נתוח טכני: גזית גלוב - מגמת עלייה באיכות גבוהה
תיקונים טכניים הם עניין טבעי ומקובל בכל מגמת עלייה. הם נותנים ביטוי לרצונם של משקיעים לממש רווחים ומאפשרים לאחרים להצטרף למגמה קיימת. החלפת ידיים מה שנקרא. אלא שלתיקונים טכניים יש צדדים נוספים: ראשית, יש להם נטייה מרגיזה לצאת לדרך ללא כל התראה מוקדמת, והמשקיע המנסה לחזותם מראש נותר מתוסכל ומריר. שנית, אפשר ללמוד מהם רבות על איכותה של המגמה ולהקיש על סיכוייה של מניה לשוב ולעלות בתום התיקון. גזית גלוב, היא דוגמה טובה לכך.
המגמה ארוכת הטווח
כאן אנו נתקלים במניה המצויה מזה שנים מספר במגמת עלייה אותה אפשר להגדיר על נקלה כמגמה ראשית. יתרונה של המגמה הראשית שהיא מאפשרת לעשות אבחנה ברורה בין משבר לבין הזדמנות. אפשר להעריך שקיים סיכוי גבוה יותר שכל ירידה במסגרת מגמה ראשית קיימת, תהיה ירידה לצורך עלייה ולבנות מתחת להנחה זו אסטרטגיית עבודה בריאה הכוללת את מלוא המרכיבים שאסטרטגיית עבודה זקוקה להם.
בחודשים האחרונים מצויה המניה בתיקון טכני. אחרי שהגיעה למחיר שיא של 60.23 שקלים למניה החל תיקון טכני שנמשך עד היום ולפחות לפי שעה אי אפשר להעריך שהסתיים. אלא שהתנהלות המניה במסגרת התיקון, מאפשרת להכניסה לרשימת מעקב:
הפרמטרים המרכזיים :
1. אם נביט על התנהלות המניה נוכל לראות בבירור שהמהלך העומד לתיקון הוא זה שהחל ברמת 44.33 שקלים למניה והסתיים במחיר השיא של המניה, 60.23 שקלים.
2. ירידות המחירים של החודשים האחרונים נופלות עדיין בטווחים המקובלים של תיקון טכני, היינו בין 33% - 66% מהמהלך המתוקן. אם נחתוך את גל העליות שעומד לתיקון נוכל לראות שיעדי התיקון מצויים בטווח שבין 50 – 54 שקלים למניה פחות או יותר. בינתיים גזית גלוב לא חורגת מהיעדים הללו.
3. עוד אפשר לראות שרמת ההתנגדות שנקבעה במהלך 2006 בין 50 – 52 שקלים למניה מחזיקה מעמד כרמת תמיכה במסגרת התיקון הנוכחי.
שלושת הפרמטרים הללו מעידים שמגמת העלייה שומרת על איכותה הגבוהה וכי בסיומו של התיקון הטכני, בהנחה שלא יהיו שינוי בפרמטרים אותם מניתי, יצא לדרכו גל עליות חדש ובמסגרתו תעפיל המניה מעל לרמת השיא הקודמת.
האיתות
היות ולפי שעה מוקדם לקבוע שהתיקון תם, הרי שיש לקבוע רף מסויים אותו על המניה לצלוח מעלה כדי לאפשר לסמן את התחתית האחרונה, את סיומו של התיקון ואת יציאתו של גל עליות לדרך. במקרה של גזית גלוב, יש לשים לב לרמת 56.80 שקלים למניה. שבירתה של רמה זו תוך מחזור גבוה תשמש כאינדיקציה לסיומו של התיקון ליציאתו לדרך של גל עליות.
סיכום
מניה מעניינת המצויה במגמת עלייה ראשית ועוברת תיקון שלא פוגם במרכיבי המגמה. משקיע מיומן יוכל לתכנן כאן אסטרטגיה שתכלול לא רק איתות קנייה אלא גם הוראה לקטיעת הפסד במידה ומשהו ישתבש ומנגנוני הגנה על הרווח במידה והמניה תגשים את הציפיות שאנו תולים בה.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
