לפני כמה חודשים דחה בית המשפט העליון ערעור שהגישה רשות המסים, ואישר את הכרעת בית המשפט המחוזי ולפיה על הרשות להעביר לנישום המתגונן בפני שומה מידע הנוגע לנישומים אחרים ורלוונטי לשומה.

רשות המסים טענה לחיסיון המידע, אך בית המשפט קבע כי בהתדיינות אזרחית הכלל הוא הגילוי והחריג הוא החיסיון, ובמקרה זה המידע שהתבקש עשוי להיות חיוני לביסוס תביעת הנישום ולכן יש להורות על גילויו.

באותו מקרה ביקש הנישום לקבל מידע על חברות שלפי טענת מנהל מע"מ, הוציאו לנישום חשבוניות פיקטיביות שהביאו להוצאת שומה, ובית המשפט העליון קבע כי אף על פי שהמידע נוגע לחברות אחרות, הוא קשור ללב המחלוקת ויש להעבירו לנישום.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

ארבע חברות - אלכמאל למסחר ומתכות, לוגארט מערכות, מיטל אינדסטריאל וחמד המלך, מכרו מצברים משומשים לחברת הקורנס, העוסקת במחזור גרוטאות.

רשות המסים החליטה כי החשבוניות שהוציאו החברות לחברת הקורנס היו פיקטיביות, ולכן נדרשה חברת הקורנס לשלם שומה בגין מס התשומות שקוזז על ידה קודם לכן. חברת הקורנס דרשה כי רשות המסים תמסור לידה מידע על ארבע החברות, ובין היתר דוחות תקופתיים שהגישו לרשויות, כתובתן, תאריכי פתיחתן וסגירתן של החברות, פרטי המייצגים של אותן חברות, ועוד.

חברת הקורנס טענה כי אם מדובר בחברות פיקטיביות, מדובר ברשלנות של רשות המסים משום שכל המידע לגביהן היה בידיה.

רשות המסים סירבה להעביר את החומר בטענת חיסיון.

בית המשפט המחוזי קיבל את טענת הנישום ובחודש אוקטובר 2012 הורה לרשות המסים להעביר את המידע.

רשות המסים ערערה לבית המשפט העליון שהכריע בעניין לפני כמה חודשים.

פסיקת בית המשפט העליון:

בית המשפט פסק כי במקרה זה, המידע שביקשה חברת הקורנס, אף שהוא נוגע לנישומים אחרים, קשור קשר ישיר לשומה המנוהלת בבית המשפט.

בית המשפט ציין כי הנישום טען להתרשלות של רשות המסים במשך שנים, וטענה זו הוא יוכל לנסות ולהוכיח רק אם יהיו בידיו מסמכים על אודות החברות הללו, שהוחזקו במשך שנים בידי רשות המסים.

רשות המסים טענה כי אין מדובר בתביעה נזיקית נגדה בעוולת הרשלנות אלא בהשגה על שומת מס ולכן טענות אלה אינן רלוונטיות, אך בית המשפט העליון קבע בשלב מקדמי זה שטענות אלה עשויות להשפיע על הערעור הנוגע לשומה.

בית המשפט קבע כי במקרה זה אין תחולה להלכת ד.נ.ד. [רע"א 291/99 ד.נ.ד אספקת אבן ירושלים נ' מנהל מע"מ], שכן שם היה מדובר במסמכים הנוגעים לנישום, וכאן מדובר במסמכים הנוגעים לחברות שהן צדדים שלישיים להליך.

אלא שבמקרה זה קבע בית המשפט העליון כי מתקיימים כמה תנאים שמצדיקים את חשיפת המידע בפני הנישום, וביניהם:

א. מדובר בחברות שלפי הטענה היו פיקטיביות והוציאו חשבוניות מס כוזבות, ואחד מבעליהן נמצא בכלא;

ב. רשות המסים לא הכחישה גרסה עובדתית זו;

ג. נציגי החברות לא הובאו לעדות ולא הביעו התנגדות לחשיפת המידע;

במצב כזה, קבע בית המשפט, החשש לפגיעה בפרטיותן של אותן חברות בשל הסרת החיסיון - בטל בשישים.

בסופו של דבר הסתייג בית המשפט העליון במעט מן ההכרעה במחוזי וקבע כי באופן הרגיל, אין רשויות המס צריכות לחשוף לפני הנישום מידע הנוגע לצד ג', אלא שמקרה זה הוא מקרה חריג שבו יש הצדקה לחשוף את המידע.

משום כך דחה בית המשפט העליון את ערעור רשות המסים וחייב אותה בהוצאות בסך 5,000 ש"ח.

[ההליך במחוזי- ע"מ (מחוזי באר-שבע) 16219-03-12 הקורנס מפעלי מתכת בע"מ נ' מדינת ישראל, השופטת נחמה נצר, החלטה מיום 7.10.12. ב"כ הצדדים- לנישום, חברת הקורנס- עו"ד י. קסטל. למדינה- עו"ד י. פנש מפרקליטות מחוז דרום - אזרחי.

