיפה ומנטור בתוכנית, הוסיף: "במסגרת שיתוף פעולה בין אינטל לארגון נכי צה״ל, אני שמח וגאה לקחת חלק בליווי
סטודנטים שנפצעו בלחימה, ולעזור להם להשתלב בתעשיית ההייטק ולהביא לידי ביטוי את הכישורים והיכולות שלהם."
באגף השיקום ובארגון נכי צה"ל מדגישים כי השנתיים הראשונות שלאחר הפציעה הן קריטיות לשיקום תעסוקתי. ככל שפצוע שוהה יותר זמן בבית
– כך קטֵן הסיכוי שלו לחזור לשוק העבודה באופן מותאם ומשמעותי.
- בואו לשחק - הטריוויה השבועית של ביזפורטל
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
טלי צוק, אחראית על תכנית המנטורים מנצחים איתכם מטעם ארגון נכי צה״ל: "יש שיקום פיזי, יש שיקום נפשי – אבל בלי עבודה, אין להם סיכוי אמיתי להחלים, המרכיב הכי משמעותי בשיקום
הוא תעסוקתי".
מחזור זה התמקד בפצועים עם רקע במדעי המחשב, אך לקראת המחזור הבא שכבר נמצא בשלבי גיבוש, צפויה הרחבה גם לתחומים טכנולוגיים נוספים ואולי גם מעבר להם.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
