מדינות אופ"ק הגיעו להסכם והחוזה על נפט גולמי נופל מתחת ל-70 ד'
החוזה העתידי על חבית נפט גולמי יורד בשעה זו ב-2.8% והחוזה על הנפט מסוג ברנט יורד ב-2.7%, לאחר שמדינות קרטל הנפט, אופ"ק, הגיעו להסכמה על ביטול מכסות הנפט שהמדינות החברות יחד עם מדינות אופ"ק+.
לפני כחודש הנפט הגולמי הגיע לשיא של 77 דולר - כלומר, מדובר בירידה של כ-10% מהשיא.
ההתדיינות הייתה ממושכת, הצדדים לא הגיעו להסכמה, כשאיחוד האמירויות, בהובלת אבו דאבי, סרבו להארכת הקיצוץ עד דצמבר 2022. המדינות הגיעו כעת להסכם הוספת 400,000 חביות ביום, כך שעד ספטמבר שנה הבאה ישאבו 5.8 מיליון חביות שקוצצו בשל השפעות המגפה והגעת הנפט למחיר שלילי אשתקד.
בשל המשך התפרצות הקורונה, המדינות עלולות להחזיר חלק מההגבלות על השאיבה, אם יראו שנוצר עודף בשל שיתוק כלכלי. גם הסכם עם איראן עלול לשנות ולהשפיע על השוק, שכן המדינה המבודדת מעוניינת לחזור ולייצא נפט, כשהמדינה מכוונת ל-6 מיליון חביות ביום – שבעצם יכסה על כל הפערים של קיצוצי הקורונה ואף ייצר עודף.
"ההסכם צריך להעניק למדינות החברות בשוק נוחות מסוימת, שהקבוצה לא מתפרקת ושלא פותחים את ברזי השאיבה לשיטפון נפט בזמן הקרוב", כתבו בבנק RBC במכתב למשקיעים, אבל הוסיפו כי " שר החוץ הסעודי אמר שהקבוצה יכולה לעצור, להחזיר לאחור או להמשיך במתווה הקיים לשאיבת 400 אלף חביות ביום, בהתבסס על חזרת איראן וכמות מקרי ההדבקה בקורונה בעולם.
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.