ההליך בעליון: רע"א 9153/12 מנהל מס ערך מוסף אשדוד נ' הקורנס מפעלי עופרת בע"מ, החלטה מיום 25.2.13, השופט י' עמית. ב"כ הצדדים: למדינה- עו"ד קמיל עטילה. לנישום- עו"ד י. קסטל].

הערות:

בעבר ניסו גם נישומים בתחום מסי היבוא (מכס, מס קנייה), לקבל מידע המוחזק אצל רשות המסים ואשר נוגע לנישומים אחרים, שיש בכוחו להשליך על ניהול ההליך הספציפי.

במקרים מסוימים ניאותו בתי המשפט לחשוף את המידע תוך הטלת מגבלות, ובחלק אחר של המקרים נדחו הבקשות.

למשל, בבש"א (מחוזי ירושלים) 1632/06 פרמה גורי בע"מ נ' מדינת ישראל - רשות המסים - אגף המכס, התעוררה מחלוקת לגבי הסיווג הנכון ושיעור המסים המוטל על מוצרים. היבואן ביקש לקבל מידע אודות סיווגים של יבואנים אחרים, ובית המשפט המחוזי קבע כך:

"כאשר המחלוקת בין הצדדים נטושה סביב שאלת סיווגו של המוצר, הרי שמידע על סיווגם של מוצרים דומים יש בכוחו לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים, על כן, אין כל ספק, כי מדובר במידע רלבנטי הדרוש למבקשת, כדי להוכיח את טענותיה בדבר הסיווג הנכון של המוצר".

יצוין כי ערעור שהוגש על החלטה זו התקבל בהסכמה במסגרת רע"א 10144/06 מדינת ישראל נ' פרמה גורי בע"מ, אך המדינה הסכימה במסגרת הליך הערעור למסור מידע שהתבקש על ידי הנישום בקשר לסיווג מוצרים אחרים, וכך נאמר שם:

"נחזור עתה לעניין הקונקרטי: בדיון האחרון שנערך בפנינו הודיע בא כוחה של המבקשת, בעקבות הצעה שהועלתה על ידי השופטת מ' נאור, כי המבקשת מסכימה ליתן תשובה לשאלה האם כל אחד משלושת המוצרים המיובאים על ידי אחרים והנזכרים בשאלון מסווגים תחת הפרט לו טוענת המבקשת (הוא פרט 22.08.90.21) או אינו מסווג תחת פרט זה".

בבש"א (שלום בית שמש) 1080/08 ת.א. 1040/07 מטרו מוטור שיווק (1981) בע"מ נ' מדינת ישראל - רשות המסים - אגף המכס (23.6.08), חייב בית המשפט את רשות המכס ליתן חמש דוגמאות למקרים שבהם פטרה יבואנים מתשלום מכס אף על פי שמסמכי מקור הוצגו בדיעבד, תוך שמירה על חסיון פרטי היבואנים.

בבש"א (שלום בית שמש) 1198/07 לנגר סוכניות בע"מ נ' מדינת ישראל-רשות המסים-אגף המכס, הכריע בית המשפט כי על רשות המכס למסור דוגמאות לטובין שסווגו על ידי יבואנים אחרים, ללא הפרטים המזהים של היבואן. בית המשפט קבע באותו מקרה כי הדבר יכול לתרום לבירור המחלוקת נשוא התביעה.

יצוין כי ערעור שהוגש על החלטה זו התקבל באופן חלקי במסגרת בר"ע (מחוזי ירושלים) 493/08 מדינת ישראל-רשות המסים-אגף המכס ומע"מ נ' לנגר סוכנויות בע"מ, ונקבע כי המידע התבקש באופן כללי וסתמי, וכי אין חובה על רשות המכס למסור לנישום פרטים אודות סיווג טובין שונים מאלה נשוא התביעה. באותו מקרה נאמר כך:

"המידע המבוקש במקרה דנן הוא כללי וסתמי ולפיכך בלתי רלוונטי. כלל לא ברור מדוע האופן שבו סיווגה המבקשת חמישה חיישני חמצן כלשהם מסוג שונה מזה הנידון כאן, עשוי להשליך על שאלת הסיווג הראוי של החיישנים שייבאה המשיבה ועל סבירות החלטת המבקשת לעניין זה".

במקרה אחר שעלה לדיון, ביקש יבואן של מערכות כיבוי אש מידע על סיווגים של יבואנים אחרים, אך בית המשפט דחה את הבקשה בהנמקה הנוגעת לחיסיון [ת.א. (שלום ראשל"צ) 1907/09 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' מדינת ישראל (אגף המכס ומע"מ), החלטה מיום 10.10.11, השופט אורן שוורץ].

הכותב - עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il